צ'יפס אמריקאי: TSMC חושפת בפני טים קוק וג'ו ביידן מפעל שבבים חדש במדבר
צ'יפס אמריקאי: TSMC חושפת בפני טים קוק וג'ו ביידן מפעל שבבים חדש במדבר
פתיחת מפעל השבבים החדש של הענקית הטייוואנית TSMC הצליחה למשוך את מנכ''ל אפל ואת נשיא ארה"ב לאירוע במדבר הצחיח של אריזונה. החזרת ייצור השבבים למדינה אמור לסייע לה להחזיר את הצמיחה, כשברקע העימות הכלכלי מול סין וענני המיתון
פתיחת מפעל השבבים החדש של ענקית השבבים הטייוואנית TSMC אמש (ג') הצליחה למשוך את מנכ''ל אפל טים קוק ואת נשיא ארה"ב לאירוע במדבר הצחיח של אריזונה. מדובר ביריית הפתיחה בכלכלת השבבים החדשה שביידן מנסה להוביל, לא מעט בזכות העימות הכלכלי מול סין, אבל בעיקר בגלל זריקת המרץ למשק האמריקאי. החזרת ייצור השבבים למדינה אמור לסייע מאוד להחזיר את הצמיחה בעולם שסובל ממיתון.
המפעל החדש גדול מאוד גם במונחי התחום. הוא מוקף כבישי גישה חדשים ונראה כמו חללית על רקע המדבר והקקטוסים. הוא מיועד לספק את השבבים של מוצרי אפל הבאים - אייפונים, אייפדים ומקבוקים אבל לא רק. גם AMD - היריבה הנצחית של אינטל - ואנבידיה אישרו שהן ישתמשו בפסי הייצור המקומיים כדי לייצר את השבבים שלהם. אריזונה הופכת כך לאחד ממוקדי הכוח של תעשיית השבבים - שכן גם אינטל מקימה מפעל כ-50 מיילים ממיקום המפעל של TSMC.
1 צפייה בגלריה
מייסד TSMC מוריס צ'אנג מקבל את פניו של מנכ"ל אפל טים קוק באירוע השקת מפעל השבבים החדש של היצרנית באריזונה
(בלומברג)
הייצור מיועד להתחיל ב-2024, אבל זה לא נגמר במפעל אחד. במסגרת האירוע חשפה TSMC שהיא מתכננת להקים עוד מפעל באריזונה בהשקעה של כ-28 מיליארד דולר עד 2026. בשילוב עם 12 מיליארד דולר שהושקעו במפעל הנוכחי מדובר בהשקעה מצטברת של כ-40 מיליארד דולר במפעלי שבבים בארה"ב. עם זאת, מן הסתם שחלק לא קטן מההשקעה הזו תסובסד בזכות חוק השבבים שהעביר ביידן מוקדם יותר השנה ושמספק הרבה מאוד מענקים ליצרניות השבבים שיקימו מפעלים באמריקה.
חוק השבבים תוקצב בכ-52 מיליארד דולר, ולמרות שחלק ניכר מאותם תקציבים עדיין לא הוענקו או אפילו נקבעו, הוא סיפק כבר זריקת מרץ ליצרניות. שלוש ענקיות הייצור (הכמעט) יחידות בעולם כיום אינטל, TSMC וסמסונג כבר חשפו תכניות להקמת מפעלים חדשים בזכות התמיכה הפדרלית, אבל ישנן גם עוד כמה יצרניות קטנות יותר כגון גלובל פאונדריס (GlobalFoundries) שהודיעה על הקמת מפעל משל עצמה בניו יורק. TSMC וגלובל פאונדריס הן יצרניות קבלן לחברות השבבים - אבל גם אינטל וסמסונג מייצרות לצד שלישי ולא רק לעצמן. למעשה רוב עסקי השבבים של סמסונג מיועדים ללקוחות חיצוניים כגון אפל.
יצרנית האייפון היא לא רק שם לוהט בקרב צרכני הטכנולוגיה, גיוסה כלקוחה מהווה גושפנקא שתמשוך עוד ועוד לקוחות לקווי הייצור. כך למשל אינטל סבלה מאוד מהרגע שאפל הודיעה שתזנח אותה כספקית השבבים של מחשבי המק. אמנם אז היא עדיין לא ייצרה שבבים שלא מעיצובה. אבל העזיבה של אפל, המעבר לשבבים מתוצרת עצמית והשינויים האסטרטגיים עליהם החליט פט גלסינגר בהחלט היו זרז לשינוי הכיוון האסטרטגי שלה. כעת גם אינטל היא יצרנית של שבבים עבור אחרים וכבר חתמה על הסכם ייצור עם מדיה-טק הטייוואנית שמספקת חלק ניכר ממעבדי הסמארטפונים הזולים והבינוניים בעולם.
TSMC מתכננת לייצר במפעל האמריקאי שלה שבבים בגודל 4 ננומטר ובעתיד גם בגודל 3 ננומטר. מדובר בטכנולוגיות ייצור מתקדמות למדי. אינטל למשל מייצרת בינתיים בגדלים של 10 ננומטר עבור מעבדי המחשבים שלה וכרגע עדיין לא צפויה להשיק פסי ייצור לגדלים קטנים יותר לפני שנה הבאה במקרה הטוב. עם זאת, אינטל כן יכולה לפתח יכולות ייצור לגדלים קטנים יותר עבור יצרניות אחרות, אבל זה תהליך שייקח לה זמן. בינתיים היא מתהדרת בכך שהיא צופה שתוכל לדחוס טריליון טרנזיסטורים על שבב בודד עד סוף העשור בזכות פיתוחים במארז - כלומר החבילה שבתוכה יושב השבב עצמו.
עם זאת כל עוד היא לא תוכל לספק לאפל, קוואלקום או אחרות את גדלי השבבים שהן מצפות היא תתקשה בתחרות ראש בראש מול TSMC או סמסונג שפיתחו שתיהן פסי ייצור לגדלים של 4 ננומטר ואפילו פחות. ועדיין עבור אינטל לא מדובר בעסק העיקרי שלה. החברה היא השליטה הבלתי מעורערת של מעבדי ה-PC, שבבי הגרפיקה הפשוטים ומעבדי השרתים. אנבידיה ו-AMD מתחרות בה מרחוק למרות ששווי השוק של הראשונה למשל גבוה יותר מזה של אינטל. אפל מייצרת שבבים רק למוצריה וגם כך לא מדובר בכמויות שמשתוות להזמנות של יצרניות ה-PC.
בכל מקרה שוק השבבים צפוי להשתנות לא מעט בשנים הקרובות. יותר ויותר חברות טכנולוגיה הבינו שריכוז הייצור שלהן בסין עשוי להתנקם בהן במקרה של בעיות כגון מגיפת הקורונה או המאבק האסטרטגי בין ארה"ב לבייג'ינג. כך שהן מעבירות יותר ויותר מפעלי ייצור או דורשות מקבלני הייצור שלהן (טיוואניים לרוב) להעביר אותם להודו, ווייטנאם או אפילו אירופה ואמריקה. עד כמה זה ישנה את מהלך העניינים בעולמות האלה, לא ברור, אבל סביר להניח שעלויות הייצור המסובסדות יאפשרו למחירים להישאר נגישים למרות עלויות המעבר של המפעלים לאופקים נוחים יותר.
