ריאיוןמנכ"ל רשות החדשנות: "ישראל כשלה בשילוב חרדים וערבים בהייטק"
ריאיון
מנכ"ל רשות החדשנות: "ישראל כשלה בשילוב חרדים וערבים בהייטק"
דרור בין מתריע שפוטנציאל ההון האנושי בהייטק אוזל במהירות מכיוון שישראל לא מפתחת אותו - בעשור האחרון נכנסו פחות מעשרת אלפים נשים, ערבים וחרדים לעולם ההייטק. בריאיון הוא מסביר למה סגרו את קרן המו"פ ולמה כדאי לחברות חדשות להירשם בישראל ולא בארה"ב, ובטוח שלא פספסנו את רכבת הבינה המלאכותית - רחוק מכך
"אנחנו מתקרבים לתקרת הזכוכית של ההון האנושי בהייטק. בקרוב נמצה את כל המועסקים באזור המרכז ונגלה שאין לנו מאין לקחת עוד עובדים", אומר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות בריאיון ל"כלכליסט". "חייבים לראות יותר נשים, חרדים וערבים בתעשיית ההייטק. לצערנו זה לא קרה כמעט בעשור האחרון, המדינה נכשלה בשילובם. מספר הגברים החרדים בתעשיית ההייטק עמד על 2,500 בשנת 2014, ובסוף 2023 רק 4,000 גברים חרדים מועסקים בתעשייה. מספר הגברים הערבים בתעשייה ב־2014 עמד על 3,000 ובסוף 2023 רק 6,000. הנחמה היחידה שאנחנו רואים הוא אצל נשים חרדיות, שם היה גידול מ־2,000 ל־7,000.
"נקודת אור נוספת היא שמספר הנשים העובדות בתפקידי מו"פ בחברות הייטק עלה מ־30% ב־2014 ל־40% כיום. אנחנו יודעים שתהליכי הכשרה לוקחים זמן רק ואסור לדלג על אף שלב בשרשרת. יש דיון ציבורי על חרדים ולימודי ליבה, והוא מאוד קשור להצלחת ההייטק ישראלי בעוד 10 שנים. בלי אנגלית ומתמטיקה אי אפשר לעשות הייטק".
דרור בין עומד בראש רשות החדשנות כבר מאז 2021, שנת הבועה הגדולה של ההייטק הישראלי, ומהבועה הגדולה הגיעה הקריסה של הבועה בשנים שאחרי, ההפיכה המשטרית והמלחמה שפרצה בשבעה לאוקטובר.
מה השתנה ברשות ובהייטק הישראלי מאז פרוץ המלחמה?
"התעוררנו בשמונה באוקטובר למציאות חדשה לגמרי. ההייטק הישראלי בהאטה חריפה מ־2021, ירידה חריפה בהשקעות בעולם. בישראל לא היתה יציבות פוליטית לכל אורך 2023. אז פרצה המלחמה והבנו שצריך לחשוב מחדש על מה שאנחנו עושים. עשינו סקר עם החברות להבין היכן הן נמצאות וגילינו ש־50% מהחברות בשלבים מוקדמים מחזיקות בכסף לשלם משכורות רק חמישה חודשים קדימה. הנכס הכי חשוב למדינה הן החברות הצעירות, שחצי מהן היה בסכנה קיומית.
"בראשון בנובמבר פתחנו את הערוץ המהיר. הקצינו 400 מיליון שקל להשקיע בחברות צעירות עם כסף. סיימנו את ההשקעות של הקרן וועדת ההשקעות האחרונה היתה בחודש מרץ האחרון. היו 655 בקשות. חיפשנו חברה עם נכסים טכנולוגיים ועסקיים או חברות שהתחילו ממש למכור. ועדות ההשקעה דנו ב־655 בקשות בשלושה חודשים — לעתים קיימנו שלושה דיונים בשבוע.
