מאחורי הקלעים של ההמצאות: החיבור שבין מדע, מסחר וקניין רוחני
מאחורי הקלעים של ההמצאות: החיבור שבין מדע, מסחר וקניין רוחני
מחקר מדעי הוא הדרך של חוקרים בכל רחבי העולם לגלות ולחשוף את סודות הטבע והיקום. אך כיצד הופך מחקר מדעי להמצאה הדורשת הגנה של קניין רוחני? שוחחנו עם דר' ערן נפתלי, ראש המחלקה לפיזיקה בקבוצת ארליך, על המתח שבין גילוי מדעי לפיתוח מסחרי, ועל המשמעות של ההגדרה בתור 'ממציא' בהגשת הבקשה להגנה באמצעות פטנט
בעולם המדעי והטכנולוגי, המתח בין גילוי מדעי לבין פיתוח מסחרי הוא מוחשי ומתמיד. דר' ערן נפתלי מסביר כי "המטרה של פטנט היא למנוע מאחרים ליישם את הטכנולוגיה שפיתח הממציא. המטרה של מדענים, לעומת זאת, היא לשתף יידע ובכך לעודד מדענים אחרים לעסוק באותו תחום ולפתח אותו."
הפער הזה בין הרצון לשתף ידע לבין הצורך להגן על קניין רוחני יוצר מצבים מורכבים. "ברגע שטכנולוגיה שפותחה בעולם המדעי נושקת לעולם המסחרי, מתעורר הרצון לפתח מוצר מסחרי. במקרה כזה ערכו של המוצר עולה כאשר הוא מוגן על-ידי פטנט," מוסיף דר' נפתלי.
הדילמה של הפרסום: כשמדע פוגש קניין רוחני
אחת הבעיות המרכזיות בתחום היא הדחף של מדענים לפרסם את תגליותיהם. "ברגע שהמדענים, שהמדע אצלם הוא אידיאולוגיה, מגלים תגלית, הם מעוניינים לפרסמה, על מנת לשתף את הקהילה המדעית וכן לזכות בהכרה בקהילה זו", מסביר דר' נפתלי. "ברם, מרגע הפרסום, כבר אי אפשר להגן על התגלית בפטנט." נטייה זו יוצרת מצב מורכב שבו תגליות מדעיות עלולות לאבד את הפוטנציאל המסחרי שלהן עוד לפני מימושו. כמובן שניתן יהיה עדיין לפתח מוצר על סמך התגלית, אך מכיוון שהמוצר לא מוגן על-ידי פטנט, גם מתחרים מסחריים יוכלו לפתחו ואף צד לא יהנה מהבלעדיות אותה מקנה הפטנט.
מרעיון למוצר: המסע המפותל של ההמצאה
תהליך המחקר המדעי, כפי שדר' נפתלי מתאר, יכול לכלול מדענים המשויכים למוסדות אקדמיים שונים. "נניח למשל, שמדענים ממדינות שונות מאחדים כוחות, על מנת לפתור בעיה מסוימת. כל מדען תורם את חלקו לפתרון הבעיה, וכשהעבודה מסתיימת היא משמשת בסיס למאמר מדעי חדש, שמעשיר את הקהילה המדעית."
מכאן, הדרך להמצאה מסחרית עוברת דרך שיתופי פעולה, משא ומתן, והסכמים מורכבים. "בסופו של דבר יש מספר שותפים למחקר המדעי. נניח שאחד מהשותפים למחקר המדעי מעלה רעיון להפוך את המחקר לטכנולוגיה שימושית בחיי היום-יום," ממשיך דר' נפתלי. "במקרה כזה הוא מודיע למשרד שאחראי על טכנולוגיה וקניין רוחני במוסד המדעי אליו הוא שייך שיש לו רעיון לפטנט."
בשלב זה, מתחיל תהליך מורכב של משא ומתן בין המוסדות השונים. "המשרדים האחראים על הקניין הרוחני מתחילים לקשור ביניהם הסכמים, ושיתופי פעולה מסחריים," מסביר דר' נפתלי. ההסכם המקובל הוא שאם התגלית המדעית מבשילה לכדי מוצר מסחרי, תהיה בין המוסדות האקדמיים השותפים חלוקת רווחים. "בדרך כלל עולה עשן לבן ונחתם הסכם, אך לעתים אין הסכמה וכתוצאה מכך הטכנולוגיה לא זוכה להיות מוגנת כקניין רוחני", מספר דר' נפתלי.
