ראיוןיודפת הראל בוכריס: "זו התנהלות כמו במשטרים אפלים: הבית שלנו מתפרק"
ראיון
יודפת הראל בוכריס: "זו התנהלות כמו במשטרים אפלים: הבית שלנו מתפרק"
"אנחנו הורסים את ההייטק במו ידינו עם ההפיכה המשטרית"; "ההפיכה הורסת את האמון, שזה האלף־בית של הכל"; "בעקבות המשבר יהיו יזמים וקרנות שייאלצו לסגור את החברות או להתמזג"; "לא נוותר ולא ניתן למדינה הדמוקרטית ליפול, לא נחיה במדינה דיקטטורית"; יודפת הראל בוכריס, שותפה בקרן ההשקעות האמריקאית בלאמברג וממובילי מחאת ההייטק, נלחמת על הבית
"בכל דבר בחיים שלנו הדבר היחיד שחשוב הוא אמון. זה האלף־בית של הכל. אמינות, שקיפות, כללי משחק ברורים, והתחייבות כלפי העולם לעמוד בכללים. ואת כל זה הורסת ההפיכה המשטרית". כך אמרה ל"כלכליסט" יודפת הראל בוכריס, שותפה בקרן ההון סיכון האמריקאית בלאמברג קפיטל (Blumberg Capital), שהפכה לאחת ממובילי מחאת ההייטק נגד ההפיכה המשטרית של הקואליציה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"הבית מתפרק, וצריך לבנות כללים ולראות איך כולם מתחייבים מחדש לחוקי המשחק. במקום שבו אין הבנה של כללים, תקשורת ושקיפות, שום דבר טוב לא יכול לצמוח", היא אומרת.
עד כמה ההפיכה המשטרית יכולה לפגוע בהייטק?
"הפגיעה בתעשיית ההייטק יכולה להיות מהותית. אנחנו יוצרים סערה מושלמת, מבפנים ומבחוץ. התעשייה צמחה על בסיס של אמון ברעיונות שבשלב הראשון נמצאים רק בראשי היזמים. בסופו של דבר משקיעים באנשים שיש להם רעיון כלשהו שיש סיכוי שיצליח. אמון בין יזמים למשקיעים הוא הבסיס, וכשהוא מופר אין תעשייה; הכל יירד לטמיון, זו בכלל לא שאלה, ולכן המחאה התעוררה. אני מאוד גאה שתעשייה שיש בה תחרות מתמדת בתוכה משתפת כעת פעולה בינה לבין עצמה. אני רואה אנשים בעלי דעות שונות משלי שמבינים שאם לא יפעלו למען הצלת המפעל הציוני, נאבד את כל מה שבנינו". לדברי הראל בוכריס, "ההייטק זו התעשייה הכי שוויוניות בישראל: היא מעסיקה חרדים וחרדיות, יוצאי אתיופיה, מיעוט ערבי ומקדמת חברות ממגזר זה, ולהט"בים הם גם חלק בלתי נפרד. כל זה ילך לפח בגלל שבקואליציה סופרים ראשים בבית המשפט העליון ורוצים להציל אנשים מסוימים מלהיכנס לכלא".
הראל בוכריס מלווה כבר שנים את תעשיית ההייטק. בשונה ממשקיעים רבים בתחום, היא כיהנה גם בתפקידים רבים בתעשייה ובכלכלה המסורתית, מה שמספק לה מבט רחב על התעשייה המקומית. בדרך לתפקידה הנוכחי היא עברה בתחנות רבות. אחרי ילדות בתל אביב, משפחתה עברה לכפר סבא, שם היא שימשה כיו"ר מועצת התלמידים בתיכון, כאשר לא מעט מחבריה דאז לספסל הלימודים משתתפים איתה כיום בהפגנות נגד ההפיכה. בצבא שירתה בחיל הים ולאחר תום השירות נסעה לאמסטרדם, שם החלה לעבוד בבנק שוויצרי. אביה יליד הולנד וסבה וסבתה שרדו את השואה. "חזרתי לישראל בעקבות בקשה של אבי לפתוח עסק חדש מול השוק היפני (אביה אלחנן הראל עומד בראש חברת הראל הרץ לפיתוח עסקי בשוק היפני — מ"א) ובמשך כעשר שנים שהיתי תקופות ממושכות ביפן. שם ייצגתי שורת חברות ישראליות מובילות, וזה חלק מהבסיס לניסיון העסקי. למדתי סבלנות עסקית ודיוק עסקי מהם, את הנושא של הבדלי תרבות ואיך מגשרים על פערי תרבות לקידום מטרות יותר גדולות".
