סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
משרד ריק הייטק עובדים נעלמים גוסטינג
משרד ריק. תמו ימי התום (צילום: shutterstock)

מסימני ההאטה: הקרנות התאגידיות צמצמו את השקעותיהן בישראל

במהלך 2022 פחתה ההשקעה של הקרנות המסונפות לתאגידי ענק בחברות ישראליות באופן משמעותי לעומת 2021, כשסך השקעותיהן ירד מ-9.9% ל-8.4% מכלל ההשקעות ורק שתיים מתוך 10 הקרנות הפעילות בעולם השקיעו בישראל אשתקד. הצפי: ירידה נוספת ב-2023

שנת 2022 התאפיינה בירידה בהשקעות של רוב גופי ההשקעה. כך גם בקרנות התאגידיות, אותן קרנות השקעה בחברות טכנולוגיה שהן חלק מתאגידי ענק. תופעה מעניינת נוספת שעולה היא כמה חברות ישראליות הקימו אף הן גופי השקעה, דוגמת ראפיד' סנטינל וואן ואחרות.
הקרן הפעילה ביותר בישראל היא אינטל קפיטל עם 8 השקעות בממוצע בשנה ואחריה הקרנות של מיקרוסופט M12 וסיילספורס. קרנות נוספות שפועלות בארץ הן קוואלקום ונצ'רס, סיטי ונצ'רס וסמסונג נקסט. ב-2021, בשיא נפח ההשקעות של קרנות אלה, סך ההשקעות שלהן עמד על 9.9% מכלל ההשקעות בחברות ישראליות ואילו ב-2022 הוא ירד ל-8.4%, כשהציפיה שב-2023 מספר זה עוד יקטן.
נתון מעניין שעולה מהדוח של מכון המחקר SNPI הוא שרק 2 מתוך 10 הקרנות התאגידיות הפעילות ביותר בעולם ב-2022 השקיעו בסטארט-אפים ישראליים. בין הקרנות התאגידיות הבולטות שלא השקיעו עד היום ישירות בחברות מקומיות ניתן לציין את הקרן של קוינבייס, את הקרן של מיצובישי היפנית ואת מיזוהו קפיטל היפנית.
מספר הקרנות התאגידיות הפעילות בישראל עלה מ-23 בשנת 2015 לשיא של 50 ב-2021, אבל ב 2022 מספרן ירד ל-39. מכיוון שקרנות רבות מבצעות מספר קטן של השקעות בכל שנה, לא ניתן לדעת אם ירידה זו היא תוצאה של שינוי מדיניות ביחס לישראל ובכל מקרה הקרנות שמשקיעות כאן מגיעות בעיקר מארצות הברית.
כשבוחנים את שיעור סכומי ההשקעה בסיבובים בהשתתפות הקרנות הללו מתוך כלל ההשקעות, ניתן לראות שאחרי שיא של 34% בשנת 2021, בשנת 2022 חלה ירידה חדה ל-17%. הסיבה העיקרית לכך היא ירידה בשיעור השתתפות CVC בסבבי השקעה מאוחרים, בהם סכומי ההשקעה בדרך כלל גבוהים יותר.