פרשנותמחסור של 20 אלף עובדים בהייטק? זו רק ההתחלה
פרשנות
מחסור של 20 אלף עובדים בהייטק? זו רק ההתחלה
סקר של אתוסיה חשף שבהייטק קיים מחסור של 21 אלף עובדים, אבל נוכח הצמיחה המואצת של החברות המקומיות נראה שהמספרים האמיתיים אפילו גבוהים יותר. כדי לטפל במחסור ולייצר ענקיות הייטק במקום חברות בסדר גודל קטן-בינוני, מדינת ישראל חייבת לקבל החלטות קשות את מי להכשיר ומתי
2021 היתה שנת שיא להייטק הישראלי שספק אם יישבר. המספרים המדהימים של ההייטק משתקפים בעיקר במשכורות של עובדי ההייטק. אבל לצד השגשוג של תעשייה זו, היא סובלת ממחסור גדול בכוח אדם. על פי סקר שערכה חברת ההשמה אתוסיה, יש כיום 21 אלף משרות פתוחות בהייטק. מספר זה גדול בהרבה מההערכות המוקדמות.
בכירים בהייטק הישראלי רמזו לאחרונה בוועידת התחזיות של "כלכליסט" כי ההערכות בתעשייה שלפיהן קיים בהייטק מחסור של 10-15 אלף עובדים הן הערכות חסר. סיבה אחת לכך היא שחברות רבות בישראל נמצאות בצמיחה מואצת, מה שיצריך גיוס של אלפי עובדים בקרוב. בנוסף, רבים בתעשיית ההייטק הישראלית כבר ויתרו על השאיפה למלא את השורות בישראל ותרים אחר עובדים במקומות אחרים, כמו מדינות חבר העמים והודו.
כל תכניות הממשלה שנמצאות על השולחן כעת הן לטווח ארוך, אך תעשיית ההייטק מחפשת פתרונות מיידים לחודשים הקרובים. אין ספק שההייטק יכול לשרוד גם אם לא ימלא בן ליל את השורות, אבל יש לתעשייה המקומית הזדמנות פז כעת להפוך באופן קבוע מיצרנית של חברות קטנות עבור ענקיות זרות ליצרנית של שחקני ענק. אם מדינת ישראל רוצה שחקני ענק כמו גוגל שיתחילו כאן היא חייבת לקבל החלטות קשות.
הכשרת חרדים, ערבים ונשים היא מטרה ראשונה במעלה, אבל בשום תסריט לא יגיעו באמצעות הכשרות אלו בטווח המידי אלפי עובדים לתעשיית ההייטק המקומית. השקעה של מאות מיליוני שקלים ואף יותר יביאו למשק הישראלי עובדים ממגזרים אלה בטווח של מספר שנים לא מעטות, ולכן המדינה חייבת להפריד מחשבתית ותפעולית בין הצורך להכשיר מגזרים חדשים שיגיעו לתעשיית ההייטק לבין בחינה של הכנסת עובדים זרים ועידוד מסיבי של החזרת עולים חדשים לישראל.
הכוונה היא לא רק למומחים, אלא לעובדים מן השורה אשר יאפשרו לחברות מקומיות לתת מענה לכל צורך שיש להם של כוח אדם באופן מיידי.
