בדיקת כלכליסטשיאומי על המסך הגדול: Redmi Pad Pro הוא טאבלט זול, גדול, בסיסי וטוב
בדיקת כלכליסט
שיאומי על המסך הגדול: Redmi Pad Pro הוא טאבלט זול, גדול, בסיסי וטוב
הטאבלט החדש של היצרנית הסינית לא באמת יכול להתחרות באייפד, אבל הוא מספיק מהיר וחזק לרוב הצרכנים, מציע מסך גדול ומחיר אטרקטיבי שהופכים אותו למתחרה בולט מול מכשירי האנדרואיד
האייפד של אפל שלט בשוק הטאבלטים במשך שנים, כשמכשירים מבוססי אנדרואיד סבלו ממחסור באפליקציות ובעיות תצוגה על מסך גדול. האייפד עדיין מוביל את השוק עם נתח של כשליש ממנו, אבל המתחרים מצמצמים פערים ואנדרואיד מציעה אלטרנטיבה לא רעה.
אחרי ההצלחה בשוק הסמארטפונים, שיאומי מנסה לקבע את מעמדה גם בתחום הטאבלטים: המילטון, היבואנית הרשמית של היצרנית הסינית, השיקה לאחרונה את Redmi Pad Pro - טאבלט גדול וזול יחסית. זו השוואה לא הוגנת, אבל בממדים הוא די קרוב ל-iPad air 13, הוא שוקל קצת פחות והמחיר נמוך משמעותית - רק 1,500 שקל. מה מקבלים במחיר הזה?
מבנה ועיצוב: אלגנטי ואת המשקל מרגישים עם הזמן
ל-Redmi Pad Pro יש מסך גדול, של 12.1 אינץ', והעיצוב פשוט ונקי: החזית כולה מסך, בלי כפתורים פיזיים, בגב יש רק מצלמה אחת ולצידה פלאש (וגם כיתוב Redmi קטן) ובצדדים נמצאים כפתור הפעלה, מקשי ווליום, חריץ לכרטיס זיכרון (! כן, זה עדיין קיים), שקע טעינה, רמקולים וחיבור סטנדרטי לאוזניות.
סביב המסך יש שוליים די עבים, ובהם נמצאת גם מצלמת הסלפי, כך שהיא לא בולטת ולא מפריעה לתצוגה.
הטאבלט גדול, שוקל כ-570 גרם, דק ולא מרגיש כבד כשמוציאים אותו מהקופסה או מחזיקים אותו לזמן קצר. למרות הגודל, אפשר גם להשתמש בו למשחקים. התמונה משתנה כשהשימוש בטאבלט הוא לזמן ארוך יותר או אם צופים בסרט או סדרה, ואז המשקל מורגש יותר וצריך להתחיל לחפש תנוחה נוחה להחזיק אותו או משהו עליו אפשר להשעין את המכשיר.
המסגרת של הטאבלט מאוד חלקלקה, וקשה עד בלתי אפשרי למצוא נקודה מתאימה להשעין אותו על רוב המשטחים. שיאומי בדרך כלל מצרפת לסמארטפונים שלה מגן בסיסי, אבל כאן מדובר במוצר גדול יותר והערכה לא כוללת מגן כלשהו שאולי יוכל לעזור למצוא נקודה לייצוב הטאבלט או יתפקד בעצמו כמעמד.
חומרה: חזקה, עם סוללה גדולה ומסך טוב
את הטאבלט מפעיל מעבד Snapdragon 7s דור שני של קוואלקום, אותו אחד שנמצא גם בדגמי ביניים של סמארטפונים, ולצידו 8 גיגה בייט של זיכרון ועוד 256 גיגה בייט לאחסון - מפרט לא רע בכלל לטאבלט זול. כאמור, יש גם חריץ לכרטיס זיכרון שאיתו אפשר להרחיב את האחסון בקלות.
הנתונים על הנייר מתורגמים גם לביצועים: הטאבלט מגיב בזריזות למשימות יום יומיות, אפליקציות נטענות במהירות והתחושה היא שהעסק עובד חלק. הזכרתי משחקים, וה-Redmi Pad Pro מתמודד גם עם איתם, כולל משחקים כבדים יותר עם גרפיקה מורכבת - אבל התצוגה לא תמיד עוברת טוב למסך הגדול. לא הרגשתי שהמשחקים מקרטעים, אבל בחלק מהמקרים התמונה לא היתה מספיק חדה ואפשר היה לראות קצוות מפוקסלים סביב דמויות או חפצים, למשל. נראה שזו לא בעיה בחומרה, אלא דווקא בהתאמה של התוכן לגודל המסך.
מאחורי המסך הגדול נמצאת סוללה גדולה, עם קיבולת של 10,000 מיליאמפר, שהספיקה לפחות ליומיים מלאים במשחקים קלים וכבדים, צפייה בווידיאו וגלישה באינטרנט. אפשר להוציא ממנה אפילו עוד קצת בשימוש מתון יותר.
