שנה ל-7.10בין רמת דוד לעוטף: חברת האגריטק שרוצה לשנות את עולם החממות
שנה ל-7.10
בין רמת דוד לעוטף: חברת האגריטק שרוצה לשנות את עולם החממות
הסטארט-אפ קאבר דולי, לפיתוח מכונה אוטומטית לציפוי חממות ביריעה, הוקם מיד לאחר 7 באוקטובר כצורך של אחד מחקלאי העוטף. אורה פלד נקש, מייסדת משותפת ומנכ"לית: "התחלנו מצורך אמיתי, וגילינו שיש כאן פוטנציאל למשהו עולמי"
יש סיפורים שניתן לספר רק בישראל: אורה פלד נקש, מנכ"לית חברת קאבר דולי, היא תושבת קיבוץ רמת דוד בעמק יזרעאל, ועל הקמת החברה היא מספרת לכלכליסט מהמקלט שבו היא שוהה כבר מספר ימים עקב ההפגזות הרבות באזורה.
חברת קאבר דולי, שמנסה לפתח מכונה אוטומטית לציפוי חממות ביריעה, הוקמה זמן קצר לאחר 7 באוקטובר, כצורך של אחד מחקלאי העוטף וכיום שותף של החברה הצעירה.
"כמו שאתה מבין עוברים עליי כיום ימים מאוד דרוכים", אומרת פלד נקש. "בשבעה באוקטובר תפסו אותי בבית ברמת דוד בצפון ואחרי כמה ימים הרמתי טלפון לחבר במושב דקל בעוטף, שמו אחי סיטבון. אני מכירה אותו מעל ל-25 שנה, מאז שהיינו יחד בקומונה בשנת שירות. שאלתי לשלומו והוא סיפר שאף אחד לא נפגע וכולם יצאו בשלום והוא נשאר להפעיל את המשק החקלאי בדקל. זו הייתה שיא העונה החקלאית. הוא מגדל ירקות בחממות - עגבניות, פלפלים, כרוביות וחצילים. מיד הבנתי שהוא עומד בפני קריסה של העסק. המשק בשיא העונה והיבולים בשיאם והוא מתבסס על עבודה קבלנית.
"לחקלאי היה קבלן בדואי בשם עוסמה, שנרצח בשבעה באוקטובר לעיני ילדיו כאשר נסע הביתה מהמושב חזרה לביתו, ופועלים תאילנדים, שחלקם ברחו חזרה לארצם וחלקם פחדו לצאת לשדה", מספרת אורה. כמה ימים אחר כך הגעתי פיזית למשק שלו ובמקביל התחילו התארגנויות של התנדבות לחקלאות להביא אנשים שיעזרו. קטפתי ועזרתי ובמקביל התחלתי לחבר את ניתוב העזרה לחקלאים בחמ"ל האזרחי".
"כמו כן חשוב לי לציין", אומרת אורה, "שכמה שבועות לפני המלחמה עזבתי קריירה בתוכנה. עבדתי ב-IBM אחרי כמעט עשור. יש לי תואר בהנדסת מערכות מידע ועיצוב תעשייתי ורציתי לעשות יזמות בתחום האקלים ואיכות הסביבה. אז כשפרצה המלחמה מצאתי את עצמי אצל אחי סיטבון החקלאי, ונשארתי לסייע בבניית מערך התנדבות דיגיטלי".
איך הגעתם לקאבר דולי?
"שאלתי אותו איזה בעיות יש שאפשר לעזור בהן, והוא סיפר על האתגר של סגירת חממות לשתילת החורף לפני עונת הגשמים. לדבריו זו עבודה שעד כה נעשתה על ידי קבלני חוץ שמביאים עשרה עובדים מיומנים בנושא, שמטפסים על גג החממה, פורסים את יריעת הפלסטיק לחממה של עשרה מטר על מאה מטר - וזה אתגר עצום לעשות את זה תוך כדי אזעקות, רוח ושמש, וזה אתגר שלא ניתן לתת למתנדבים ואין לו כוח אדם לזה. שאלתי אותו אם אין מכונות שעושות את זה, הוא צחק ואמר 'אם יש מכונה תביאי אותה' - כלומר אין מוצר כזה כיום. אמרתי לו 'בוא נבנה משהו כזה בעצמנו'.
"הרמתי טלפון לחבר שלישי של שנינו, גלעד מלר, שהוא מהנדס מכונות עצמאי שמתמחה ברובוטיקה ואוטומציה. אמרתי לו אתה בבית בגלל המלחמה בוא נסתכל על הבעיה ביחד וננסה לפתור בעצמנו - וככה התחילה החברה.
"שלושתנו הכרנו בשנת שירות. גלעד ואני היינו יחד בחיל הים וזו הפעם הראשונה שעשינו משהו ביחד. לקחנו את הרעיון והתחלנו להתגלגל. קיבלנו השקעה ראשונה מרשות החדשנות של 200 אלף שקל במסגרת מענק תנופה, המיועד להוכיח הוכחת היתכנות ראשונית וגייסנו עוד כסף מחברים ומשפחה. דיברנו עם הרבה אנשים והבנו שעלינו על בעיה אמיתית. התחלנו מצורך אמיתי של חבר, וגילינו שיש כאן פוטנציאל למשהו עולמי שצריך להתמודד עם מחסור בכוח אדם מיומן בחקלאות ובכל העולם".
"כיום אנחנו עובדים על האבטיפוס הראשון ואנחנו במרחק לא גדול משם. אנחנו יודעים שאם יהיה מוצר כזה יהיה לו ביקוש רב. לאחר שנסיים את הפיתוח נחבר את זה ליוזמת נקסט אוקטובר של יזהר שי" (מיזם שמבקש לחבר בין חברות צעירות בעלות הזדמנות עסקית טובה לבין יזמים ולגייס הון להשקעה. חברות הסטארט אפ ינציחו את זכר הנופלים - מ"א).
