"התחלתי כסטודנט ללא שכר. כיום אני סמנכ"ל בחברה אחרי אקזיט": חלוצי הסטארט-אפים
"התחלתי כסטודנט ללא שכר. כיום אני סמנכ"ל בחברה אחרי אקזיט": חלוצי הסטארט-אפים
בהתחלה הם עושים הכל כולל לשטוף כלים, לארגן מסיבות ולהזמין ציוד משרדי לעובדים חדשים, אבל העובדים הראשונים בסטארט-אפ אשר בוחרים לגדול יחד איתו עשויים להגיע לתפקידים בכירים וליהנות מפירות ההצלחה
כאשר גיל רונן, היום ראש תחום דאטה בחברת הסטארטאפ Mavens אשר נרכשה על ידי זינגה, הצטרף לחברה, היא הייתה מורכבת מחבורה קטנה של אנשים שישבו "בחדרון קטן ומעופש", והוא עבד ללא שכר.
בעוד שהוא חשב שהוא מתמיין למשרת סטונדט כאנליסט, המנכ"ל, גד מאור, הבין שהוא מתמיין להתמחות אותה הוא צריך בשביל קרדיט לאוניברסיטה. "אחרי שעברתי את הראיון ביקשו שאעביר להם את הטופס של האוניברסיטה לחתימה. בשיחה עם גד הוא הסביר שהיה אחלה תהליך אבל שלחברה אין יכולת לשלם כרגע. הצעתי שאתחיל לעבוד בחינם, נעשה פיילוט ואם זה יילך טוב נתקדם משם", הוא מספר. למרות שבאותו הזמן הייתה לו הצעה מחברה גדולה למשרת סטודנט (בתשלום), רונן החליט לבחור בהרפתקה.
"משהו בזה שגד ישב בראיון עם כפכפים והעבודה לא הייתה לשבת בתוך קיוביקל הפך את זה למאוד מעניין, משהו שונה, חברה קטנה שיש בה מקום לצמוח ולגדול. החלטתי שאני מתחיל לעבוד בחינם. אחרי שלושה או ארבעה חודשים קיבלתי חוזה והתחלתי לעבוד בתור אנליסט", הוא נזכר. לאחר מכן הוא התקדם לצוות הפיתוח בעולמות הדאטה ושם הוא נמצא עד היום. כאשר בחצי השנה האחרונה הוא מוביל את כל עולם הדאטה בחברה.
להחלטה לעבוד בסטארט-אפ ולצמוח איתו יש יתרונות כמו יכולת להתקדם ולהתמקצע לצד חסרונות, כמו למשל השכר. "התהליך היה רחוק מלהיות זוהר. היו המון קשיים בדרך, גם עם מנהלים שהובילו אותי, גם קשיים בתקופת הקורונה וגם העובדה שכל התקופה לפני האקזיט השכר שלי היה 30-40% נמוך מהמקובל בשוק אז זה היה מאוד לא נוח. היה לי ברור שגם האחריות וגם המגוון וגם העשייה שלי פה לא מתקרבים למה שאוכל לעשות במקומות אחרים וזה משהו שתמיד השאיר אותי פה ודחף אותי להתמקצע". עם זאת, רונן מודה שבתקופה הקורונה הוא שקל לעזוב. "התקדמתי מאוד בתהליך עם חברה מאוד גדולה ואז יצא לי לעשות שיחה מאוד קשה ונוקבת עם המנכ"ל על המעמד שלי, מה קורה ולאן הדברים הולכים והגענו להחלטה שאני אשאר", הוא אומר. "היום בדיעבד בשביל שחברה אחרת תיקח אותי היא צריכה לשלם המון כסף, שזה תמיד לא מה שהניע אותי, והיא תצטרך גם עשייה מגוונת ואנשים מאוד מוכשרים – אין את זה ברוב החברות הבינוניות-גדולות".
