בריחת המשקיעים הזרים בהייטק: מספרם צנח ב־23%
בריחת המשקיעים הזרים בהייטק: מספרם צנח ב־23%
בחצי השנה מפרוץ המלחמה צלל מספר גופי ההשקעה הזרים בארץ, וגם מספר קרנות הון הסיכון הזרות צנח ב־20%. משקיעים זרים גדולים מכריזים בחגיגיות כשהם נכנסים, אך יוצאים בשקט. הסכנה: לאחר מכן יקח זמן רב להשיבם
חוזרים ל־2015? יותר מדי נתונים שמתפרסמים ומצטברים אודות ההייטק הישראלי בחודשים האחרונים מצביעים על נסיגתה של התעשייה כמעט עשור אחורה. לא מדובר בסתם עשור, אלא בתור הזהב של מגזר הטכנולוגיה הישראלי במהלכו היא הצליחה להתנתק ממיתוגה כסטארט־אפ ניישן בדרכה להפוך לסקייל־אפ ניישן. שדרה שלמה של חברות סטארט־אפ התבגרו והפכו לחברות שמוכרות במאות מיליוני דולרים, מונפקות בוול סטריט ונסחרות במיליארדי דולרים. דור החברות שקמו ב־2015 והלאה הוא גם זה שהביא לכאן את מרבית גופי ההשקעה הזרים הגדולים והחשובים, החל מקרנות הון סיכון גדולות כגון אינסייט פרטנרס וטייגר גלובל כמו גם קרנות השקעה פרטיות שפתחו כאן נציגות קבועה ובראשן בלקסטון וג'נרל אטלנטיק.
הסכנה והמבחן העיקריים לאקו סיסטם הישראלי כיום לא נמדדים ברבעון אחד או שניים של חולשה, אלא ביכולתו לשמר את תדמיתו כמוקד חדשנות בלתי פוסק שמייצר סטארט־אפים ורעיונות על בסיס קבוע. לייצר, את מה שמכנים המשקיעים Deal Flow - מאגר גדול מספיק של חברות אטרקטיביות. ההבטחה הגדולה של ישראל נמצאת היום למרבה הצער בשדה הקרב ובמילואמניקים שישובו הביתה עם מיזמים חדשים בראש, אבל צריך שעד שזה יקרה, ישאר כאן מספיק כסף ועניין זר כדי לממן את הדור הבא של הסטארט־אפים.
אף לא השקעה אחת של קומרה
בהקשר זה ייתכן כי התמונה המרגיעה יחסית של מגזר ההייטק שעולה מגיוסי הון לסטארט־אפים בששת החודשים האחרונים נובעת רק מהסתכלות לא רלוונטית במראה אחורית. דו"חות אחרונים שסקרו את מצב הסטארט־אפים הישראליים הראו התייצבות מסויימת ברבעון הראשון של 2024 מול הרבעון האחרון של 2023 בו פרצה המלחמה. לכאורה הטק המקומי משדר עמידות ותחושה שהקטסטרופה נמנעה. אבל זה במבט לאחור, כאשר חלק מהעסקאות נסגרו הלכה למעשה עוד לפני פרוץ המלחמה, והשאלה היא מה יקרה בהמשך? מספר זרמים, שבינתיים אפשר לומר כי נשארים תת קרקעיים, מאותתים על כך שסכנת המשבר לענף המרכזי והחשוב ביותר עבור התאוששות וצמיחה עתידית של המשק טרם חלפה.
ניתוח של מכון RISE (מכון המחקר שפועל לצד ארגון סטארט־אפ ניישן סנטרל) חושף את הירידה החדה בכמות המשקיעים בהייטק הפעילים בישראל. מדובר הן בגופים מקומיים, אבל בעיקר בגופי ההשקעה הזרים שאחראים ליותר מ־80% מההון שזורם ל"סטארט־אפ ניישן". "הירידה המתמשכת במספר המשקיעים הפעילים מדאיגה מאוד והיא החמירה בגלל המלחמה", כותבים מחברי הדו"ח ד"ר אסף פתיר, דני בירן ואלמוג גריסריו.
על פי נתוני RISE בששת חודשי המלחמה נרשמה צלילה של 23% במספר גופי השקעה הזרים שהיו פעילים בישראל בהשוואה למחצית השנה שקדמה לה. נתון זה מעניין מכיוון שהוא כולל השוואה למחצית שבמהלכה ישראל כבר היתה נתונה במערבולת של ניסיון ההפיכה המשטרית, שכבר החלה את תהליך הנטישה של המשקיעים הזרים. בקרב הגופים הישראליים הירידה בפעילות היתה חדה אף יותר והגיעה ל־30% לעומת חצי השנה שקדמה לה, כלומר רבעון שני ושלישי של 2023. גופי השקעה כוללים בתוכם קרנות הון סיכון, קרנות הון סיכון תאגידיות (CVC) ומשקיעים מוסדיים.
