בדיקהשיאומי 13T: כמעט פרימיום בביצועים, במחיר נוח יותר
בדיקה
שיאומי 13T: כמעט פרימיום בביצועים, במחיר נוח יותר
אחרי מכשירי הדגל המוצלחים של היצרנית הסינית, מגיע תורו של דגם קצת יותר זול, עם הבדלים במפרט ובבנייה, שלא ממש משפיעים על הביצועים
לפעמים נראה כאילו יצרניות סמארטפונים מנסות לבלבל אותנו. הן מציעות מגוון מכשירים באיכות שונה, רמות מחיר שונות ולקהלים שונים, והתוצאה היא סדרות ותתי-סדרות של דגמים שקשה לפעמים להתמצא בהם. לשיאומי, למשל, יש את Poco, Redmi, דגמים עם מספר בלבד (כמו שיאומי 13) ולחלק מהמכשירים האלה יש גם גרסת פרו, פרו פלוס, לייט, עם תוספת של אות (13S או רדמי 10C) ועוד ועוד.
היצרנית הסינית כבר הוכיחה שהיא יודעת לייצר מכשירי פרימיום שמתחרים במכשירי הדגל של אפל וסמסונג, ולאחרונה השיקה את ה-13T, מכשיר ביניים-פרימיום שדומה מאוד לשיאומי 13 ו-13 פרו (אגב, יש גם שיאומי 13T פרו). זה תורם לבלבול - למה בעצם צריך מכשיר דגל? אולי כדי להראות שאפשר לייצר סמארטפון כזה וכדי שיהיה מה להציע למי שחייב את המכשיר הכי הכי.
עיצוב ומבנה: המסך שטוח והמכשיר לא כבד מדי
ה-13T מזכיר במראה החיצוני את מכשיר הדגל של שיאומי, ה-13 הרגיל וה-13 פרו, וגם הממדים כמעט זהים, עם פערים של כמה חלקיקי מילימטרים ומסך בגודל 6.67 אינץ'. הפעם מדובר במסך שטוח שנמתח מקצה לקצה, בלי קצוות מעוגלים. הוא שוקל כמעט 200 גרם, קצת יותר מהשיאומי 13 ומשמעותית פחות מה-13 פרו, ולא מרגיש כבד.
בדומה למכשירי הדגל, גם כאן נעשה שיתוף פעולה עם Leica וב-13T יש שלוש עדשות של יצרנית המצלמות והעדשות הוותיקה והמוערכת. ב-13 פרו ההרגשה היתה שהמצלמות אחראיות לחלק משמעותי ממשקל המכשיר ושהן מהוות את מרכז הכובד שלו, תחושה שלא קיימת ב-13T.
כרגיל אצל שיאומי, בערכה יש מגן סיליקון בסיסי, וההגנה של המכשיר פחות מקיפה מאשר בדגמים היקרים יותר - גורילה גלאס 5 (לעומת גורילה ויקטוס), כיסוי במרקם דמוי עור בגב המכשיר ומסגרת פלסטיק. למרות זאת המכשיר מרגיש עמיד ויש לו גם תקן IP68, כלומר הוא אמור להתמודד בצורה טובה מאוד עם אבק ומים.
חומרה: מספיק חזקה לרוב הצרכנים
המפרט עבר שינויים כדי לייצר דגם זול יותר: במקום מעבד סנאפדרגון שנמצא במכשירי הדגל של היצרניות השונות, ב-13T נמצא מעבד Mediatek Dimensity 8200 Ultra, כשלצידו 12 גיגה בייט זיכרון ואחסון בנפח 256 גיגה. ההבדל בין המעבדים לא ממש מורגש בביצועים וספק אם מישהו היה עולה עליו לבד, בלי לעיין במפרט.
בדומה למפרט של מכשירים מתחרים, אין חיבור אוזניות סטנדרטי, יש כמובן מערכת זיהוי פנים וקורא טביעות אצבע שעושים את עבודתם בצורה טובה, ויש גם תמיכה ב-eSim, שיכול לעזור לחסוך בעלויות התקשורת מחו"ל, אם וכאשר יתחדשו הטיסות והחופשות.
המסך מצוין ורמת הבהירות מעולה - על הנייר היא אפילו גבוהה יותר מאשר בדגמי הדגל של שיאומי. בכל מקרה התצוגה ברורה וקריאה גם בשמש ישירה.