ב־2003 החליטה לצאת לדרך עצמאית והצטרפה לחברת אורבוטק. "שם ניהלתי את קרן ההון סיכון שלהם, עד שהמליצו לסגור את הקרן כי היא לא התאימה לפעילות של החברה. חשבתי שיבקשו ממני לעזוב את החברה, אבל ביקשו ממני להקים פעילות של דימות רפואית ולרכוש חברות כדי ליצור אפיק עסקי חדש. היחידה שבניתי נמכרה לג'נרל אלקטריק ואני התקדמתי קדימה וקיבלתי הזדמנות לנהל את טמרס, חברת ההשקעות של פויו זבלודוביץ', שהחזיקה מניות בין היתר באל על ובחברת הביוטק פרוטליקס. הייתי גם מעורבת בהנחת הכבל התת־ימי לישראל באמצעות טמרס".
2 צפייה בגלריה
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושלט נגדו במחאה נגד ההפיכה המשטרית
(צילום: יואב דודקביץ, אלכס קולומויסקי)
חלק מפעילותה בטמרס הייתה בתחומי נדל"ן ומלונאות. זרוע הנדל"ן של טמרס, טמרס נדל"ן, התמזגה לתוך בריטיש ישראל שנמכרה ב־2010 למליסרון שבשליטת משפחת עופר, במה שהייתה אחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות באותה העת. הראל בוכריס הובילה את העסקה מצד בריטיש. לאחר מכן היא עזבה את החברה בטונים צורמים. לדבריה, "ב־2013, אחרי שהיה ויכוח עסקי על הבונוס שהגיע לי ולצוות, ניגשנו לבוררות אצל עו"ד אלי זוהר המנוח ונאלצתי לפרוש מהחברה, אבל קיבלתי את מה שמגיע לי".
לאחר מכן הצטרפה כנציגת ציבור לבית הדין הארצי לעבודה והייתה מעורבת בשורת פסקי דין תקדימיים כמו חוק הטיפים, שלפיו הטיפים שמקבל המלצר בסוף יום העבודה מהווים חלק משכר העבודה המשולם לו. "הייתי שם שמונה שנים וזה היה בעצם לעשות שימוש בניסיון העיסקי שצברתי, ולעשות בו שימוש במקום שמקבל אנשים שאינם עורכי דין, ומעניק להם את האפשרות להיות חלק מפסקי דין שלא נוגעים לדיני עבודה. זו הייתה התנדבות של פעם בחודש".
על הדרך היא כיהנה כדירקטורית בשורת חברות וגופים, בהם אל על, קסטרו, מכון ויצמן, פרוטליקס ובנק דיסקונט. "כדירקטורית בפרוטליקס ליוויתי אותה הרבה שנים, ואז בעלי פנחס בוכריס (מפקד 8200 לשעבר ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר — מ"א) הקים את הקרן שלו SOMV, והתבקשתי לא לבצע השקעות פרטיות יותר. לאחר מכן הצטרפתי לדירקטוריון בנק דיסקונט. מפברואר 2016 כיהנתי כיו"ר ועדת חדשנות וסייבר של הבנק, ואני מכהנת כבר שבע שנים בדירקטוריון של הבנק".
בספטמבר 2018 היא הצטרפה לקרן ההון סיכון וההשקעות בלאמברג. בלאמברג הוקמה ב־1991 על ידי דיוויד בלאמברג וברוס טרגיין שעדיין פעיל מאוד בקרן. "שניהם יהודים ציונים שמבקרים הרבה בארץ", היא אומרת. "הנענו את הפעילות של בלאמברג מחדש בישראל, ומאז אני מכהנת גם בהרבה דירקטוריונים של חברות סטארט־אפ. החברות האלו נמצאות בשלבים שונים. חלקן עוד בשלב גיבוש הרעיון ואחרות מגייסות סבבים מתקדמים. אני מנסה לעבוד איתן על פיננסים, אסטרטגיה ומוצר, ופחות על טכנולוגיה".
