עובדים לשעבר מ־46 יוניקורנים הקימו 207 סטארט־אפים
עובדים לשעבר מ־46 יוניקורנים הקימו 207 סטארט־אפים
במחקר שערכה קרן ההון סיכון אקסל בשיתוף עם חברת דילרום נמצא שישראל מוצבת במקום הראשון במספר היוניקורנים באירופה. בנוסף, נמצא שמייסדי סטארט־אפים רבים כיום בישראל הם יוצאי יוניקורנים שמהווים עבורם זירת צמיחה
"יוניקורנים נהפכו למפעלי הסטארט־אפים החדשים", כך קובעת קרן ההון סיכון ACCEL על בסיס מחקר שערכה בשיתוף עם חברת איסוף המידע DEALROOM.
חדי הקרן, אותן חברות הייטק פרטיות שהוערכו בשווי של יותר ממיליארד דולר, איבדו אמנם מזוהרן וחלק גדול גם משוויין בפועל, אך המחקר מלמד על חשיבותם עבור האקוסיסטם הטכנולוגי וצמיחתו. לפי המחקר של אקסל, יש כיום בישראל 89 יוניקורנים, כאשר 46 מתוכם כבר הולידו דור חדש של 207 סטארט־אפים, כלומר מדובר במכפיל של חמישה סטארט־אפים על כל חד קרן. הכוונה היא לעובדי היוניקורנים שעזבו כדי להקים חברה משלהם.
ישראל, שהיא גם שיאנית היוניקורנים באירופה, היא גם אחת המדינות הבולטות בקצב הקמת החברות החדשות. "מפעלי הייצור" הבולטים ביותר הם וויקס שפורשיה הקימו לא פחות מ־22 סטארט־אפים חדשים, פלייטיקה עם 19 סטארט־אפים ופיוניר עם 15 סטארט־אפים. שלוש החברות האלה הן כבר חברות ציבוריות, אך גם יוניקורנים קלאסיים, כלומר חברות פרטיות, ומייצרות את הדור הבא של סטארט־אפים.
המחקר של אקסל ודילרום מראה כי הישראלים לא שונים במיוחד מהסטטיסטיקה האירופית: המייסדים לעתיד עובדים ביוניקורנים כשנתיים, הם צעירים סביב גיל 30 והם מקימים את הסטארט־אפ בצמוד לפרישתם מיוניקורן. עם זאת, הישראלים בולטים בשיעורים גבוהים יותר של מייסדים בעלי השכלה טכנולוגית (55% מול 41%) ובשיעורים גבוהים יותר של מייסדים שמקימים יותר מסטארט־אפ אחד (23% מול 18% בממוצע).
המחקר מספק עוד חיזוק לחשיבות הבנייה של חברות גדולות בישראל. בעבר מרבית היזמים הגיעו לאחר עבודה וניסיון שצברו בחברות הבינלאומיות והן אלה ששימשו כמקפצה לאקוסיסטם הישראלי. היוניקורנים, גם אם זוהרם עומעם בשנה האחרונה, נותנים עוד דריסת רגל חשובה לאקוסיסטם הישראלי כמקום שבו אפשר ללמוד תהליכי פיתוח ובניית מוצר ולצבור ניסיון לקראת הקמת סטארט־אפ.
קרן אקסל שיזמה את המחקר היא אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בעמק הסיליקון שמציינת בימים אלה 40 שנה להקמתה. הקרן החלה לפעול באירופה ובישראל בשנת 2000 עם קרן ייעודית שהיא מגייסת להשקעות אלה. כיום היא משקיעה בישראל את הקרן השביעית שעבורה השלימה גיוס של 650 מיליון דולר ב־2021. אקסל הייתה בין המשקיעים הראשונים בפייסבוק, סלאק, דרופבוקס וספוטיפיי. בישראל היא מושקעת, בין היתר, בחברות כגון סניק, מליו ואקסוניוס.
"החשיבות של עבודה ביוניקורן לפני היציאה לעצמאות היא שהמייסד חווה כיצד נראית הצלחה. יוניקורנים הן חברות שידועות בזכות מוצר טוב והנדסה טובה, ולכן כל מי שהתנסה בעבודה במקום כזה יכול לרוץ מהר יותר", אומר הארי נליס, שותף בקרן אקסל, בשיחה עם "כלכליסט". "גם אם השווי של יוניקורן ירד בתקופה האחרונה, זה לא משנה מבחינתנו, כי החשיבות בהסתכלות שלנו כמשקיעים על יזמים צעירים שאנחנו בוחנים השקעה בהם היא שהם עבדו בחברות מצליחות".
הנתונים למחקר נאספו עד פברואר 2023, כולל, ומאז, על פי הערכות, קפא שוק הסטארט־אפים הישראליים על רקע ההפיכה המשטרית. קצב הקמת החברות החדשות הואט גם על רקע הירידה החדה בהשקעות הון סיכון בעולם ונפילה בהערכות השווי, אך המגמה הוחמרה בישראל בכך שסטארט־אפים חדשים לא נרשמים בישראל. המחקר של אקסל מראה כי עד פברואר פורשי היוניקורנים הקימו את הסטארט־אפים שלהם בישראל בשיעורים גבוהים יותר מהמקבילים האירופים. 86% סטארט־אפים של יוצאי יוניקורנים נרשמו בישראל לעומת 72%-71% בלבד באירופה.
"אנחנו משקיעים בישראל מאז שנת 2000, כך שאנחנו בשוק הזה הרבה זמן ומודעים להתרחשויות הפנימיות. מה שחשוב לנו הוא המייסדים הישראלים והצוותים הטכניים שעובדים בחברות", נליס מתחמק מהשאלה האם אקסל מתנה את ההשקעות ברישום הסטארט־אפ מחוץ לישראל. "אני לא חושב שיש משבר בהייטק, נכון שבעתיד ייקח לחברות יותר זמן להגיע לשווי של מיליארד דולר, אבל היה ברור שהשנתיים־שלוש האחרונות של צמיחה מאוד מהירה לא יכלו להימשך לנצח. רוב החברות חוזרות בימים אלה לקצב צמיחה נורמלי ומוציאות כסף בזהירות רבה יותר כי להון יש עלויות. אבל עסקים מדהימים נוצרים ונבנים היום והם ישנו את העולם. בחודשים האחרונים יש זרם של חברות חדשות שמגיעות אלינו ואני מעריך שהשנה נשקיע יותר ממה שהשקענו ב־2022".
