החוק באוסטרליה: יגן על צעירים או יפקיר מבוגרים?
החוק באוסטרליה: יגן על צעירים או יפקיר מבוגרים?
בעוד שנה ייכנס באוסטרליה חוק שמגביל רשתות חברתיות לבני 16 ומעלה. אלא שלא ברור איך החוק ייאכף והוא אף עלול לתמרץ את החברות להזניח את מצב הפלטפורמות שלהן
ב־17 באוקטובר 2006, מייגן טיילור מאייר התאבדה בתלייה, שלושה שבועות בלבד לפני יום הולדתה ה־14. זאת, כך נחשף רק חודשים מאוחר יותר, בעקבות מסכת של התעללויות ומעשי בריונות מקוונים שסבלה במייספייס, אז הרשת החברתית הגדולה בעולם. היה זה המקרה הראשון הידוע של התאבדות בעקבות בריונות מקוונת במדיה חברתית, והפעם הראשונה שבה היתה סיבה אמיתית לתהות האם רשתות חברתיות הן מקום בטוח לילדים ולמתבגרים.
ב־18 השנים שחלפו מאז, החששות האלו רק התעצמו. מייספייס אומנם נשכחה, אבל את מקומה תפסה פייסבוק, לצד יוטיוב, אינסטגרם וטיקטוק. כולן היו, או עודן, פלטפורמות שפופולריות במיוחד בקרב מתבגרים וצעירים, ולצד שירותי מסרים מיידיים כמו ווטסאפ מהוות לא פעם את המוקד המרכזי של מערך הקשרים החברתיים היומיומיים שלהם.
ובמקביל, הסכנות האפשריות למתבגרים שנקשרו למדיה חברתית הפכו למוחשיות יותר ויותר. החל מסיכונים חברתיים, עבור בטענות לפגיעה נפשית שיכולה להביא לדיכאון ולהפרעות אכילה, המשך בסיכוני פרטיות ובחשיפה אפשרית לטורפים מקוונים ועד שיבושים פיזיולוגיים כמו הפרעות שינה, קשיי ריכוז והעצמה של הפרעות קשב. לא כל הסכנות האלו ייחודיות לילדים, אבל הם חשופים להן במידה רבה יותר מאשר מבוגרים. ובכל הזמן הזה, הפלטפורמות השונות עשו מעט מאוד על מנת להתמודד עם סיכונים אלו, כאשר לפי דיווחים הן אף מסתירות ביודעין נתונים שאספו על הסכנות והנזקים שהן גורמות למתבגרים.
ממשלות שונות בעולם נקטו עד עתה צעדים רפים בלבד נגד הפלטפורמות השונות, אבל בשבוע שעבר נקטה אוסטרליה בצעד יוצא דופן בעבור דמוקרטיות ליברליות, אחרי שחוקקה חוק שאוסר על חברות מדיה חברתית לאפשר לבני 16 ומטה להשתמש בפלטפורמות שלהן. המטרה של החוק, שייכנס לתוקף בעוד 12 חודשים, ברורה: לעכב את הזמן שבו ילדים נחשפים לסכנות שכרוכות במדיה חברתית עד לגיל שבו הם והמוח שלהם מגובשים קצת יותר. אבל החקיקה מותירה הרבה שאלות פתוחות, ובראשן: האם ניתן בכלל לאכוף את האיסור הזה?
כיום מרבית הפלטפורמות החברתיות מתירות הרשמה רק למשתמשים בני 13 ומעלה. הסיבה לכך היא חוק אמריקאי מ־1998 שמחייב אותן לקבל הסכמה הורית אם ברצונן לאסוף או להשתמש במידע שמוסרים ילדים צעירים מ־13. אבל ברור לכל שמגבלה זו קיימת מבחינה עקרונית בלבד, וילדים רבים נרשמים לפלטפורמות השונות, פעמים רבות בהסכמה או בעידוד ההורים, באמצעות התרגיל "המתוחכם והמורכב" של הזנת שנת לידה מוקדמת יותר בעת ההרשמה.
החוק לא אסר בצורה גורפת פעילות ילדים מתחת לגיל 13, אלא רק איסוף מידע עליהם. וגם כשחברות נתפסו באיסוף מידע, העונשים שקיבלו היו בגדר מכה קלה בגב כף היד (הקנס הגדול ביותר, שהוטל על אפיק גיימס ב־2022, עמד על 275 מיליון דולר. ב־2019 טיקטוק נקנסה בסכום מצחיק של 5.7 מיליון דולר בלבד).
החוק האוסטרלי נוקט גישה ישירה יותר, ואוסר על רשתות חברתיות להתיר כניסה של משתמשים בני 16 ומטה. הוא מטיל את האחריות לעשות זאת ישירות על החברות עצמן. בשלב זה לא ברור על אילו פלטפורמות יחול החוק. לדברי ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'ט, טיקטוק ו־X יחויבו לציית לחוק, אך יוטיוב (שנמצאת בשימוש רחב בבתי ספר ככלי לימודי) ו־ווטסאפ (שהיא כיום כלי תקשורת בסיסי חיוני יותר מאימייל או מטלפון) יזכו לפטור.
החרגות אלו כבר חושפות את הבעייתיות שבחקיקה. הרי הסכנות שמפניהן אמורה המגבלה להגן קיימות גם ביוטיוב ובווטסאפ. תכנים בעייתיים קיימים למכביר ביוטיוב, ואין שום דבר שמונע מבריוני רשת או פדופילים לצוד את הקורבנות שלהם בווטסאפ.