"כלל בקשת התקציב — המימון שלנו וההון התואם — היתה 2.8 מיליארד שקל. מתוך זה אושרו בקשות של 247 חברות, 38% מהבקשות, בתקציב כולל של מיליארד ורבע שקל, מתוכו 400 מיליון של הרשות והשאר מימון משלים פרטי. שיעור המענק הממוצע היה 40% ממה שביקשו, ויותר מחצי מהחברות כבר הצליחו להשיג מימון משלים וקיבלו את הכסף. אני מאמין שלא כולם יצליחו לגייס ואז נשתמש בכסף לצרכים אחרים. דרשנו מימון משלים מכיוון שחשוב לנו שיהיה לחברות מספיק כסף, והוא גם איתות של משקיע פרטי שמאמין בחברה וילווה אותה בעתיד. לא רצינו להגשים חברות שלא צריכות לשרוד.
"זה היה מהלך של עזרה ראשונה, אבל ההייטק הישראלי הוא יותר מחברות בשלבים מוקדמים. יצאנו לדרך עם שני מהלכים הרבה יותר אסטרטגיים. הראשון הוא קרן יוזמה: באפריל אמור לצאת קול קורא. הקרן תשיג שתי מטרות: אנחנו יודעים שכאשר פרמיית הסיכון של מדינה עולה, משקיעי הון סיכון נוטים להשקיע פחות בשלבים מוקדמים. אנחנו לא רוצים להיכנס למשבר ולכן מקימים את קרן יוזמה, כדי שיהיה מספיק כסף עד 2026 לחברות הצעירות.
"המטרה השנייה היא ליצור חיבור חזק בין המוסדיים הישראליים לקרנות הון הסיכון הישראליות. משקיעים מוסדיים נוטים להשקיע בעולם במקומות שבהם המדינה חזקה. בישראל המוסדיים פחות משקיעים בהייטק, שהוא חוזקה של המדינה, ושמים דגש על חברות שמשקיעות בדיפטק. על כל דולר של משקיע מוסדי בקרן ישראל נוסיף 30 סנט. בעוד כמה שנים המוסדי יידע אם הקרן רווחית. אם היא רווחית, הוא יחזיר לנו כסף עם ריבית לשמירת ערך, וכל רווח יילך אליו. אם היא תהיה הפסדית, אנחנו נספוג חלק מההפסד. אנחנו חשים שיש התעניינות הן מצד הקרנות והן מהמוסדיים. דיברנו עם גופים ואנשים רבים וכולם רוצים לראות את זה. נרצה התחייבות מוסדית של מיליארד דולר ואנחנו ניתן סדר גודל של 230 מיליון דולר - שני שליש השנה, ועוד שליש בשנה הבאה. בתקציב שעבר לאחרונה עלה תקציב רשות החדשנות במיליארד שקל לכ־3 מיליארד שקל, והוא מיועד לתקצב גם חלק מהערוץ המהיר, גם את קרן יוזמה וגם את קרן ההזנק".
אתה לא חושש מקיצוץ?
"אני תמיד חושש מקיצוץ, אבל זו ההשקעה הכי אסטרטגית שיש למדינה. אחרי מלחמת יום כיפור היה עשור אבוד למדינת ישראל מבחינת צמיחה בתמ"ג ובפריון. ביטחון לאומי מגיע הן ממערכת הביטחון והצבא והן מהכלכלה. ללא כלכלה חזקה לא ניתן לשמר חוסן ביטחוני. קרן יוזמה תדאג שיהיה מספיק לקרנות ותחבר מוסדיים לקרן. אני מקווה שיווצרו קשרים שיביעו השקעות גם בהמשך. קיימים קשרים של קרנות הון סיכון כיום, אבל הן לא מספקים ברמה בינלאומית. מי שישקיע בקרן דיפטק יקבל תמרוץ נוסף מעבר ל־30 סנט".