מה הייתה מדיניות ההשקעות שלכם בישראל בשנים האחרונות?
"הקרן המשיכה להשקיע בצורה מאוד אינטנסיבית גם בזמן של משברים ביטחוניים ופיננסיים, אבל אין הקצאת משאבים ייחודית לישראל. החברה הטובה ביותר מקבלת השקעה. גם כשיש משברים עולמיים, יוצרים איזונים בין טריטוריות. אין לקרן משקיעים ישראלים וזה משהו שעובדים עליו כרגע. המשקיעים המוסדיים הפרטיים יודעים שישראל היא חלק מהאג'נדה של הקרן".
ואיך עברתם את הזינוק החריג שהיה ב־2021 בהייטק?
"2021 היא לא שנה מייצגת. היו לנו 11 אקזיטים, שלוש הנפקות ומיזוג ספאק אחד; וביצענו 15 השקעות חדשות ו־17 השקעות המשך, ובאמת זו שנה שמשום בחינה אינה מייצגת דבר. ב־2022, לעומת זאת, ביצענו 8 השקעות חדשות, מתוכן 4 ישראליות והשאר באירופה וארה"ב. אנחנו משקיעים בשלבים ראשונים ויודעים שיש דרך ארוכה. ההתייחסות למשבר כלכלי מייצרת האטה בהשקעות, אבל לא משנה את אופן החשיבה על העולם. זה זמן להאט את הקצב, לחקור טרנדים ולהבין איך העולם ייראה בעוד חמש שנים, כשסטארט־אפ שמשקיעים בו יגיע לשלב פיננסי משמעותי. ב־2008, למשל, השקענו 8 מיליון דולר בחברת דאבל וריפייר. אחרי 14 שנה והרבה תהפוכות שעברו על החברה היא הונפקה בנאסד"ק ב־2021 וייצרה לקרן רווח של מאות מיליוני דולרים. זה לקח 14 שנה ומדגים היטב שאנחנו לא ממהרים. אורך החיים של כל קרן הוא 10 שנים, אבל אנחנו ממתינים למיצוי של כל קרן".
איך נראית כבר ההתנהלות שלכם ב־2023?
"השנה כבר השקענו בכמה חברות — ארבע בארה"ב ואחת בישראל. המשבר העולמי מאט את הקצב, אבל הוא גם מאפשר לנו להגיע לבציר מאוד גדול משום שאנחנו יכולים לקבל נתחים יותר גדולים בחברות לפי שווי נמוך יותר. מי שישכיל לגשת לחברות בשלבים מאוד מוקדמים יציג את התשואות הכי גבוהות כשיגיע האקזיט. כן, יש עצירה, פחד והתארגנות מחדש, אבל בציר ההשקעות שמתחיל בתקופת משבר פיננסי לרוב מציג תשואות גבוהות יותר".
איך את מסבירה את העצירה והפחד בתחום ההייטק?
"יש לכך הרבה גורמים. רוב הקרנות בעולם גייסו הרבה כסף ב־2021. לכן העצירה לא קשורה לזה שאין כסף. להפך, יש הרבה כסף שמסתובב בקרנות השקעה. הוא יכול להיגמר בשנה הבאה או ב־2025. כשהריבית הייתה אפסית, משקיעים שמו יותר כסף על טכנולוגיה לטווח ארוך. כשהריבית עולה, משקיעים מעדיפים לשים את הכסף באפיקים כמו אג"ח ולצמצם חשיפה לקרנות. לכן רואים עכשיו הרבה קרנות שמאיטות את קצב ההשקעות, כדי לא לרוקן את המחסנית. יש כאן שני טרנדים מנוגדים — יש בציר מצוין להשקעות מחד, ומאידך מאיטים את ההשקעות משום שאין ודאות ביחס למצב השווקים".
