זה הזמן של ההייטק להתבגר ועל הדרך להרוויח מהמשבר
זה הזמן של ההייטק להתבגר ועל הדרך להרוויח מהמשבר
המשבר הוא הזדמנות לתעשייה המסורתית לגייס הייטקיסטים, שמצדם יגיעו למקומות בטוחים יותר; הקרנות הישראליות יוכלו להשקיע בחברות הטובות ביותר, והאקוסיסטם המקומי יתחזק; וההתבגרות? היא עוברת בצמצום הפערים בין שתי הכלכלות בישראל. כתבה אחרונה בסדרה
מדינת ישראל מנהלת יחסי אהבה-שנאה עם ענף ההייטק. בתיאוריה לכולם ברור שאי אפשר בלעדיו וכי לא היינו במעמד הכלכלי שהגענו אליו - אחת המדינות הצומחות ביותר ב־2022 ומדינה שמתדפקת על דלתות הכניסה למועדון 10 המדינות העשירות בעולם במונחי תוצר לנפש, ללא ההייטק. אלא שישראלים רבים לא אוהבים לראות את הביטוי הפיזי של שגשוג ההייטק מול עיניהם: גדודי הצעירים שמשתכרים יותר מהוריהם אחרי שנים בודדות בשוק העבודה, רוכשים דירות במיליוני שקלים בלי למצמץ ואוכלים במסעדות היקרות ביותר. הצדק הוא תמיד אי שם באמצע: מדינת ישראל לא יכולה לשגשג ללא הייטק, אבל הענף שטבע בשנים האחרונות בכסף הזול, צריך להתבגר ולהפסיק להתנהג כמו ילד שאכל יותר מדי ממתקים. 2023 היא בדיוק השנה שמזמנת הזדמנות להתבגרות כזאת.
בשנים האחרונות הסבירו לנו שההייטק הישראלי התבגר וזה נכון, אבל זה קרה במישור הטכנולוגי. יזמים ישראלים למדו לפתח מוצרים שפותרים בעיות אמיתיות ונגמלו מפיתוח טכנולוגיות מלהיבות שהיו לעתים אלגנטיות, אבל לא תורגמו למוצרים חיוניים. השינוי הזה בא גם עם פיתוח יכולות ניהוליות, עם מוצר טוב אפשר להפוך לחברה גדולה עם מכירות של מאות מיליוני דולרים. אבל ההתבגרות הניהולית האמיתית מתחילה רק עכשיו, עם חלחול ההבנה שחברות הן גם עסק שצריך לייצר רווחיות וצריכה להיות לו הצדקה תפעולית. בשנים האחרונות הפך ההייטק הישראלי למנקר עיניים ככל שסכומי הכסף שזרמו אליו הלכו והתנפחו. התנאים התנתקו משאר המשק וחידדו את מה שרבים כבר חששו מפניו - נוצרות בישראל שתי כלכלות. אחת של ההייטק והשנייה של הלואוטק, או הכלכלה המסורתית, כל היתר.
לצד הקשיים שצפויים לכלכלה הישראלית בתקופה הקרובה נוכח הטלטלה בשווקים וההאטה שכבר מורגשת, ותורגש אף יותר בהמשך, יש באירוע הנוכחי גם הזדמנות גדולה. ההזדמנות הזאת טמונה דווקא בפיטורים שעורכות בימים אלה חברות הסטארט־אפ והיוניקורנים שנחשבו למעסיקים הנחשקים ביותר עד לאחרונה. כעת מגלים עובדים רבים שלתנאי ההעסקה שנתפסים כ"אמריקה" בדומה למה שנהוג בסיליקון ואלי, יש גם צד שני, אפל יותר, בו אתה מגלה שקוצצת אם קיבלת מייל. אם לא קיבלת מייל, אתה יכול לנשום לרווחה בינתיים ולקוות שלא יגיע גל פיטורים נוסף בעוד חודש.
במציאות הנוכחית, עובדים רבים מתחילים לחפש יותר את היציבות ופחות את הזוהר ואת אבקת הפיות של חד הקרן. בהלך הרוח הזה הם צפויים לפגוש מעסיקים כגון התעשיות הביטחוניות וחברות גדולות מהתחומים המסורתיים שזקוקים נואשות לטאלנטים טכנולוגיים שיעשו להם את הטרנספורמציה הדיגיטלית המיוחלת. הרי תזת הצמיחה של הטכנולוגיה וההנחה הנכונה שהמשבר הנוכחי לא דומה לזה של 2001, מבוססת על כך שבכל המגזרים זקוקים היום לתוכנה, לשירותי ענן ולפתרונות סייבר, לא רק בקרב חברות הייטק עצמן. בשנים האחרונות לחברות אלה היה קשה עד בלתי אפשרי להתחרות על כוח האדם האיכותי מול חברות ההייטק ולראייה הקמפיין המפורסם של התעשייה האווירית שניסה לפתות את המועמדים במשרות עם משמעות וציונות בניגוד למשרות בתחום הגיימינג למשל. במישור הפחות רשמי, היו הנחיות בחלק מהחברות לא לרדוף אחרי המועמדים הטובים ביותר, אלא לגייס דווקא את המועמדים הפחות מבוקשים, כדי שלא יעזבו במהירות את מקום העבודה.
