מי תהיה המדינה הראשונה שתייצר מוסכמות ונורמות לפיתוחי AI?
מי תהיה המדינה הראשונה שתייצר מוסכמות ונורמות לפיתוחי AI?
בסוף דצמבר האחרון, התכנסו בכירי האיחוד האירופי לדיונים קדחתניים מסביב לשעון, על מנת למצוא מתווה מוסכם לחקיקה שתסדיר את תחום ה-AI ביבשת. לאחר 36 שעות הם הודיעו קבל עם ועדה שעמדו במשימה, ומצאו נקודת מוצא שתנחה מעתה חברות הייטק וסטארטאפים במהלך המירוץ לכיבוש ענף הבינה המלאכותית העולמי. החקיקה תיכנס לתוקף לכל הפחות ב-2025, בינתיים גם ארה"ב, בריטניה וסין הוציאו הנחיות בעניין, כך שהמירוץ לאסדרה של הענף בעיצומו.
הבעיה היא שממשלות העולם הולכות פה על חבל דק שבין לייצר מהטכנולוגיה רווחים ותנופה לבין הסכנות שאורבות לנו ממש מעבר לפינה, שקשה להתעלם מהן וזו תהיה טעות לחשוב שלא יתממשו.
מצד אחד, תחום ה-AI הזניק בשנה האחרונה את שוק המניות האמריקאי בעשרות אחוזים לאחר שנה מאתגרת ומורכבת, שכללה משבר אינפלציוני ורוחות של מיתון שנשבו בעורפו. הנאסד"ק קפץ ביותר מ-44%, ו-7 חברות הביג טק הגדולות בעולם נהנו מתנופה משמעותית ומרווחים אדירים. כשגם הממשלות כבר מחככות ידיים בציפייה לרווחים הגדולים ממיסים הצפוים להיכנס לקופתם כמו רווחי חברות, מסי רווחי הון על מניות והשקעות והרשימה עוד ארוכה.
יותר מטריליון דולר מונחים על הכף בתחום בו רב הנסתר על הגלוי
שווי השוק של הבינה המלאכותית הגנרטיבית צפוי ב-10 השנים הקרובות לזנק משמעותית ולעמוד על כ-1.3 טריליון דולר, לעומת שווי של 40 מיליארד בלבד, לפי דו"ח של בלומברג מודיעין (BI). במקביל, קפיצת המדרגה והביקוש האדיר למוצרי AI, יוסיף לחברות התוכנה הכנסות בשווי של 280 מיליארד דולר, בזכות מוצרי תשתית ועוזרים מיוחדים. עוד נטען בדו"ח כי חברות כמו: Amazon Microsoft ,Google ו-Nvidia, יכולות להיות המרוויחות הגדולות ביותר מהמהלך, שכן ארגונים מעבירים יותר עומסי עבודה לענן הציבורי. ה-AI מניב לכלכלה האמריקאית כנראה, כבר כיום, עשרות אם לא מאות מיליארדי דולרים בשנה ממסים ישירים, עקיפים ואחרים. מצד שני, לעיתים בתחום ה-AI רב הנסתר על הגלוי. כי חלק מטכנולוגיות הבינה המלאכותית פועלות היום כמו "קופסאות שחורות", שלא ניתנות לחדירה של זרים, וכרגע לא ברור איך רגולטורים שונים יכולים לפקח באופן הדוק וצמוד מספיק על אופן הפעולה שלהן.
באמצע דצמבר, הכריז צוות הרגולטורים של המועצה לפיקוח על היציבות הפיננסית בארה"ב, כי הבינה המלאכותית מהווה סיכון למערכת הפיננסית. החשש המרכזי הוא ערעור יציבות הבנקים שמסתמכים על מודלים של בינה מלאכותית, שיש ספק לגבי היציבות והאובייקטיביות שלהם. היות ויש ביכולתם לייצר או אפילו להסתיר תוצאות מוטות או לא מדויקות. החשש המרכזי בימים אלה הוא מחוסר השקיפות והטייה של נתונים על ידי כלי הבינה המלאכותית.
בימים בהם ישראל נמצאת עמוק בתוך מלחמה מתמשכת בעזה ובצפון, ראוי להזכיר שבינה מלאכותית יכולה לשמש גם כנשק אמיתי וקטלני. היה זה בנובמבר 2020, שקיבלנו לכאורה הוכחה לזה, כאשר מכונת ירייה משוכללת המבוססת בינה מלאכותית ומופעלת מרחוק על ידי סיוע לוויני, סייעה בחיסול מוחסן פחריזאדה, ראש תוכנית הגרעין האיראנית, לפי תחקיר של הניו יורק טיימס. במקרה הזה, הבינה המלאכותית והדיוק שלה, סייעו לא לפגוע בבלתי מעורבים שהיו לידו. אך גורמים טרור שונים, יכולה לעשות בה שימוש גם להרג המוני ללא הבחנה ויש לקחת בחשבון גם את זה.
הבינה המלאכותית הצליחה להכניס לענף הטכנולוגיה וכלכלות העולם, זריקת מרץ משמעותית מאוד ודם חדש, שכל כך הייתה חסר לה בתקופה הזאת וסחפה את ענף הטכנולוגיה שמאמין כעת יותר מתמיד שהכל אפשרי ו-"השמיים הם הגבול". זאת סביבה מצוינת ליזמות ולפיתוח הכלכלה, אך ברקע הסכנות של ה-AI מוחשיות מתמיד. האתגר של הממשלות הוא למצוא חקיקה ואסדרה שתהיה אפקטיבית אך מצד שני לא תגביל יותר מדי את חופש הפעולה של התחום, האם זה אפשרי? ועד כמה באמת ה-AI ניתן לפיקוח? התשובות לשאלות האלה יהיו קריטיות מאוד, כמעט לכל כלכלות העולם.
לירון רוז הוא יזם סדרתי, משקיע הון סיכון ומחבר הספר "יזמות והשקעות בגובה העינים"