מה להערכתך יהיו ההשלכות של הפיטורים הנרחבים בחברות הרב־לאומיות הגדולות?
"זו הזדמנות עבור היזמים. הפיטורים הללו ידחפו, להערכתי, יזמים מוכשרים, שעד כה נמנעו מלהקים חברות בגלל שהם נהנו מהתנאים בחברות הגדולות, להתחיל לחשוב על השלב הבא שלהם בקריירה, ועל ולאן הם רוצים להגיע כשיהיו גדולים. זו הזדמנות להגיע לאנשים מוכשרים שיניעו את עולם הטכנולוגיה בעוד עשר שנים. משברים שהיו בעבר הולידו חברות גדולות ומעניינות. זו הזדמנות לתעשייה שלנו. דוגמה לכך היא Wiz. מדובר בחבורה של אנשים מוכשרים שהיו במיקרוסופט אחרי מכירת אדאלום ועשו עבודה מדהימה. כאשר נגמרה המחויבות שלהם שם, הם הקימו את אחת החברות הצומחות במשק והניעו תעשייה שלמה. כאלה אנשים יצאו מאמזון, מטא וחברות נוספות".
אז החלומות על יוניקורנים ואקזיטים מפעמים אצל רבים?
"לא כולם יכולים להימכר במיליארד דולר. כאשר מגייסים קרן של 200 מיליון דולר, משקיעים ב־35-30 חברות. לא כולן יימכרו ב־500 מיליון דולר ומעלה. אז מחפשים את אלה שיש להן פוטנציאל למיליארד דולר. כשאתה יוצר תמהיל, אתה יודע שחלק מהחברות ייסגרו, חלק יימכרו מתחת ל־100 מיליון דולר וחלק אי־שם באמצע. ולכן בתקופת משבר כמו היום יהיו יזמים וקרנות שייאלצו לסגור את החברות או למזג אותן".
את רואה מצב שבו ניתן יהיה לשחזר את שנת 2021?
"ב־2021 חווינו פריחה מאוד גדולה של ישראל בעולם, וגויסו כספים בהיקפים חסרי תקדים. ישראל זכתה להכרה לא רק כמי שמולידה חברות, אלא כמי שמצמיחה חברות גדולות. תמיד צחקו שאנחנו רק טובים בטכנולוגיה והוכחנו שאנחנו יודעים להגיע למכירות של מאות מיליוני דולרים בחברות שונות. נכנסו לישראל 26 מיליארד דולר. לא העלינו בדעתנו שמספר כה גדול של חברות רב־לאומיות יפתחו כאן מרכזים. זה לא יקרה עוד. אנחנו רואים מצב שיצרנו במו ידינו, שלא יחזור. היו לי ב־2021 שיחות ארוכות שבהן אמרתי 'תראו, אם חס וחלילה קורה משהו בארה"ב ומשנים את שיטת המיסוי של ההייטק, או את שיטת המיסוי שלנו, ייווצר מצב שרוב הכסף ייכנס לשוק האמריקאי וזה ימוטט את השוק'. לא ידעתי שאנחנו הולכים לעשות את זה לעצמנו בעקבות ההפיכה המשטרית. ההייטק ידע ויודע לחיות עם מלחמות, אבל כאן קרה דבר שלא ציפינו לו. אנחנו הורסים את ההייטק במו ידינו".
אחת התופעות של 2021 הייתה הסקנדרי — יזמים שמכרו מניות לפני האקזיט. זה יכול לקרות כיום?
"כיום אין כבר סקנדרי בשלבים מוקדמים, זו הייתה הזיה ב־2021. הסקנדרי היה מכשיר טוב ולגיטימי כדי לתת ליזמים אורך נשימה, כי הם רצים שנים קדימה. אבל אי אפשר לפעול כך בשנת משבר. אופן הפעולה שלנו בקרן כיום הוא להעניק תשומת לב לעשייה ולא לגיוס כסף. זה תפקידנו להיות מתחת לאלונקה ולתת עוד כסף כשצריך, אבל להיות מאוד מתודיים ומבוססי דאטה. ב־2022 יצא האוויר מהבלון ועדיין נכנס הרבה כסף למדינה אבל הרבעון ראשון של 2023 מאוד מפחיד, כמה מעט ייכנס, ואנחנו בשפל שלא ראינו כמותו. חוזרים לשפיות אבל הירידה למטה מהירה".
