דוח טכנולוגי כך העלימו האלגוריתמים של פייסבוק וטוויטר את הטבח בבוצ'ה
דוח טכנולוגי
כך העלימו האלגוריתמים של פייסבוק וטוויטר את הטבח בבוצ'ה
איך העולם שמע על הטבח באוקראינה רק אחרי שקרה, איך לא הגיעו תמונות וסרטונים בזמן אמת לרשתות החברתיות, שיכולות לשמש כמגפון שמפיץ אותם לכל העולם? התשובה היא שייתכן שהמידע דווקא הגיע לפלטפורמות הגדולות, אבל האלגוריתמיים האוטומטיים העלימו אותו לפני שמישהו ראה
כשהחלו להתפרסם בתקשורת עדויות על הזוועות, פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות שביצעו החיילים הרוסיה בבוצ'ה שבאוקראינה, אחת התהיות שעלתה היתה: למה אנחנו מגלים את זה רק עכשיו, אחרי נסיגת הכוחות?
איך בעולם של היום, כשלכל אדם יש בכיס מחשב משוכלל עם יכולות צילום מתקדמות והעברת מידע מתקדמות, לא הגיעו תמונות וסרטונים בזמן אמת לרשתות החברתיות הגדולות, שיכולות לשמש כמגפון שמפיץ אותם לכל העולם? והתשובה לכך היא שייתכן שהמידע דווקא הגיע לפלטפורמות הגדולות, אבל נעלם עוד לפני שאדם אחד הספיק לראות אותו.
פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם טיקטוק ואחרות הן פלטפורמות העברת המידע המשמעותיות ביותר היום; צומת של חיבורים וקשרים ששואבות מידע מכל העולם ומפיצות אותו לכל העולם. אבל הן גם מקומות מנוטרים ומוגבלים מאוד, עם כללים שהופכים אותן למעין דיסנילנד מקוון: לא תמצאו שם עירום, זה מבריח מפרסמים, ויש להן איסור גורף על תכנים אלימים וגרפיים, זה עלול להפחיד את המשתמשים.
ומי שמחליט איזה תוכן להוריד הם האלגוריתמיים האוטומטיים שפתחו החברות האלו. מטא, למשל, מדוווחת שברבעון האחרון של 2021 הסירה 99.5% מהתוכן שהגדירה כאלים וגרפי בפייסבוק ו-98.7% מתוכן זה באינסטגרם לפני שמשתמשים דיווחו עליו – סך הכל 25.2 מיליון יחידות תוכן בפייסבוק ו-5.5 מיליון באינסטגרם. טיקטוק, בינתיים, הסירה ברבעון השלישי של 2021 6.8 מיליון סרטונים בגלל תוכן אלים וגרפי.
הבעיה, כמו שכבר בטח ניחשתם, היא שתמונות וסרטונים שמתעדים פשעי מלחמה הם התוכן הכי אלים וגרפי שיש. ונכון לעכשיו, לא ברור, ולמעשה לגורמים חיצוניים אין שום דרך לדעת, כמה תוכן שמעלים משתמשים מאוקראינה, ושייתכן ומתעד פשעי מלחמה, מסירות הפלטפורמות אוטומטית מכיוון שמצאו שהוא מפר את כללי הקהילה שלהן. "אף אחת מהן לא מאוד שקופה", אמר ל-BBC סם גרגורי מארגון Witness, שמסייע לאנשים להשתמש בווידיאו ובטכנולוגיה כדי להגן על זכויות אדם. "אנחנו לא יודעים מה הוסר כי היה גרפי מדי, אבל יכול לשמש כראיה לפשעי מלחמה. זו בעיה ענקית".
לא מדובר בבעיה החדשה. בלקיס וילה, חוקרת עימותים בכירה ב-Human Rights Watch, סיפרה שבמלחמת האזרחים בסוריה התקשו הארגון ורשויות לקבל מהפלטפורמות הגדולות מידע על ראיות אפשריות לפשעי מלחמה שהוסרו ממדיה חברתית. "רשויות יכולות לכתוב לחברות, או לבקש צו מבית משפט. אבל איך שהתהליך עובד עכשיו, לאף אחד אין תמונה טובה של איפה כל התוכן הזה נמצא".
דו"ח של מרכז זכויות האדם בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שפורסם בפברואר שנה שעברה, התריע שהבעיה הולכת ומחריפה: "יוצרי תוכן ופעילי זכויות אדם מתלוננים שלעתים קרובות הערעורים שלהם על הסרות תוכן שקשורת לזכויות אדם נדחים. קצב הסרת התוכן הואץ כתוצאה מהחלפת בקרים אנושיים באלגוריתמים שמבצעים אוטומציה לחלקים מהלכיך הזיהוי. השילוב של למידת מכונה האיץ את הקצב שבו תוכן נעלם.
טלגרם
בהקשר של המלחמה הנוכחית, יוצאת דופן בולטת היא טלגרם. אפליקציית המסרים המידיים, שפופולרית במיוחד בקרב דוברי רוסית ובמזרח אירופה, נוקטת בגישה עדינה יותר בכל הנוגע לצנזור תכנים גרפיים וניתן למצוא בה סרטונים שהוסרו מפייסבוק וטוויטר. "כמה מהתמונות והסרטונים החשובים ביותר שקיבלנו הגיעו מלטגרם", אמרה וילה.
לתוכן מטלגרם יש יתרון נוסף: בהליך ההלאה, האפליקציה לא מסירה את המטא-מידע שלו, נתונים כמו מתי ואיפה צולם התוכן ועם איזו מכשיר, כפי שעושות פייסבוק וטוויטר. נתונים אלו חשובים במיוחד במקרה שרוצים להציג את התוכן כראיה בבית המשפט, שכן הם מסייעים לשמר את שרשרת האחזקה. "כשצילומים עוברים מצלם, לחוקר, לעורך דין, אם יש חלק בשרשרת שחסר החומר ייתפס כיותר חשוד, כי ייתכן שנעשו שינויים בדרך", אמרה ל-BBC וונדי בטס, מנהלת פרויקט eyeWitness, שמפתח אפליקציה ופלטפורמה לצילום ואחסון משמרי שרשרת אחזקה בעבור פעילי זכויות אדם.
אבל פתרון כמו זה של eyeWitness הוא חלקי, ולא עונה על הצרכים של מרבית המשתמשים באזורי מלחמה שמעוניינים לשתף את הזוועות שנחשפו אליהן בפלטפורמות הקבועות שלהם. פתרון מקיף שהציעו פעילים – יצירת לוקר דיגיטלי משותף לכל חברות המדיה החברתית שירכז במקום אחד עדויות מצולמות חיוניות ויהיה נגיש לחוקרים ולארגונים – הוא לא ישים מבחינה מעשית לאור התחרות הקשה בין הפלטפורמות השונות.
הפלטפורמות החברתיות עשו עד עכשיו עבודה ראויה בבלימת הפייק ניוז והתעמולה השקרית מרוסיה. כעת, עליהן לנקוט בצעד הבא ולסייע למידע הקשה מתוך אוקראינה לצאת החוצה, בין אם ישירות באמצעות התאמת כללי הקהילה שלהן לצורך העולמי לדעת על פשעי המלחמה שמתבצעים שם, ובין אם באמצעות שיתוף פעולה עם ארגונים בינלאומיים על ידי מתן גישה לתכנים שנחסמו.
