דווקא במלחמה: הממשלה צריכה לגבש אסטרטגיה חוצת משרדים לקידום ענף ההייטק
דווקא במלחמה: הממשלה צריכה לגבש אסטרטגיה חוצת משרדים לקידום ענף ההייטק
כבר מעל ל-80 ימים עברו מאז האסון ותחילת הלחימה הקשה והמורכבת, ולאט לאט מתחדדת אצל רבים בציבור ובממשלה ההבנה כי ההתנהלות הביטחונית והממשלתית, טרם ה-7 באוקטובר לא תוכל להישאר כמו שהיא. בזמן שכמעט כולם מסכימים על הצורך לבצע שינויים רבים בתפיסת ההגנה על הישובים בגבול, חשוב שמקבלי ההחלטות יסתכלו הרבה מעבר. הניהול הכושל לא נוגע רק לביטחון. למדינת ישראל אין כמעט אסטרטגיה ארוכת טווח בשום תחום. מדוע מדובר בנושא אסטרטגי? הרי החוסן הביטחוני של מדינת ישראל תלוי גם בחוסנה הכלכלי. אחד המגזרים שיצר יותר מכל את החוסן הכלכלי הוא ההייטק.
ההייטק הוא הענף הבולט ביותר שמוביל את הכלכלה הישראלית ומאפשר לה לצמוח למרות האתגרים הבלתי נתפסים עמם אנחנו מתמודדים הוא ההייטק. בימי שגרה וגם במלחמה, מצאנו כי חלק גדול מהשגשוג והחוסן של מדינת ישראל, הגיע בזכות ענף ההייטק שמהווה כיום על פי נתונים רשמיים כ-10% מכלל המועסקים ובנתח גדול אף יותר בתוצר. כל זה בזכות הפרודוקטיביות שלו.
למרות שההייטק מוביל את מדינת ישראל לשגשוג, מלבד רשות החדשנות שפועלת תחת משרד הכלכלה. אף אחת מהממשלות האחרונות, לא הגדירה את ההייטק כנכס אסטרטגי לביצור חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל לדורות קדימה. במדינת ישראל לא בוצעה עבודת שטח ומטה אמיתית ולא הוכנה תוכנית אסטרטגית יסודית וארוכת טווח, שמטרתה לבחון כיצד להצמיח את מדינת ישראל ואת ענף ההייטק דרך עבודת עומק יסודית.
בשנים האחרונות, רשות החדשנות מובילה מיזמים חשובים מאוד שתורמים למימון פעילות של סטארטאפים, גיוון בענף יחד עם הכשרה והשמה ופתיחתו לכלל המגזרים והחברות בישראל, הקמת מרכזי פיתוח, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות במשק, ועוד. למרות הפעילות המבורכת של רשות החדשנות, והאסטרטגיה שהיא מובילה, עלינו לקפוץ כמה רמות מעל. הפניות והמשאבים לענף ההייטק צריכים להגיע ברמת האסטרטגיה של המדינה וכך להתייחס אליו. ראייה חוצת משרדים ואחידה כלפי כל זרועות המדינה. רק כך נוכל להגיע להישגים גדולים עוד יותר.
אנחנו זקוקים לגוף שיהיה כפוף לכל משרדי הממשלה, שיתווה עבורה אסטרטגית ארוכת טווח רחבה יותר. בדיוק כפי שנקבע בדו"ח מבקר המדינה משנת 2020, שנשא את השם: הבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של המשק הישראלי.
גוף שכזה יתווה את הדרך, ורשות החדשנות יחד עם משרדי הממשלה יהיו הרשות המבצעת. בשנים האחרונות אמנם שיתוף הפעולה בין גורמים אלה הולך ומתחזק, אבל דרוש גוף שיבנה תוכנית מסודרת. אנחנו מכירים את קרב הסמכויות והקרדיטים שלפעמים עולים כאשר מעורבים פוליטיקאים במיזם כלשהו, והמטרה היא שהסמכויות יקבעו מראש על ידי אותו גוף.
יש לנו אתגרים גדולים קדימה שגוף אסטרטגי שיתכלל את קידום ההייטק והקדמה הטכנולוגית של מדינת ישראל יידרש אליהם. החל מקידום נושא הבינה המלאכותית ולמשל הכנסה והטעמה של התחום בקרב תלמידי ישראל, משרדי ממשלה וענפים נוספים. אותו גוף על יידע גם להגדיר מה היקף ההשקעה התקציבית הנדרשת לכך ואיזה תקציבים נדרשים בכל משרד ממשלתי. הבינה המלאכותית היא רק תחום אחד. לפנינו עוד מהפכות טכנולוגיות גדולות כמו למשל בתחום של מחשוב קוונטי שעתיד לשנות את כל תשתיות המחשוב כפי שאנחנו מכירים אותן.
היתרון הטכנולוגי של מדינת ישראל לא מובטח כלל, זו הגישה שצריכה להתחדד. אסור לנו לנוח על זרי הדפנה, בדיוק כמו שחברות טכנולוגיה שוקדות כל הזמן כיצד להבטיח את היתרון הטכנולוגי שלהן. ולא זו בלבד, אלא שלאורך שנים הצליח ענף ההייטק לשגשג, בין היתר בזכות התעשיות הביטחוניות שהצרכים שלהם הביאה ליצירת כישרונות בעולמות כמו סייבר, תוכנה. אלה נדרשו לצורך הגנה על ביטחון המדינה והפכו מועילות ויעילות אחר כך בפיתוחים אחרים אזרחיים. זרוע אסטרטגית, תוכל לסייע לכל הדברים האלה לקנות בדרך מנוהלת יותר, כיאה למדינה שרוצה להוביל עוד עשרות שנים קדימה בתחומים הללו.
לירון רוז הוא יזם סדרתי, משקיע הון סיכון ומחבר הספר "יזמות והשקעות בגובה העינים"