"יוזמה נוספת היא קרן ההזנק שבעצם ממציאה מחדש את אופן עבודת הרשות. עבדנו עד כה בקרן מו"פ שעשתה דברים נפלאים למדינת ישראל, וחשנו צורך להתאים אותה לתקופה החדשה. החלטנו לסגור את קרן המו"פ, שקיימת כבר 50 שנה, ולפתוח במקומה קרן להשקעה בחברות צעירות. את רוב ההשקעות שלנו אנחנו עושים בחברות עם טכנולוגיה משמעותית (דיפטק) כי אין שם זמינות הון פרטי.
"אנחנו משקיעים במקומות שהם פורצי דרך ויש להם מיעוט משקיעים אחרים. צרכי האנושות ממוקמים בתחומי המזון, התחבורה, האנרגיה והבריאות, ושם יש סיכון טכנולוגי גבוה יותר, שכן אלו אזורים עם הרבה רגולציה. יש שם פחות משקיעים פרטיים ולכן אנחנו משקיעים שם. אנחנו נשנה לגמרי את מודל העבודה עם החברות האלו ונייצר להן סביבת מימון אופטימלית. זה טוב שיש לנו סייבר, פינטק ותוכנה אירגונית, אבל ההייטק הישראלי חייב להיות היכן שכל העולם נמצא. "סייבר ניישן" זה מצויין למדינה, זה שהיא מעצמה בתחום זה מעולה, וזה נכס שאני מאמין שיישאר איתנו בלי מעורבות ממשלתית, אבל חייבים לגוון, כי זה לא מבטיח צמיחה והישרדות של ההייטק הישראלי - הוא צריך לזוז מהר.
"קרן ההזנק תרכז את כל הכסף בשלבים מוקדמים של ההשקעה בדיפטק בלבד, היכן שיש חדשנות טכנולוגית גבוהה וזמינות הון נמוכה, ונסתנכרן עם סבבי גיוס מקובלים בשוק פרה סיד, סיד ו־A. הסינכרון קריטי. בעבר נתנו מענק ללא קשר לסיבובים, אבל לעתים למרות המימון שקיבלה חברה מאיתנו למחקר, היא לא הצליחה לגייס הון לשלב הבא. בשלב הפרה סיד נשים עד 60% מכלל הסבב, ולא צריך לחזור אלינו כל שנה כמו בעבר. זו מחויבות מלאה לכל הסבב. המשקיע יודע שאנחנו איתו עד לסבב הסיד. אם זה יזם חרדי, ערבי או אישה, אנחנו מגדילים את המימון ל־66% מהסיבוב, כי מבינים שלכולם קשה, אבל להם קשה הרבה יותר. בשלב הסיד אנחנו משקיעים בגיוסים של 50% מהסבב עד 5 מיליון שקל, או 55% ליזמי פריפריה. בשלב A, 30% ועד 15 מיליון שקל. החברות הבוגרות לא יוכלו יותר להגיש בקשות. במסגרת קרן ההזנק לא נשקיע בפיתוח מוצרים, אבל אם הן רוצות להיכנס לתחום טכנולוגי חדש ומציעות מימון מחקרי, ניתן מענק, אבל לפיתוח מחקרי ולא למימון של פיתוח.
"ההייטק הישראל היה אחראי ב־2023 ל־20% מהתל"ג ו־50% מהיצוא, ונוספו 10,000 עובדים חדשים לתעשיית ההייטק, למרות שזו היתה שנה של משבר פוליטי ומלחמה. אף סקטור אחר לא צמח כך בשנה הזו. מצד אחד, הוא קטר צמיחה ועדיין עמיד, אבל הכלכלה הישראלית כל כך קשורה להייטק, שחייבים לדאוג שהנכסים האלה לא ילכו לאיבוד.