2 צפייה בגלריה
מאחורי הקלעים של ההמצאות: החיבור שבין מדע, מסחר וקניין רוחני
(shutterstock: PeopleImages.com - Yuri A)
מיהו 'ממציא'?
שאלה חשובה שעולה לא אחת במקרים של שותפים להמצאה הנובעת ממחקר מדעי, אומר דר' נפתלי, "היא שאלת הממציאות". דר' נפתלי מספר כי "במקרים של קניין רוחני הנובע ממחקר מדעי בו השתתפו מספר חוקרים, לא כל מי שתרם למחקר המדעי הוא בהכרח ממציא על פי דיני הקניין הרוחני. ברם, ההבחנה בין חוקר לממציא אינה תמיד ידועה לחוקרים עצמם."
במקרים מסוימים, מתעורר סכסוך בין החוקרים הרשומים כממציאים, ואז נדרשת התערבות של מומחה - עורך פטנטים שמשמש כבורר המקובל על שני הצדדים. "עורך הפטנטים מראיין כל אחד מהממציאים, על מנת להבין את השתלשלות האירועים שהביא לפיתוח ההמצאה, ולהסיק מכך מה תרומתו של כל אחד מהחוקרים לקניין הרוחני. בסוף התהליך, עורך הפטנטים כותב חוות דעת הקובעת מי מהחוקרים הוא ממציא על פי הדין. "שאלת הממציאות היא שאלה שהתשובה עליה היא חד-משמעית," מסביר דר' נפתלי.
דר' נפתלי מדגים את המורכבות של הגדרת 'ממציא' באמצעות שני תרחישים היפותטיים. "נניח שאנו נמצאים בנקודת זמן הקודמת להמצאת תרסיסים לתיקון פנצ'רים בצמיגים. בתרחיש ראשון, פלוני מבקש ממהנדס מוצר לפתח עבורו מיכל שמכיל קצף אותו ניתן להזריק לתוך צמיג על מנת לתקן פנצ'ר באופן מהיר. בתרחיש שני, פלוני מספר למהנדס מוצר שהוא מחפש מוצר שיוכל לתקן פנצ'רים באופן מהיר, ומהנדס המוצר מציע שימוש במיכל קצף. בשני התרחישים מדובר בהמצאה שניתן בגינה לקבל פטנט". האם מהנדס המוצר נחשב ממציא? "בתרחיש הראשון", אומר דר' נפתלי, "מהנדס המוצר אינו בהכרח ממציא, מכיוון שייתכן שהפיתוח היה כרוך בפעולות שגרתיות עבור מהנדסי מוצר. בתרחיש השני מהנדס המוצר הוא בהחלט ממציא, ללא קשר לפעולות הפיתוח, מכיוון שהגה רעיון בר-ביצוע שלא היה ידוע קודם לכן".
חשיבות הדיוק ברשימת הממציאים
דר' נפתלי מדגיש את החשיבות של דיוק ברשימת הממציאים. "חייבת להיות רשימת ממציאים נכונה, כי הגשת בקשה לפטנט עם רשימת ממציאים שאינה נכונה, יכולה לפגוע בתקפותו של הפטנט."
לחברה מסחרית חשוב שרשימת הממציאים תהיה נכונה, ללא קשר למוסדות או הגופים אליהם הם משוייכים. למשל, חברה א' יכולה להיות בעלים של פטנט שבו ממציא אחד או יותר עובד בחברה ב'. דר' נפתלי מסביר שמצב זה אינו בעייתי מבחינה משפטית כל עוד הממציאים לא תובעים זכויות כלכליות בפטנט. "הזכות להירשם כממציא," אומר דר' נפתלי, "היא זכות מוסרית, ולא זכות כלכלית."
דר' נפתלי מסכם ואומר כי "העולם המדעי סבוך מאוד וחשוב לזכור שבסופו של דבר, או ליתר דיוק בתחילתו של דבר, המדענים רוצים להכיר טוב יותר את העולם ולעודד את הקהילה המדעית כולה לקחת חלק בכך. ניהול נכון של ענייני הקניין הרוחני יכול להביא ברכה כלכלית למוסדות המדעיים, מבלי לפגום ברצון המדענים לחלוק את הידע".