בספטמבר 2022 נמכרה חברת Mavens לענקית המשחקים האמריקאית Zynga אבל האקזיט, או ההבטחה לאקזיט, לא שיחקו תפקיד משמעותי בהחלטה של רונן להישאר בחברה מתחילת הדרך. "הביזנס והשוק שהיינו בו לא היו מאוד מבטיחים לאקזיט. מה שהשאיר אותי בחברה היה אחד שיש לי פה חברים לחיים והדבר השני הוא שהיו כאן דברים שייקחו אותך לשלב הבא. זכיתי להיות בכל אחד ממוצרי הדאטה שהוצאנו ממש משלב הרעיון ועד המימוש וזה איפשר לי לפתח מגוון של יכולות שהחזיק אותי לאורך הדרך", הוא אומר.
"חתמתי על חוזה תוך כדי נסיעה ברכבת - וחזרתי לארץ"
עפרי זיו, היום סמנכ"ל Engineering and Security Research בחברת אקמאי, התחיל את מסלול הקריירה כעובד הראשון בחברת גארדיקור (Guardicore), שנרכשה על ידי אקמאי בשנת 2021 ב-600 מיליון דולר. "התקבלתי לעבודה כעובד הראשון, ביום הראשון שפתחנו את המשרד ב-1 אוקטובר 2013. אני מכיר את מייסדי החברה אריאל ופבל עוד מהתקופה שכולנו שירתנו יחד בצבא. הם החליטו לעבוד על הקמת החברה בזמן שהייתי באוניברסיטת סטנפורד ובכלל חשבתי שאעשה דוקטורט. הבטחתי לפבל שאם הם יגייסו כסף אז אחזור לישראל כדי לעבוד איתם. פבל התקשר לעדכן שיש השקעה ושהוא צריך שאחתום על חוזה העסקה במהירות, חתמי בזריזות תוך כדי נסיעה ברכבת - וחזרתי לארץ."
התפקיד הראשון של זיו לא היה מוגדר, כי העובד הראשון עושה הכל בחברה. ככל שנוספו אנשים לארגון והחלו לצוץ תפקידים רשמיים הוא עבר בין התפקידים מנהל צוות פיתוח, מנהל קבוצה, הקים את מחלקת המחקר שעסקה בפתרון בעיות קשות ורלוונטיות. הוא גם היה אחראי על אינקובציה של יכולות חדשות ותוספות למוצר מחוץ לתהליך הפיתוח הסדור.
"בשלב המוקדם הייתי שותף לבניית הטכנולוגיה כדי להוכיח שהיא והרעיונות שלנו עובדים, לאחר מכן היה אתגר ללמוד למכור את הטכנולוגיה, התחלנו במקור עם רעיון שלא יכולנו על בסיסו לבנות חברה גדולה ושינינו את המוצר. זה מאוד מענין מבחינתי כי אין תחום בחברה שלא התעסקתי איתו. בהתחלה שטפנו לעצמנו את הכלים במשרד, אחר כך ניהלתי פיתוח, מחקר, עסקתי בשיווק ומכירות, משאבי אנוש, עד לארגון המסיבות בחברה", הוא מספר.
חברת Akamai היא מהגדולות בעולם בתחום הפצת תכנים ברשת ופועלת בכמאה מדינות באמצעות מערך של מאות אלפי חוות שרתים מבוזרות. החברה רכשה לפני קרוב לשלוש שנים את גארדיקור בסכום של 600 מיליון דולר ושילבה את פתרונות ההגנה שלה בתוך סל המוצרים של החברה.
למרות האתגרים הוא בחר בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו להישאר על פני לעזוב. "היו לי המון הזדמנויות והצעות לעשות כל מיני דברים ולהצטרך לצוותים כדי להקים חברות. עובדתית כל פעם שזה צץ בחרתי להישאר, בכל פעם מסיבות שונות. זה קרה כי הרגשתי שהאתגרים במקום העבודה היו מעניינים עבורי, בנוסף לרצון להישאר עם האנשים שאני עובד איתם. אנחנו מכירים אחד את השני לאורך פרק זמן בחיינו שגדול מהתקופה שלא הכרנו זה את זו, אנחנו כבר חצי משפחה וזה לא משהו שאתה ממהר לקום ולעזוב. החיבור הזה נחוץ כי מסלול הקריירה שעשינו הוא מסע קשוח ולכל אחד במסע יש את הנקודות שהוא שוקל לפרוש מהקבוצה", הוא אומר.
