ההייטק בעין הסערה: חסינות מרשימה לצד אתגרים משמעותיים
ההייטק בעין הסערה: חסינות מרשימה לצד אתגרים משמעותיים
דו"ח רשות החדשנות האחרון מציג תמונה מורכבת של ההייטק הישראלי - חוסן ויציבות מצד אחד, וסימנים מדאיגים של קיפאון וסטגנציה מצד שני. מה צריכה הממשלה לעשות בצומת הדרכים הקריטי שבו נמצא קטר הצמיחה של המשק?
נתחיל בחדשות הטובות. הנתונים שפורסמו לאחרונה על מצב ההייטק הישראלי, ובראשם הדו"ח הטרי של רשות החדשנות, מצביעים על כך שההשפעה של המלחמה על הענף הייתה נמוכה מהחששות המוקדמים. הנתונים מלמדים, כי בסך הכל הענף גילה יציבות וחוסן יחסי.
כך למשל, מאז פרוץ המלחמה ועד לאוגוסט 2024, קצב הגיוסים היה זהה לתקופות המקבילות לפני המלחמה. מדובר על גיוס של כ-8.8 מיליארד דולרים בכ-419 עסקאות. נתון זה אכן משקף יציבות והוא דומה להיקפי הגיוס של חברות ישראליות בעשור האחרון (חוץ משנת הקורונה), אם כי גיוסים אלו בוצעו בעיקר בסטארט-אפים בוגרים עם סיכון מופחת ובתחומים הנחשבים לבטוחים יחסית.
עוד מראה הדו"ח שלמרות כל הקשיים שנובעים מהמצב, עדיין האקו-סיסטם הישראלי ניצב במקום השלישי בעולם במונחי גיוס. מהדו"ח גם עולה שמספר הקרנות הזרות הפעילות בישראל לא ירד בהשוואה לשנה הקודמת.
ברור לגמרי שהנסיבות הביטחוניות הדרמטיות של מלחמה ממושכת פוגעות בצמיחת הענף, אבל ניתוח מעמיק מספק הסברים נוספים למספרים שאנו רואים ובהם ההאטה העולמית במגזר הטכנולוגיה. לכך צריך להוסיף את שערי הריבית הגבוהים - שרק עכשיו מתחילים לרדת - הירידה הכללית בתיאבון לסיכונים מצד משקיעים ועוד.
ואכן, מצבנו ביחס לעולם סביר. למשל, הירידה בהיקף ההשקעות בחברות הזנק ישראליות מאז תחילת המלחמה ועד אוגוסט 2024, בהיקף של 4.7%, הייתה הרבה פחות חדה לעומת מרכזי הייטק אחרים בעולם.
קיטון בהשקעות סיד - סכנה כפולה
עד כאן החדשות הטובות. החדשות הפחות טובות הן שתמונת מצב זו איננה מלמדת בהכרח על העתיד, ורשות החדשנות אף הוציאה אזהרה לפיה קטר הצמיחה של המשק נמצא בקיפאון. אזהרה זו לא באה בחלל ריק. כך למשל, נתוני התעסוקה בענף מלמדים על סטגנציה והיעדר אופק לצמיחה. למעשה, מספר המועסקים בהייטק עומד על 400 אלף והוא זהה להיקף המועסקים בשנת 2022.
אחת הבעיות המרכזיות, עליה מצביעה גם רשות החדשנות, היא הקושי של חברות צעירות וסטארט-אפים בשלבי סיד ופרה-סיד להשיג מימון. זה אמנם לא נתון חדש, אבל הוא מחמיר עם השנים. דו"ח רשות החדשנות מגלה, כי קרוב ל-60% מההשקעות שנעשו בתקופת הדו"ח נותבו לסבבי גיוס גדולים, של מעל 50 מיליון דולר, וזאת בעיקר לחברות גדולות ומבוססות.
מכיוון שהסטארט-אפים הם יצרני החדשנות המרכזיים קיימת כאן סכנה כפולה: קיטון בחדשנות הטכנולוגית, שעומדת בליבת היתרון היחסי הישראלי, ודחיפת יזמים ויזמיות לפעילות עסקית בחו"ל על חשבון השוק המקומי.
דרוש: פרויקט חממות חדש
כל תוכנית פעולה צריכה להתחיל מזיהוי הבעיות ויצירת מענים מתאימים לטיפול בהן. מכיוון שאחת החולשות של הענף היא חברות צעירות שמתקשות להשיג מימון, צריכה הממשלה לחזור לפרויקט החממות ולהעצים אותו, כולל פריסה נרחבת יותר של חממות באזורי הפריפריה.
החממות צריכות לפעול במודל עדכני, תוך שילוב בין מרכזי יזמות, אקסלרטורים, מסגרת תומכת, אתרים להקמת פיילוטים ומוקדי השקעות. חברות סטארט-אפ בתחילת דרכן יוכלו להסתייע בהן כדי לפתח רעיון לכדי מוצר מסחרי, או לבצע פיילוט למוצר או טכנולוגיה חדשניים, כאשר רשות החדשנות תשתתף במימון הפרויקט באמצעות מענקים כספיים ותסייע באופן אקטיבי בגיוס משקיעים מהסקטור הפרטי. עם זאת, ובניגוד לעבר, אין להסתפק רק בהנחת התשתית עבור החברות הצעירות לגיוס השקעות המשך, אלא להמשיך בכך תחת כנפי החממה עד ליצירת בשלות עסקית ופיננסית.
לתמוך בהנבטת טכנולוגיות ביטחוניות
מסלול נוסף שבו יכולה הממשלה ללכת הוא תמיכה וקידום של תחום הטכנולוגיות הביטחוניות (דיפנס-טק). מאז המלחמה נרשם מומנטום בהיקף היזמים שמפתחים טכנולוגיות צבאיות חדשניות, בין היתר על בסיס הניסיון המבצעי שנצבר במלחמה הנוכחית.
סביבה זו של תעשיית ביטחון יצירתית כבר קורצת למשקיעים וההוכחה לכך היא שבחודשים האחרונים נסגרו כמה סבבי השקעה שקטים שלא זכו לחשיפה, מצד מיטב השמות המוכרים והגדולים בתעשיית הון הסיכון העולמית. לא מדובר רק בהשקעה בחברות שהקימו יוצאי 8200, אלא בעיקר בבוגרי היחידות הקרביות שפעלו בשטח.
הממשלה צריכה לזהות את ההזדמנות המיוחדת שנוצרה כעת. עליה לייצר מנגנון תמרוץ לחברות הביטחוניות הגדולות להקמת סטארט-אפים עם יזמיות ויזמים צעירים, או לשיתוף פעולה עימם לצורך פיתוח טכנולוגיה ספציפית במסגרת מאיצים פנימיים.
על ממשלת ישראל לנקוט במגוון צעדים משמעותיים כדי לקדם ולטפח את תעשיית ההייטק, שהפכה לאחד ממנועי הצמיחה הכלכליים החשובים של המדינה, ויפה שעה אחת קודם.
ד"ר אסתר לוצאטו היא עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה בישראל