ההפיכה המשטרית נכנסה לכאורה להשהייה כרגע. איך את חשה כעת, כמי שנמצאת בלב הנהגת המחאה?
"אין ספק שמה שקרה ביום שלישי בשבוע שעבר (הכרזת נתניהו על השהיית הרפורמה) היה צריך לקרות מזמן. אני לא יודעת מדוע ראש הממשלה חיכה כל כך הרבה זמן. יש רצון להידברות והסכמה רחבה שיורידו את גובה הלהבות. יש בעיה קשה של אמון וב־72 השעות שלפני הודעת ההשהייה, עם ההודעה על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, היה מפץ, לא פחות מזה, ויש לי תחושה קשה".
את מאמינה בהליך ההדיברות אצל הנשיא?
"מצד אחד אני מעריכה שהכניסה לבית הנשיא היא דבר חשוב שיקדם אותנו למקום חשוב, אבל זה בא עם מועקה גדולה, מכיוון שכאשר התגובה הראשונה של נתניהו לאזהרות מערכת הביטחון, במקום להתייחס לאזהרות ברצינות, היא לפטר את שר הביטחון, זה משבר אמון קשה מאוד. לא ייתכן שברגע שמישהו אמר את דברו מתנהלים כמו במשטרים אפלים מהעבר. אני מקווה שחלק מההידברות והעצירה תביא להשבת האמון, והחברה האזרחית שהיתה פעילה בשבועות האחרונים תהיה חלק מההידברות. אני יודעת שאנחנו, אנשי ההייטק, נגבה את מי שנכנס לחדר ונסייע לגיבוש הסכמה רחבה לביסוס הדמוקרטיה".
לאן מדינת ישראל צועדת לדעתך?
"אני מאוד מקווה שהתוצאה תהיה דמוקרטיה אמיתית. אנחנו לא נוותר ולא נאפשר לחזור לאחור. לא ניתן למדינה הדמוקרטית ליפול, לא נחיה במדינה דיקטטורית. אין לי ספק שההמונים יחזרו לרחובות בעת קריאה. אין לי חשש. אנחנו במשבר כלכלי קשה מאוד וכולנו בחרנו לעצור הכל ולעבוד על המחאה, ונחזור לרחובות במלוא הכוח אם זה יידרש. אם נראה שביוני ממשיכים עם ההפיכה המשטרית, הציבור יחזור לרחוב ולא ייתן שהמדינה תהפוך לדיקטטורה. נבחרה ממשלה שאני מכבדת מאוד, איני מסכימה עם כל מה שהיא אומרת, אבל אני אזרחית שומרת חוק ומקיימת את כל החובות, ולא אוותר על הבסיס הערכי של חיי".
מה דעתך על המיליציה הפרטית שיקבל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר?
"קשה לי עם ההסכמה שנתן נתניהו לבן גביר להקמת המליציה הפרטית הזו ואני מקווה שזה לא ייצא לפועל. אני לא רוצה להשאיר לילדים מדינה דיקטטורית ולא אתן לזה לקרות. אלחם בזה בכל כוחי ואני רוצה להאמין שלא נגיע לזה. אין שום דבר קל במאבק, אבל אנחנו בהייטק יודעים לנהל מאבקים ארוכים ולא נוותר על מדינה דמוקרטית שוויוניות".
יש מקום לאופטימיות כלשהי ערב פסח?
"היו לנו כבר כמה ניסים עד עכשיו. הראשון, שהצלחנו להוציא לרחובות המוני אנשים באופן ספונטני שהראו שהמדינה חשובה להם. הנס השני היה ההליכה המשותפת של ההסתדרות והמעסיקים באותו יום השבתה כולל. זה היה אירוע מרגש וראית את העוצמה הזו של ללכת יחד. הנס השלישי לימד אותנו שאנחנו גם יודעים לעצור בעת הצורך".