"ויתרתי על הסטאז' במשפטים. פעמיים"
שי מלר, היום סמנכ"ל אנליזה פיננסית בחברת Pontera היה העובד השני בחברה אחרי המייסדים. הוא התחיל לפני יותר מ-11 שנים וגוייס כדי לעזור לחברה למצוא משרדים ולהיות אחראי על השיפוץ, העיצוב וכו'. "הייתי לקראת סוף הלימודים שלי ולפני סטאז' במשפטים. אני מכיר את יואב המנכ"ל הרבה שנים והוא הציע לי לבוא לעזור כפרוייקט זמני. תוך כדי הפרוייקט בעצם התחלנו לעבוד על המוצר הראשון שלנו כחברה ואז כבר נכנסתי לתפקיד מקצועי. אחרי הרבה שיחות בחברה, רצו שאשאר. אחרי שכבר מצאנו מישהו שיחליף אותי, ביום האחרון, החלטתי לדחות את הסטאז' בשנה ולראות איך החברה מתפתחת. אחרי שנה התקשרו שוב מהמשרד בו הייתי אמור להתמחות ואז כבר היה לי ברור שאני לא רוצה לעזוב. זו הייתה החלטה מאוד גורלית עבורי. בבית דחפו שהלימודים כן יניבו את חותמת העו"ד וגם לי הייתה התלבטות אבל בחרתי בסופו של דבר לוותר על הסטאז'", הוא מספר.
Pontera היא חברת פינטק שנוסדה ב-2012 על ידי יואב צוראל, איל הלחמי, דוד וייס ואורי לוין, יזם ולשעבר מייסד Waze. בשנת 2018 החברה השיקה מוצר שמספק ליועצים פיננסים בארה"ב פלטפורמה טכנולוגית לניהול החסכונות ארוכי הטווח של לקוחותיהם לצורך שיפור התוצאות שלהם. בעקבות השקת המוצר החדש חל גידול משמעותי בהכנסות החברה ומספר העובדים יותר מהוכפל ל-260.
"ההתחלה הייתה בנייה של משהו חדש. היינו כלבויניקים, עשינו הכל מהכל. אני הייתי אחראי במשך הרבה שנים על קניית ציוד לכל עובד חדש, מחשבים ביטוחים של החברה, היום יש לנו מחלקת IT והכל הרבה יותר מסודר", הוא אומר.
מלר נמצא בהנהלת החברה כבר שש שנים אבל הדרך לשם לא הייתה זוהרת או קלה. "כחברה עברנו הרבה אתגרים וההחלטות שלי תמיד היו מיושרות לחברה. גם כשלא היה מוצר שחשבנו שהוא הולך לשנות את העולם כפי שרצינו או שנשארנו לפני שמונה שנים עם דולרים אחרונים בבנק והיינו צריכים לשלוח 30% מהאנשים הבייתה, בנקודות האלה, כשכל אחד מאיתנו שאל אם זה המקום עבורו, הסתכלתי על הפוטנציאל של האנשים וזה מה שהשאיר אותי בסוף", הוא מספר.
החברה אמנם לא עשתה אקזיט אך במהלך השנים בגיוסים הגדולים העובדים הוותיקים כן פגשו את הכסף בעסקת סקנדרי. חלום האקזיט לא מהווה שיקול להישארות עבורו. "אני אישית לא מחכה לאקזיט. אני חושב שיש לנו עוד הרבה עבודה והרבה מקום לגדול עד שבכלל יהיו מחשבות לכיוון הזה. יש המון פוטנציאל לגדול. אולי בעתיד יהיו יותר מחשבות בכיוון", הוא אומר.
"לא היה לי קשר לתעשיית הטק. בהתחלה כולם היו עושים הכל"
אבשלום מנסור, COO בחברת Simplex 3D גוייס כעובד הראשון השכיר בחברה לתפקיד של מפעיל מערכת. "בכלל לא היה לי קשר לתעשיית הטק, הגעתי מתפקידים ביטחוניים ודרך מכר שהכרתי במיזם של שינוי חברתי. בהתחלה הייתה לי הגדרת תפקיד מאוד רחבה ולא ברורה", הוא מספר. "כולם היו עושים הכל. יום אחד הייתי על מטוס אוסף דאטה, יום אחר אצל לקוח – מדריך אותו על המערכת, ביום אחר עושה תמיכה, או מתכונן לכנס וביום אחר מצלם סרטוני שיווק. מאוד נהניתי מכך שכולם עושים הכל".
