מהם שלבי ההתפתחות השונים של סטארטאפ, ומהי המטרה של הקניין הרוחני בכל אחד מהם?
מהם שלבי ההתפתחות השונים של סטארטאפ, ומהי המטרה של הקניין הרוחני בכל אחד מהם?
כל חברת סטארטאפ יוצאת למסע ייחודי משלה, החל משלב הרעיון ועד להצלחה הגלובלית או האקזיט המשתלם. עם זאת, כאשר בוחנים את חברות הסטארטאפ בעידן הנוכחי, ניתן לזהות שלבים טיפוסיים של התפתחות, המשותפים להרבה חברות בתחום. מהו השלב בו נמצאת החברה שלכם? ומהי המטרה המרכזית של הקניין הרוחני בכל אחד מהשלבים העיקריים?
חברות סטארט אפ נבדלות בפרמטרים רבים אחת מהשניה - תחום העיסוק, פיתוח חומרה\תוכנה, גודל החברה, היקף הגיוסים ועוד. עם זאת, כאשר מנסים להבדיל בין חברות הסטארט-אפ השונות מבחינת 'סוג חברה', הבידול נעשה לרוב על ציר הזמן - כל חברה נמצאת בשלב שונה של ההתפתחות שלה. השלבים השונים אינם ליניאריים - למשל, בחלק מהמקרים מבוצע פיבוט שמחזיר אותה לנקודה קודמת בשלבי ההתקדמות - אך באופן כללי, חברת סטארט-נמצאת באחד ממספר שלבים מרכזיים.
עבור חברות שיש להן תכניות, במיוחד מי שעובד בכיוון של Lean Startup, הכרת השלבים השונים וההתייחסות אליהם הן מרכיב חיוניים בגיבוש התכנית האסטרטגית של החברה. מהם השלבים שעוברת (כמעט) כל חברת סטארט-אפ? מה מאפיין את הקניין הרוחני הנדרש בכל אחד מהשלבים?
טכנולוגיה בסיסית
בשלב הראשון במחזור חייה של חברת סטארט-אפ, היא מפתחת את הטכנולוגיה הבסיסית שלה. "לפעמים מדובר על כימיקל מיוחד, לפעמים המשימה היא לייצר שוק ראשוני, או לפתח את הטכנולוגיה המינימלית הנדרשת כדי לצבור משתמשים", אומר מאיר פנסטר, העומד בראש פעילות מכשור רפואי במשרד עורכי הפטנטים 'ארליך ופנסטר' אשר עוסק בנושאים מגוונים כמו מכשור רפואי, מערכות אלקטרוניות, מחשבים ואינטרנט ועוד. "בשלב זה, החברה לא תמיד יודעת איך היא תעשה מהטכנולוגיה הבסיסית כסף, אך היא פועלת לקראת השגתה".
אקפסלורציה (Exploration)
בשלב האקספלורציה של חברת הסטארט-אפ, החברה מנסה לענות על השאלה 'איך הטכנולוגיה שפיתחנו שווה כסף'. "במקרה של פייזר, למשל, היא פיתחה את תרופת הויאגרה לטיפול במחלות לב - אמנם היא לא עבדה בצורה טובה על היעד המקורי שלה, אך נמצא לה שימוש אחר ויעיל - ומשם בא הכסף", אומר פנסטר.
החברה ממשיכה בשלב זה לגדול ולהתפתח, אבל מה שנמצא בראשו של המנכ"ל הוא איתור ה-Killer App שיהווה מקור להכנסה.
אופטימיזציה
בשלב האופטימזציה, החברה עושה Product Market Fit - "בשלב זה יש לי Killer App, אני יודע בדיוק את מה שהשוק רוצה, כך שאם אגיע לקהל, אצליח להמריא", אומר פנסטר.
בשלב זה החברה מגלה היבטים קטנים ושיפורים במוצר אשר יכולים לעשות את ההבדל ולהגיע לשוק בהצלחה.
צמיחה ומוניטיזציה
ברגע שיש לחברה את המוצר והשוק, "מה שנותר לה הוא לגדול ולייצר כסף, או לעשות אקזיט, משום שלפעמים בשביל לגדול אתה צריך יכולות שאין לך, כמו הפצה", מסביר פנסטר.
חשוב להדגיש כי הסדר בין שלוש הפעולות הראשונות לא מחייב. "בחברות טכנולוגיות יותר הסדר נוטה להיות מובנה, אך בחברות פחות טכנולוגיות, הוא יכול להיות בסדר אחר", אומר פנסטר. בחברת אובר, למשל, "הטכנולוגיה התפתחה כצורך בגלל הגידול. אצל אפל, מצד שני, "אפשר לדמיין שהקוסנפט של האייפוד היה מוכן לחלוטין אצל סטיב ג'ובס בראש, אבל כאשר מוציאים עוד ועוד גרסה, מדובר בשלבים של אקספלורציה, אופטימזיציה וגידול - בכל פעם מחדש".
מהן המטרות של הקניין הרוחני בכל אחד מהשלבים?
פנסטר מבדיל בין שני היבטים של קניין רוחני בשלבי ההתפתחות הטיפוסיים של חברת סטארטאפ: "חלק אחד הוא המועד בו אתם יודעים לכתוב קניין רוחני מסוים, וחלק שני הוא המועד בו אתם צריכים להשתמש בקניין רוחני מסוים".
בכל אחד מהשלבים, אם כן, יש צורך בקניין רוחני למטרה עיקרית אחרת:
שלב טכנולוגיה בסיסית - לוודא שאף אחד לא ייקח לכם את הטכנולוגיה
בשלב זה, הרצון הראשוני הוא לוודא שאף אחד לא ייקח את הטכנולוגיה שהחברה מפתחת, מתוך תקווה שהטכנולוגיה תהיה טובה ושמישה גם בעתיד, ואולי גם שיפחדו להיכנס לאותו התחום.