בריחת המשקיעים המוסדיים מענף ההייטק ב־2023 כבר היתה ידועה ואינה קשורה בהכרח למלחמה, אלא בעיקר לירידות שנרשמו בשוקי המניות. אלא שגם בהסתכלות על קרנות הון סיכון בלבד המגמה נותרת בעינה - מספר קרנות הון הסיכון הזרות שפעל בישראל בששת החודשים האחרונים נפל ב־20% ומספר הקרנות הישראליות התכווץ ב־25%. כך למשל, ב־2021 הגיע מספר גופי ההשקעה הזרים שפעלו בישראל לשיא של 761 ואילו ברבעון הראשון של השנה מספרם עמד על 406 בלבד. אמנם ב־2021 היה ברור שחלק מהמשקיעים הם מה שמכונה "טרמפיסטים", שלא באמת מתמחים בהייטק, אלא רוצים לתפוס את הגל, אך לא מדובר בכמעט חצי מהגופים שעבדו כאן.
מי הפסיק לפעול בישראל? בניגוד להצהרות חגיגיות על כניסה לשוק המקומי, אף אחד לא מכריז על היציאה, אלא פשוט מפחית פעילות. כך למשל, קרן הון הסיכון הישראלית הגדולה קומרה, שמתמחה בהשקעה בחברות צמיחה, לא ביצעה אף השקעה חדשה ב־2023, אלא רק תמכה בחברות הפורטפוליו שלה. אינסייט הורידה פרופיל ומיעטה בהשקעות אף היא, טייגר גלובל היתה עסוקה בללקק את הפצעים של השקעות בשווי מנופח ובעיקר ניסתה למכור את המניות שלה בחברות הפורטפוליו, בלקסטון המשיכה לחכות להזדמנות הגדולה הבאה. לצד השמות הגדולים, יש גם עשרות קרנות קטנות שגייסו כסף ב־2021, אך ברור גם להן וגם למשקיעים שלהן, שזה היה אירוע חד פעמי שנגמר ברגע שהכסף הפסיק להיות בחינם. תופעה זו ניכרת בירידה במספר קרנות הון הסיכון הישראליות הפעילות שירד מ־157 ב־2021 ל־105 בלבד בתחילת 2024.
החדשות הטובות הן שהירידה בפעילות המשקיעים אינה קשורה רק לישראל, אלא לקושי של מרבית הקרנות לגייס הון חדש. החדשות הרעות הן שככל שיש להן פחות כסף, הן יעדיפו להשקיע אותו קרוב לבית ולא בהרפתקאות מעבר לים. ואם לגופי ענק שהיו המשקיעים הפעילים ביותר בשנים הטובות קשה לגייס קרנות חדשות, מה יגידו הקרנות הישראליות? בשבוע שעבר נחשף כי טייגר גלובל, אחת מסמלי הבועה של 2021, שמחקה עשרות אחוזים למשקיעיה, ניסתה לגייס 6 מיליארד דולר לקרן חדשה במשך יותר משנה, אך התייאשה סופית כעת וסגרה את הקרן ב־2.2 מיליארד דולר "בלבד". זאת לאחר שלאורך תשעת החודשים האחרונים קיבלה התחייבויות ממשקיעים רק ל־200 מיליון דולר.
גם אינסייט פרטנרס, הקרן המוכרת ביותר בישראל, המיילדת הראשית של חדי הקרן המקומיים, הקטינה את היעד לקרן החדשה שלה מ־20 מיליארד דולר ל־15 מיליארד דולר, ולפי פרסומים בחו"ל היא עדיין רחוקה מאוד גם מהיעד המכווץ. קשיים אלה הם חלק מהמגמה העולמית של ירידה בתאבון להון סיכון מצד הגופים המוסדיים בארה"ב ובאירופה וכן מצד המשקיעים האמידים שנהגו להשקיע באמצעות פמילי אופיס שלהם בקרנות. שחקן משמעותי נוסף שנוכחותו ירדה מאוד הם המשקיעים הסיניים שהורידו פרופיל בעקבות עליית המתחים הגיאופוליטיים הן מול ארה"ב והן מול ישראל. בישראל, רק 21 קרנות הון סיכון הצליחו לגייס סכום מצרפי של 1.5 מיליארד דולר בשנה שעברה, קריסה של 73% לרמת שפל של 2015.