לערכה מצורף מטען בהספק של 33 וואט, והטעינה איתו לא הרגישה מהירה - נדרשה שעה כדי להגיע מ-5% ל-50% וכשעתיים לטעינה מלאה. היתרון הוא כאמור שסוללה מלאה מספיקה להרבה זמן, כך שלא צריך לחפש שקע לעתים קרובות.
המסך טוב, עם תצוגה צבעונית יפה, ואפשר בהחלט ליהנות מסרטים, סדרת ומשחקים, הבהירות מספיק גבוהה כדי לעבוד איתו גם בשמש - אבל בכל זאת הוא לא הכי מרשים בקטגוריה. גם הרמקולים לא מצטיינים, כלומר הם בסדר בסך הכל אבל לא לא מספקים צליל איכותי.
שיאומי ציידה את הטאבלט במצלמה אחת, כנראה מתוך הבנה שזה לא ממש נוח לצלם עם מכשיר כל כך גדול, ולכן גם לא השקיעה פה יות מדי. גם המצלמה האחורית וגם מצלמת הסלפי מצוידות בחיישן של 8 מגה פיקסל, יכולות לצלם גם וידיאו באיכות של 1080 פיקסלים ומפיקות תמונות טובות - אם תנאי התאורה והסביבה מספיק טובים.
המצלמה לא עוברת אוטומטית למצב לילה, וגם מעבר ידני אליו לא ממש עוזר - התמונות שמתקבלות מטושטשות ומגורענות.
תוכנה: שיאומי התאפקה לא להעמיס
הטאבלט מגיע עם אנדרואיד 14 וממשק HyperOS של שיאומי, כמו בסמארטפונים של החברה, עם הבדל בולט - בניגוד להרגלה, החברה לא העמיסה כאן יותר מדי אפליקציות מיותרות. יש עדיין כמה שמותקנות בלי לשאול אתכם, אבל יחסית לסטנדרט של שיאומי זה שולי.
בתחתית המסך צף סרגל קיצורי דרך לאפליקציות פופולריות, שמתעדכן אוטומטית לפי הרגלי השימוש שלכם. ברירת המחדל היא להפעיל את ה-Redmi Pad Pro באמצעות מחוות אצבע בלבד, ובהגדרות אפשר לשנות את הבחירה לטובת שלושה כפתורים שיופיעו בתחתית המסך. ברירת מחדל אחרת, שמוכרת גם היא מהסמארטפונים של שיאומי, היא האפשרות להדליק את המסך רק דרך כפתור ההפעלה. בטאבלט עם מסך גדול, עם כפתור הפעלה קטן שנמצא בפינה של המכשיר, זה מרגיש לא מתאים. ויכול להיות שזה עניין של הרגל - המכשיר האישי שלי הוא סמסונג גלקסי, והתרגלתי לכך שאפשר להפעיל את המסך עם לחיצה כפולה עליו. בהגדרות הטאבלט אפשר לשנות גם את זה, וגם לקבוע שהמסך יידלק כשמרימים את המכשיר - לי זה הרגיש כאילו שני השינויים האלה צריכים להיות ברירת המחדל.
אין כאן כמעט זכר ל-AI או יכולות מתקדמות אחרות, שחלקן בעצם כבר לא כאלה מתקדמות: באפליקציית הפתקים של שיאומי, למשל, אין זיהוי אוטומטי של כתב יד, גם לא באנגלית. באפליקציית התמונות אפשר למחוק פרטים מתמונות, תכונה שמוכרת מהסמארטפונים של שיאומי, והתוצאות לא תמיד הכי מוצלחות, או להחליף את השמיים בתמונות שבהן זה רלוונטי.
אנדרואיד מתאימה גם למסכים גדולים, אבל זה תלוי גם במפתחי האפליקציות ובאתרים שונים. בחלק מהמקרים אתרים הוצגו בכרום בגרסת המובייל שלהם, שנראתה ענקית על מסך של טאבלט, יש עדיין אפליקציות iOS שאין להן גרסה לאנדרואיד ויש אפליקציות ומשחקים שלא הותאמו ב-100% למסכים גדולים. למרות שנתח השוק של האייפד מצטמצם לאט לאט, טאבלטים מבוססי אנדרואיד עדיין לא מקבלים מספיק תשומת לב.
סיכום
הטאבלט החדש של שיאומי מתאים למותג Redmi, כפי שהוא מוכר מתחום הסמארטפונים - שם מדובר במכשירי ביניים זולים יחסית ולא הכי חזקים, שעדיין מציעים תמורה טובה למחיר, וגם על הטאבלט אפשר להגיד אותו דבר. הוא לא הכי חזק והתצוגה לא מרהיבה, אין לו יכולות מתקדמות אבל הוא יספיק לרוב הצרכים של רוב המשתמשים, אם לא יותר מכך, והמחיר בהחלט סביר פלוס יחסית לתמורה - ה-Redmi Pad Pro לא באמת יכול להתחרות באייפד, אבל ב-1,500 שקל הוא בהחלט בולט בין מכשירי האנדרואיד, כשאצל המתחרים בדרך כלל לא מקבלים בדרך כלל נפח אחסון כזה וגם לא מסך בגודל הזה.