מבחינת ביצועים, הטלפון התמודד עם כל משימה, כולל משחקים, בלי בעיה. זה לא הרגיש מהיר במיוחד כמו במכשירי הפרימיום, אבל לרוב הצרכנים זה הרבה יותר ממספיק.
את ה-13T מפעילה סוללה בקיבולת 5,000 מיליאמפר, ששרדה יום עבודה. המכשיר גם תומך בטעינה מהירה ובערכה שלו יש גם מטען מתאים, בהספק של 67 וואט. ממצב של 10% שנותרו בסוללה, טעינה של 5 דקות בלבד הספיקה כדי להגיע ל-30%, אחרי 15 דקות הסוללה הגיעה כבר ל-50% וכדי להגיע לטעינה מלאה צריך להמתין כ-45 דקות.
תוכנה וממשק: זכרונות מ-iOS
השיאומי 13T מגיע עם אנדרואיד 13 וממשק MIUI 14 של שיאומי, בלי שינויים וחידושים. מי שמכיר ימצא במערכת של היצרנית הסינית מגוון אפשרויות להתאמה עצמית של הגדרות ותפריטים.
ברירת המחדל של המערכת מזכירה מאוד את iOS של אפל - כל האפליקציות מוצגות במסכי הבית, ללא "מגירת אפליקציות", ובהחלקת אצבע מהקצה העליון בצד אחד של המסך מופיע וילון התראות מחולק שמציג את מרכז הבקרה (הפעלת וכיבוי רשת אלחוטית, בלוטות' ועוד) ואם תחליקו את האצבע בחציו השני של המסך יופיעו ההתראות והעדכונים השונים של האפליקציות.
הטלפון מגיע עם מגוון אפליקציות שמותקנות מראש, חלק גדול מהן מיותר והיינו שמחים לוותר עליהן, אבל הסתפקתי פשוט בהתעלמות גורפת.
מצלמה: ממשיכים עם שיתוף הפעולה המוצלח
בדור הקודם, ה-12T, שיאומי הלכה על כמות, עם חיישן של 200 מגה פיקסל. הפעם היא ממשיכה את שיתוף הפעולה שלה עם Leica, כאמור, והמצלמות ב-13T כמעט זהות לאלו שב-13 פרו - שתי עדשות 50 מגה פיקסל "בלבד" (אחת רחבה והשנייה טלפוטו, עם זום אופטי X2), עדשת 12 מגה לזווית צילום רחבה במיוחד ומצלמת סלפי עם חיישן של 20 מגה.
בהפעלה הראשונה של המצלמה תתבקשו לבחור מצב צילום מועדף - לייקה אותנטי או לייקה ססגוני, כלומר יותר צבעוני. שיאומי הפכה את המעבר בין המצבים האלה לפשוט יותר ואפשרות הבחירה בולטת במסך הצילום, אבל זה בא על חשבון האפשרות לבחור את גודל התמונה. כשרציתי להחליף בין צילום בפורמט 3:4 ל-9:16 לקח לי רגע להבין לאן נעלמה האפשרות הזו, שבדרך כלל בולטת במסך הצילום. הפעם היא נמצאת תחת הכותרת הלא ממש ברורה "יחס הממדים".
כמו בדגם הבכיר, גם כאן אפשר לבחור בין שפע של פילטרים שונים, והתוצאות מצוינות - התמונות חדות, המצלמה עוברת אוטומטית למצב לילה (אפשר לבטל את ההגדרה הזו) ומתמודדת היטב גם עם סביבה חשוכה.
סיכום
הדמיון בין ה-13T לדגמים הבכירים יותר הוא מחמאה גדולה - ה-13 פרו הוא מכשיר מרשים, ודגם זול יותר שדומה לו יכול להיחשב כהישג. אחד השינויים המוצלחים הוא במשקל, וה-13T פחות מכביד פיזית על הכיס.
מבחינת ההוצאה מהכיס, הסיפור אחר: ה-13T נמכר תמורת 2,600 שקל (אפשר למצוא אותו גם במחיר נמוך יותר) - זול בכ-600 שקל מהדגמים הבכירים ויקר לעומת מכשירי ביניים. ההבדלים במפרט ובהרכבה קלים וכמעט לא מורגשים - מבחינת ביצועים אלה של ה-13T מספיקים בהחלט לרוב הצרכנים והוא יכול להיחשב כמתחרה לא רע ל-Nothing 2, למשל, שמוצע במחיר דומה.
בשורה התחתונה זה מכשיר פרימיום מינוס או ביניים-פרימיום-פלוס שמציע תמורה טובה מאוד.