החברה, שמפתחת לאנשי מקצוע בתחם התכנון העירוני סביבת עבודה מבוססת SaaS הכוללת מערכות צילום ומיפוי אווירי תלת מימדיים ברזולוציה גבוהה, מונה היום 60 עובדים. במהלך הדרך כמו בכל סטארט-אפ שהוא בוט-סטרפ (אינו ממומן על ידי השקעות של קרנות או איינג'לים) היו לא מעט אתגרים. אחד המשמעותיים בהם היה הקורונה. "אחרי שנה מאוד חזקה תכננו את 2020 לחדירה לשוק הבינלאומי. היינו ממש במונית, בדרך לשדה לחתום על עסקה מאוד גדולה באיטליה ובדרך לנתב"ג הודיעו שסוגרים את איטליה. זה קרקע אותנו לכמעט שנתיים. גם אני בתור עובד חשבתי לעצמי לאן כל הדבר הזה הולך", הוא אומר. למרות שהוא לא מהמייסדים הוא מרגיש שהחברה שלו ומושקע בה רגשית. "בנינו משהו ביחד. זה מחבר אותי ואני לוקח את זה איתי הבייתה, קם עם זה בבוקר והולך לישון עם זה בלילה".
אחד החסרונות בצמיחה של הסטארט-אפ הוא הישיבות, והתהליכים המסודרים - ומבחינת מנסור, גם העובדה שהוא כבר לא קרוב ללקוחות. "אני חושב שהצלחתי ונשארתי זה בעיקר בזכות זה שהייתי מוכן להתמסר לעבודה, למקום, למקצוע, להעמיק בדברים. כמובן שתמיד יש פיתויים מסביב ואפשר לעשות קפיצות כאלה ואחרות, אבל התרבות הארגונית זה מה שמשאיר אותי פה", הוא אומר.
יושבים באחת בלילה סביב מגש פיצה
מעיין ציז, סמנכ"לית אסטרטגיה (VP Strategy) בחברת האינשורטק Novidea, אשר פיתחה פלטפורמה מונחת נתונים (data-driven) מבוססת ענן לניהול סוכנויות ביטוח, ברוקרים, חברות ביטוח ו- MGAs/MGUs הצטרפה לחברה לפני תשע שנים בזמן שבו צוות העובדים המצומצם עשה יחד הכל. "אני זוכרת אותנו יושבים יחד עד 1 בלילה, באותו החדר סביב מגש פיצה, ועד שהלקוח עולה לאוויר - כל אחד ואחת עושים את כל הנדרש, גם אם זה מחוץ לתחום אחריותו. באותה התקופה כולנו עשינו הכל, באופן ספייס אחד משותף. החברה היתה הבייבי של כולנו, גרעין המנהלים, העובדים והעובדות שעד היום חלקם הגדול התפתחו מאוד וממשיכים לעבוד בחברה", היא אומרת.
במהלך תשע השנים שבהן היא בחרה להישאר בחברה, התפקיד שלה השתנה, החברה צמחה ליותר מ-300 עובדים והיא הפכה מחברה ישראלית עם לקוחות מקומיים לחברה גלובלית עם לקוחות מרחבי העולם. "על פניו אני עובדת תשע שנים באותה החברה, אבל בהסתכלות פנימה מבינים שזו לא אותה החברה, לא אותו התפקיד, תחומי האחריות השתנו עם השנים וכך גם ההתמקצעות השתנתה בהתאם לצרכים המשתנים של החברה. החברה שאליה נכנסתי שונה מהחברה כיום בהיקף העובדים והעובדות, במבנה הארגוני שלה. כל שינוי תפקיד, כל נקודת ציון משמעותית בהתפתחות החברה חייבה ללמוד סט חדש של מיומנויות , ולבצע התאמות מקצועיות להתרחבות הפעילות ולצמיחה הגלובלית".
