רשות האוכלוסין תפעל לצמצום המאגר הביומטרי הסודי שהקימה
רשות האוכלוסין תפעל לצמצום המאגר הביומטרי הסודי שהקימה
בהסדר שנקבע במסגרת תביעה אזרחית שהגיש נגד הרשות פעיל הפרטיות, עו"ד חיים רביה, נקבע כי רשות האוכלוסין תצמצם שמירה של תמונות אזרחים ממעברי גבול ותקדם חקיקה להסדרת המאגר הביומטרי
רשות האוכלוסין תפסיק לשמור ללא הגבלת זמן תמונות אזרחים שעברו במעברי גבול במאגר הביומטרי הלא מוסדר שהיא מנהלת, תמחוק תמונות ששמורות במאגר זה ותקדם מתווה חקיקה לצמצום מספר התמונות שנשמרות ומשך שמירתן – כך נקבע בהסדר במסגרת תביעה אזרחית שהגיש נגד הרשות פעיל הפרטיות, עו"ד חיים רביה.
ביולי 2021 חשף "כלכליסט" שרשות האוכלוסין מנהלת בפועל מאגר ביומטרי לא מוסדר (להבדיל מהמאגר הביומטרי הלאומי שפעילותו מוסדרת בחוק). לפי חוק המאגר הביומטרי, בעת הנפקת מסמכי זיהוי ביומטריים שומרת רשות האוכלוסין תמונת פנים באיכות מופחתת, על מנת לסייע לפקידים לזהות אזרחים שמבקשים לחדש תעודות. במקור, נשמרו התמונות באיכות שלא אפשרה זיהוי ביומטרי. ואולם, התפתחויות טכנולוגיות ביכולות הזיהוי הביאו לכך שבפועל, ניתן להשתמש בתמונות לזיהוי ביומטרי ובידי הרשות נוצר מאגר ביומטרי לא מוסדר של תמונות פנים. מאז מופעל המאגר ללא הסדרה מתאימה בחוק, ומאמצים להסדירו לא הבשילו לידי חקיקה מלאה.
כשנה לאחר חשיפת "כלכליסט", דיווח הממונה על יישומים ביומטריים במערך הסייבר בדו"ח התקופתי שלו, כי לצד מאגר התמונות שנאספות בעת הנפקת מסמכים ביומטריים, מאז 2015 מפעילה הרשות מאגר בנוסף, "מערכת רותם", שאליו מועברות ונשמרות תמונות של אזרחים שעברו במעברי הגבול האוטומטיים של מדינת ישראל, וגם הוא מאגר ביומטרי בפועל. בעקבות זאת, רביה, שעומד בראש קבוצת הסייבר והפרטיות של אחד ממשרדי עוה"ד הגדולים בתל אביב, הגיש ביוני 2022 תביעת פיצויים נגד רשות האוכלוסין ומדינת ישראל. "הנתבעת אינה מוסמכת ליטול תמונות פנים ביומטריות לצורך אישור יציאה מגבולות הישראל או כניסה אליה, לשמור תמונות פנים כאלה ו/או להעביר תמונות פנים ביומטריות לצד שלישי כלשהו", טען רביה.
בשבוע שעבר, כחלק מהליך גישור שניהל שופט העליון (בדימוס) מני מזוז, הגיעו הצדדים להסדר במסגרתו משך רביה את התביעה בתמורה לשורת התחייבויות מצד רשות האוכלוסין ובמרכזן שינוי יסודי בנהלי שמירת התמונות ממעברי הגבול. לפי פרטי ההסדר, מתחייבת הרשות למחוק עד היום (א'), ללא אפשרות שחזור, תמונות פנים שצולמו במעברי גבול אוטומטיים ושעברו 90 יום מיום סיום מעבר הגבול. זאת, להוציא תמונות אזרחים שנגדם עומד צו שיפוטי או מנהלי.
בנוסף, התחייבה הרשות לפרסם בהקשם תזכיר חוק שיסדיר את שמירת תמונות הפנים ממעברי הגבול ואת אפשרות העברתם לצד שלישי, בהתאם למתווה הבא: תמונות פנים של בעלי דרכון ביומטרי יישמרו לפרק זמן קצר לאחר החזרה לישראל, ולא יותר מ-90 יום לאחר החזרה; אזרחים ללא דרכון ביומטרי או אזרחים עם דרכון ביומטרי שהיתה תקלה בדרכון בעת המעבר, תמונותיהם יישמרו עד למעבר עם דרכון ביומטרי תקין.
כן תקבע הרשות הרשאות גישה מוגבלות לספרייה החיצונית למערכת רותם, מאגר מידע שמנוקת מהמערכת עצמה ומשמש לבירור בעיות או חשדות הקשורים למעברי גבול. הגישה תותר לבעלי תפקידים מוגדרים ברשת, ורק במקרים מסוימים דוגמת אבדן דרכון, תחקור אירועים חריגים וחשד לעבירה פלילית בכניסה או ביציאה מישראל. בנוסף, אזרחים שמבקשים להמנע משמירת תמונת הפנים שלהם יוכלו לפנות ביציאה או בכניסה לישראל לבקר גבול אנושי.
עוד התחייבה רשות האוכלוסין למנות אחד מעובדיה לממונה הגנת פרטיות, שתפקידו יכלול פיקוח על מחיקת התמונות ועמידה בהוראות החוק שנוגעות לשמירה על הפרטיות. כמו תכן תשלם הרשות למשרדו של רביה החזר הוצאות ושכר טרחה בסך 40 אלף שקל, בצירוף מע"מ, מכיוון ש"הקדיש שעות רבות מאוד להעדפת האינטרסי הציבורי על פני עניינו הפרטי בתביעה זו".
"בחסות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, המדינה מחוקקת עוד ועוד הסדרים שפוגעים מעבר לכל מידה בזכות לפרטיות", אמר רביה בתגובה. "דווקא בנסיבות אלה חשוב כפליים לאכוף עליה את הזכות לפרטיות, שהיא זכות חוקתית בישראל. לא תמיד עתירה לבג"ץ היא הדרך היעילה להרתיע את המדינה. עליה לדעת שאם היא פוגעת בפרטיות היא עלולה לעמוד בפני תביעה אזרחית, כמו כל גורם אחר".
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "החוק מאפשר לרשות האוכלוסין לשמור תמונות פנים באיכות פחותה, לצורך ביצוע תפקידיה. בהתאם לכך נשמרו תמונות ברשות האוכלוסין. עם השנים, לאור ההתפתחות הטכנולוגית בתחום ההשוואות הביומטריות, נוצר פער בין הגדרת החוק, לתמונות שנשמרו. בהודעה לבית המשפט הודיעה רשות האוכלוסין בין היתר כי היא פועלת להסדרת הנושא כדי שהוראות החוק יתנו מענה לצרכים המקצועיים והמבצעיים של עבודת הרשות".