בעיה אחרת נוגעת לאופן אכיפת איסור השימוש. לחברות אסור לדרוש מהמשתמשים תעודת זהות ממשלתית על מנת לאמת את גילם — דרישה שהוספה לחוק מצד מחוקקים שמרנים שחששו, ובצדק, שהדבר יפתח פתח לאיסוף מידע מסיבי מצד הפלטפורמות, ושיכול גם לסכן משתמשים שמבקשים לשמור על אנונימיות ברשת.
אפשרות מובילה היא שימוש באימות גיל ביומטרי. אבל לטכנולוגיה זו יש בעיות, ובראשן היעדר ניסיון בפריסה שלה בקנה מידה רחב, וחוסר אמינות ודיוק, גם כשנעשה שימוש במודלי בינה מלאכותית מתקדמים. וגם כאן יש בעיות עקרוניות של איסוף מידע אפשרי או חשיפת משתמשים, או פרקטיות כמו התדירות שבה יבוצע האימות הביומטרי: פעם אחת בלבד או במרווחים גדולים? קל לעקוף. בכל פעם שנכנסים לפלטפורמה? נטל מעיק שיפגע בחוויית השימוש.
ג'ולי אינמן גרנט, נציבת ה־eSafety של אוסטרליה, סבורה שמדובר בחסמים שהחברות לא יתקשו להתמודד עמם. "אם הן יכולות לטרגט אותך בשביל מפרסמים, הן יכולות להשתמש באותם טכנולוגיה וידע כדי לאמת גיל של ילד", אמרה ל”ניו יורק טיימס”. רק שטכנולוגיות טרגוט פרסומות לא מדויקות ב־100%, אלא רק מספיק על מנת להיות יעילות בעבור מפרסמים. במקרה זה צריך רמת דיוק הרבה יותר גבוהה שלא בטוח שטכנולוגיות הטרגוט הקיימות יכולות לספק. מה גם שהן מבוססות על איסוף מידע על משתמשים — מה שלפי החוק החברות לא יוכלו לעשות עם בני 18 ומטה.
עם זאת, אין ספק שיש לחברות משאבים ניכרים שיכולים לאפשר להן להתמודד עם הבעיה. השאלה היא האם יש להן תמריץ לעשות זאת. וכאן אנו מגיעים לבעיה אחרת: הסנקציות. לפי החוק, חברה שלא נקטה"צעדים סבירים" למניעת שימוש מצד בני 16 ומטה יכולה להיקנס בסכום של עד 49.5 מיליון דולר אוסטרליים (כ־32.3 מיליון דולר אמריקאיים). מבחינת החברות, מדובר בסכום זניח. ההכנסה השנתית של בייטדאנס, החברה־האם של טיקטוק, עמדה בשנה שעברה על 100 מיליארד דולר. מטא רשמה הכנסות של 40.6 מיליארד דולר ברבעון האחרון בלבד. הן יכולות לבלוע את הקנס הזה פעם בשבוע והוא אפילו לא ידגדג את השורה התחתונה. מה גם שיש לחברות תמריץ טוב מאוד לאפשר לצעירים להשתמש בפלטפורמות.
1 צפייה בגלריה
ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי. ווטסאפ ויוטיוב הוחרגו מהחוק
(צילום: AAP Image/Lukas Coch via REUTERS )
כלל ידוע בשיווק הוא "תפוס אותם כשהם צעירים". שכנעת בן 14 לקנות את מותג הדאודורנט שלך? יהיה לך יותר קל לשמר אותו כצרכן לאורך עשרות שנים. הוצאות השיווק עליו יתאיינו לעומת ההכנסות שהוא יספק. הדבר נכון עוד יותר לפלטפורמות מקוונות. ככל שמשתמש מצטרף למדיה חברתית בגיל מוקדם יותר, כך הפלטפורמה יכולה לאסוף עליו מידע רב יותר ולהציג לו פרסומות מטורגטות ורווחיות יותר.
בעיה אחרת יכולה להתעורר במידה שהחוק דווקא יצליח לעמוד במטרתו למנוע מבני 16 ומטה להשתמש בפלטפורמות השונות. במקרה כזה החברות יכולות להשתחרר מהלחץ שמוטל עליהן ליצור סביבה נקייה ובטוחה יותר, ולהסתפק או אפילו להסיג לאחור את המאמצים הקיימים.
וזה יהיה רע מאוד. כי אף שמדיה חברתית מייצגת סכנות מוגברות לצעירים, משתמשים מבוגרים יותר חשופים במידה רבה לאותן סכנות בדיוק — בריונות, פגיעות נפשיות, הקצנה והסתה, כולם דברים שמשתמשים בכל גיל יכולים להיפגע מהם. התוצאה, במקרה זה, תהיה שבגיל 16 מתבגרים יצטרפו לפלטפורמות שעלולות להיות פרועות יותר ומסוכנות יותר מאשר לולא החוק האוסטרלי. חסימה מסוג זה היא אולי פתרון פשוט לכאורה, כזה שקל להבנה, אבל לא באמת מהווה תחליף למהלכים מורכבים ומשמעותיים יותר, כמו בקרת תוכן טובה יותר ובעיקר חינוך לאוריינות דיגיטלית מגיל מוקדם.
- 100 מיליארד דולר - ההכנסה השנתית של החברה־האם של טיקטוק ב־2023
- 40.6 מיליארד דולר - ההכנסות של מטא ברבעון האחרון
- כ–32.3 מיליון דולר - הקנס הצפוי על הפרת החוק באוסטרליה