"ישראל היא לא לבד כיום. בעבר היו רק ישראל ועמק הסיליקון, אבל היום יש הרבה מרכזי חדשנות. אין מדינה שלא משקיעה בתחום. יש תחרות עצומה. האקוסיסטם מתחרה על ההון סיכון. הכסף זורם בין מדינות, ויזמים עושים שופינג היכן המקום הכי מתאים לרשום חברה. אין מדינה שלא תיתן אישור עבודה לעולם טכנולוגי. בהייטק הישראלי יש 9,000 חברות פעילות — אנחנו המקום השלישי בעולם בחברות הייטק לנפש. תפקיד המדינה הוא להקטין סיכון למשקיעים בשלבים מסוכנים, בניית תשתיות חינוך והשכלה אקדמית וייצור סביבת מיסוי נוחה, שהיא קריטית, בעיקר לחברות רב־לאומיות. יש הרבה שהמדינה חייבת לעשות כדי שהיתרון יישמר".
מה דעתך על רישום חברות לא בישראל?
"בשנה שעברה דיברו על 50%–80% חברות שנרשמו בארצות הברית. בדקנו גופים מייצגים וכיום מדברים על 50% מהחברות שנרשמו בארצות הברית. אם אתה יזם ישראלי שרושם בארצות הברית, זה לא רציונלי. מעטפת המיסוי של חברת סטארט־אפ בישראל היא יותר טובה.
"כדי לקבל מענק מאיתנו חייבים להיות חברה ישראלית. חברת בת ישראלית תוכל לקבל מענק, אבל רוב הפעילות שלה חייבת להיות בארץ. לנו חשוב היכן פעילות פיתוח הקניין הרוחני, כי כאן ישלמו מסיים. קרנות ההזנק ויוזמה ישימו דגש על כך כדי שהחברה תשלם כאן מס חברות ומרבית עובדיה יהיו כאן. משקיע בחברה ישראלית יראה עול מיסוי של 30% כאן, ואילו בארצות הברית עול מיסוי של 50%. נכון שיש כאן פרמיית סיכון, אבל אם היא פועלת כאן בכל מקרה עדיף שתירשם בישראל".
האם יש השפעה לחילופי השרים?
"אנחנו רשות סטטוטורית נפרדת עצמאית. הרשות כפופה להחלטות ממשלה. לגבי תקציב, ברגע שקיבלנו תקציב והחלטת מדיניות, אנחנו פועלים על פי זה. ברמת המדיניות היא יכולה להשפיע עלינו. אנחנו עצמאיים ליישם את המדיניות הזו".
האם ישראל פספסה את הבינה המלאכותית?
"ישראל מובילה בבינה מלאכותית. הטענה שפספסנו אותו היא קשקוש. יש מדדי השוואה בינלאומיים. על פי אחד הנחשבים, ישראל היא במקום השביעי בעולם, וביחס לגודל האוכלוסיה מקום שני בעולם. ישראל מצטיינת ביישום AI בחברות הייטק. היום בישראל יש למעלה מ־2,000 חברות עם יכולות בינה מלאכותית חזקה, יכולות מוכחות ועמוקות, וכאן ישראל מצטיינת.
"היא פחות מצטיינת בצד התשתיות הלאומיות — רגולציה ומדיניות ממשלתית, ולכן לפני שלוש שנים קמה תוכנית לאומית ממשלתית לבינה מלאכותית. היא תוקצבה עד כה במילארד שקל והיא משקיעה בתשתיות. אנחנו משקיעים במעבדות מו"פ לבדיקת מודלים, בדיקת שבבים, מפתחים הון אנושי ומקדמים פתיחת מאגר מידע שיכולים לשמש לאימון מודלים - מארגוני מערכת הבריאות, לדוגמה. אנחנו גם משקיעים במודלי שפה בעברית ובערבית. התוכנית פעילה, ואם יש צורך בעוד תקציב, אני משער שנקבל. יש הרבה קולות נכאים, אבל לא פספסנו כלום. ישראל מצטיינת שם ואין צורך בהרמת מערך בינה מלאכותית (כמו שהכריז לאחרונה ראש הממשלה, מ"א) ויש תוכנית מצוינת".