המטרה הגדולה יותר, לצד זאת, היא לשכנע את המשקיעים על מנת שיספקו הון לבניית מוצר ראשוני. "בסופו של דבר פטנטים רבים נכתבים כדי שמתחרים לא ייהנו מהרעיונות והטכנולוגיה של החברה מאיתנו. בשלב הטכנולוגיה הבסיסית מסתכלים על המשקיעים וחושבים מה הם צריכים כדי שיהיו רגועים שההשקעה שלהם בטוחה, ולא מה המתחרים חושבים", אומר פנסטר.
שלב האקפסלורציה – IP ששומר על כל האופציות פתוחות
בשלב האקספלורציה, המאפיין המרכזי הוא שהחברה עדיין לא יודעת מה המוצר ומה הכיוון שהיא הולכת אליו. "לכן, ה-IP צריך לאפשר לחברה ללכת בעתיד לכיוונים שונים ולשמור על אופציות פתוחות", אומר פנסטר. "יכול להיות שה-IP שמשתמשים בו בשלב האקספלורציה נכתב בשלב הקודם, אך מדובר ב-IP שהחברה צריכה בשלב הנוכחי. זהו ה-IP שמשמר את האפשרות ליישם את הטכנולוגיה במספר דרכים. כמובן שה-IP הזה יכול להיווצר בשלב מוקדם יותר של החברה".
שלב האופטימיזציה - הגנה על הדברים הקטנים שיכריעו את עתיד החברה
הקניין הרוחני שהחברה צריכה בשלב האופטימיזציה הוא "ה-IP שמגן על כל אותם דברים קטנים שהם ההבדל בין מוזיקה טובה למוזיקה שחורקת, משום שזה מה שיגרום לחברה להצליח, מה שמתאים לשוק".
פנסטר נותן בתור דוגמה את Airbnb- "מה הסיבה לכך שאנשים משתמשים באתר? עשו בחברה אופטימיזציה להבאת אנשים חדשים, איך מוצאים מארחים, איך מגדילים את הסיכוי להזמנה. כל מוצר ופיצ'ר מלוטשים עוד ועוד, עוברים אופטימיזציה. יש הרבה פרטים שהובילו למוצר שמתאים בדיוק לכל הצדדים". לדבריו, הדברים עליהם מגן ה-IP הם קטנים אך חשובים, ומונעים מאנשים אחרים להציג מוצר עם ביצועים דומים או מספקים לשוק. "זה חשוב משום שכאשר אתם עושים אופטימיזציה, המתחרים נמצאים באותו שלב".
בעוד שמדובר בהיבטים מצומצמים מבחינה טכנולוגיות, "אם חוסר הגנה על אלמנט מסוים ימנע מהחברה תוספת של 5% במשתמשים, הדבר יכול למנוע את הצמיחה של החברה כולה".
שלב גידול ומוניטיזציה -
כאשר החברה נמצאת בשלב הגידול והמוניטיזציה, התפקיד של ה-IP הוא למנוע ממתחרים להפריע לגידול ולגנוב מהחברה את השוק. "יש כל מיני שיטות לגנוב את השוק את הכסף מבלי להציע מוצר זהה", אומר פנסטר. "למשל, אם לוקחים את תל אופן, באו חבורת הקורקינטים ולקחו לה את השוק, עם מוצר אחר. בתיאוריה, אם תל אופן היו כותבים פטנט על העמדת כלי רכב דו-גלגליים במרחב העירוני, למרות שאין זו השיטה של תל אופן, הם היו מגנים על לקיחת השוק מצד הקורקינטים".
ברוב המקרים, הפטנטים בהם משתמשים בשלב הגידול נכתבים בשלבים מוקדמים יותר, "אבל הם אלו שאתם צריכים בשלב הנוכחי, כי הם אלו שיעזרו לחברה לגדול וימנעו ממישהו אחר לגנוב את הכסף והשוק".
הדגש בשלב זה הוא לחפש את החולשות של המתחרה ולהילחם בו מבחינה עסקית, רגולציה, ביורוקרטיה, או באמצעות פטנטים, בתור אחד הכלים לשמור על גידול ומוניטיזציה".
"באופן כללי, בעזרת IP צריך לעשות דברים רעים למתחרים כדי לעמוד בתחרות, לא לאבד את היתרון ואת הכסף. זה חשוב כי בשלב זה כל המתחרים יודעים ששווה להתאמץ כדי להמשיך לגדול. אם הצלחתם אזי ה-IP משמש ליצירת שיתופי פעולה עם שותפים שיעזרו לגידול או ירעו למתחרים".
פנסטר מספר כי ישנם מקרים בולטים בהם שחקן אחד לוקח נתח מאוד נכבד של הרווחים של חברה אחרת. "אפל, למשל, לוקחים עשרות אחוזים מההכנסה ממפתחי אפליקציות שמציעים אותן בחנות של החברה. התפקיד של עורכי הפטנטים הוא לשמור כמה שיותר מהכסף בחברה ולא אצל אנשים אחרים. אם המפיץ לוקח את כל הרווח, אנחנו נרצה לגבש IP שמונע את הלקיחה של הכסף, ואז אפשר לאיים בתביעה על הפרת הפטנט".
המסקנה הסופית והברורה, אם כן, היא שבכל שלב צריך IP אחר - בעקבות המטרות השונות, החששות השונים והפונקציונליות של הפטנט אשר משתנה גם היא.