גם רמת הגיוסים הרבעונית שהתייצבה על 1.6–1.7 מיליארד דולר היא רמת שפל מאז 2015, אם מתקנים את המספרים לפי קצב האינפלציה הדולרי. ב־RISE מוטרדים מעבר לירידה בפעילות המשקיעים, גם מכך שהמספרים היציבים של גיוסי הון ברבעון הראשון של 2024 עוותו על ידי כמה גורמים. הראשון שבהם הוא מגה־סבבים, אותם גיוסי הון של 100 מיליון דולר לחברות הגדולות והמבטיחות ביותר שהיו אחראיים לכמעט מחצית מהכסף שגויס ברבעון החולף, מחפים על התמונה הפחות זוהרת שעולה מתוך הגיוסים הקטנים.
בנוסף לכך, ב־RISE מצאו כי תשע חברות גייסו למעשה כסף מקרנות חירום שקמו מאז ה־7.10 ולכן לא נעשו בהכרח משיקולים עסקיים גרידא. 22 חברות מתוך אלה שגייסו בשלושת החודשים הראשונים של 2024 לא קיבלו השקעה מקרנות הון סיכון זרות או מקומיות, אלא ממשקיעים פרטיים, חממות טכנולוגיה או חברות. על כן, רק 80 חברות גייסו הון בצורה המסורתית מקרנות הון סיכון ברבעון הראשון.
אף שצניחה בפעילות גופי ההשקעה בישראל אינה קשורה אך ורק במצבה המורכב של המדינה, מדובר באירוע מדאיג בעיקר מכיוון שיהיה קשה מאוד להחזיר משקיע זר שהפסיק לפעול בישראל. מגזר ההייטק הישראלי תלוי בכסף זר בכל שלוש הרגליים המרכזיות שלו - מרכזי פיתוח של חברות ענק תלויים בתקציבים שנקבעים בארה"ב, חברות הייטק ישראליות שנסחרות בחו"ל תלויות בעיקר ביכולת לגייס הון ממשקיעים בוול סטריט וחברות סטארט־אפ תלויות הן בקרנות זרות והן בקרנות ישראליות, אך גם אלה מגייסות את הכסף שלהן ממשקיעים זרים.
ברשות החדשנות זיהו כבר עם תחילת המלחמה את הירידה הצפויה בפעילות של משקיעים ולכן מנסים להתניע תוכנית שתכניס את המוסדיים, כלומר כספי הפנסיה שלנו, להשקעה בקרנות הון סיכון. אלא שהתוכנית עוד נמצאת בפינג פונג בין הרשות למוסדיים שרוצים שורה של שינויים בתוך ההגדרות של התוכנית. אחת המחלוקות, למשל, היא בפני עצמה תמרור אזהרה לתעשייה המקומית: רשות החדשנות מאפשר לקרנות הון סיכון שיקבלו כסף מהמוסדיים להשקיע אך ורק בחברות שרשומות בישראל.
המוסדיים אומרים מצידם כי בגלל שמאז ניסיון ההפיכה המשטרית מרבית הסטארט־אפים שקמו נרשמו בארה"ב, הם היו רוצים לראות הגדרה אחרת למידת הישראליות של החברה ולאו דווקא מקום הרישום שלה. לפי הערכות של רשות החדשנות, התוכנית שלה עשויה להזרים כמיליארד דולר לקרנות המקומיות על פני תקופה של שנתיים, אבל גם בתרחיש האופטימי ביותר, זה לא מספיק כדי להחזיר את התעשייה לקצב של 2019 ויותר. הדרך להחזרת המשקיעים הזרים לפעילות כאן עוברת כמובן גם בהתאוששות בסקטור הטכנולוגיה העולמי, שכבר מגלה סימנים כאלה לאחר עליות חדות בנאסד"ק, אך גם בסנטימנט כלפי בישראל. ב־RISE מציגים נתונים ראשוניים מניתוח הסנטימנט כלפי ישראל בסקטור הטכנולוגיה העולמי, שזינק בחדות באוקטובר, אך התחיל לרדת חודשיים לאחר מכן. אפשר לשאוב אופטימיות מסוימת מכך שדווקא מתחילת 2024 הוא התייצב ברמה הגבוהה מזו שלפני ה־7.10 וזאת למרות שהמלחמה נמשכת.