3 צפייה בגלריה
דבי לוויץ' מנהלת ושותפה בכירה בבוסטון קונסולטינג גרופ וירון ויצנבליט שותף וראש אשכול הייטק ב-PWC
(צילומים: BCG , עידן אסלן)
"עדיין יש מחסור אדיר בעובדי הטק, מכיוון שגם החברות הרגילות צריכות לעשות את הטרנספורמציה הדיגיטלית. השוק פשוט היה מאוד לא מאוזן בשנים האחרונות לטובת חברות ההייטק. מצידן של חברות הכלכלה הישנה לכאורה, הרגע הזה שהיוניקורנים מגלים שאין להם מספיק ביזנס להחזיק את כל העובדים שגוייסו וגם הכסף הוא לא אינסופי, הוא העיתוי הנכון לקפוץ ולגייס את הטאלנט הטכנולוגי שנפלט החוצה", אומרת דבי לוויץ', מנהלת ושותפה בכירה בענקית הייעוץ האסטרטגי בוסטון קונסולטינג גרופ (BCG). לדבריה, "יהיו עכשיו המון הזדמנויות לאקוויהייר (רכישת חברה כדי לקבל את צוות העובדים שלה - ס.ש) כי החברות המסורתיות מבינות שכדי לעשות מהפך אמיתי חייבים את הטאלנטים הטכנולוגיים".
אחד האתגרים המשמעותיים שההייטק הישראלי לא הצליח לפצח גם בשיא הגאות הוא שילוב של מיעוטים בכוח האדם. על רקע המחסור בעובדים הוקמו תוכניות הכשרת עובדים רבות וגם העבודה מהבית איפשרה לגוון את התעסוקה לעובדים בפריפריה. לצד הבעיות הייחודיות של ישראל בהעסקת ערבים וחרדים, קיים גם האתגר הכלל עולמי בשילוב של עובדים חסרי ניסיון המכונים "ג'וניורים" בענף. בחודשים האחרונים מעידים בוגרי תואר ראשון טריים במקצועות המחשוב על קושי לקבל אפילו ראיון עבודה שלא לדבר על משרה בחברות ההייטק המובילות. הערכות זהירות בתחום מדברות גם על כך שבין המפוטרים לא מעט בוגרי הסבות והכשרות, מכיוון שלעתים קרובות אלה העובדים הפחות מנוסים. בתקופה הטובה חברות אמרו כי אין להן זמן להשקיע בהכשרה וחפיפה של עובדים חסרי ניסיון משום שהן חייבות לרוץ קדימה כדי לעמוד בביקושים ובציפיות המשקיעים. אז זה היה נכון, אז כעת אחרי שהגלגל התהפך, לכאורה יש יותר זמן להסביר וללמד ואולי גם העדפה לעובדים שעולים פחות כסף מהטאלנטים המנוסים.
אבל בטווח הקצר הכלכלה הריאלית כמובן צפויה להיפגע ומרכזיותו של מגזר ההייטק בצמיחה תורגש היטב. הקיצוצים בכוח האדם שכבר מגיעים לאלפי עובדים והקפאת הגיוסים, מובילים להאטה ברמות השכר ואף לירידה אפשרית. אפילו הקיצוצים בפינוקים ובמסיבות צפויים להכות כגלי הדף בתעשיות הלוויין שפרחו בזכות הפריחה בהייטק. הדבר צפוי להוביל לירידה גם בגביית המסים הישירים ובראשם מס הכנסה מהעובדים, והייטקיסטים אף שהם מהווים כעשירית מכוח האדם במשק, משלמים רבע מהמסים. פגיעה צפויה גם בהכנסות מייצוא, שההייטק אחראי למעט יותר מחצי ממנו, לאור העובדה שכבר כעת מרבית חברות ההייטק מודות שהלקוחות מזמינים מוצרים ושירותים בקצב איטי יותר. ענף הטק הישראלי, בעיקר החלק הצומח ביותר של השנים האחרונות, פועל בעיקר בתחום ה־SAAS. מדובר בשירותי מנוי לתוכנה, כאשר הצמיחה מגיעה לרוב לא רק מגיוס לקוחות חדשים, אלא חלקה המשמעותי מגיע מהרחבת שימוש אצל לקוחות קיימים. ברגע שהלקוחות מקפיאים גיוסי עובדים גם הם, הצמיחה של חברות התוכנה הישראליות נפגעת.
ברמה המשקית, אחד השינויים המעניינים שעשויים להקרין על ענף הנדל"ן מגיע דווקא משתי מגמות שסותרות אחת את השנייה: מצד אחד חברות ההייטק מקצצות בעובדים וכך לכאורה זקוקות לפחות שטחי משרד, אך מצד שני המעסיקים דורשים היום מהעובדים להגיע למשרד, מה ששומר על הצורך בנדל"ן המשרדי. אם בשנה שעברה דרישה לחזור לעבוד במשרד, ולו חלק מהשבוע, נתקלה בסירוב ונרשמו מקרים של עזיבת צוותים שלמים לטובת חברות עם עבודה מהבית, הטלטלה שעוברת על ההייטק שינתה את יחסי הכוחות. אור עופר, מייסד ומנכ"ל סימילרווב, עורר אמנם סערה, כאשר אמר בראיון ל"כלכליסט" כי המנהלים מעדיפים לראות את העובדים במשרד כי העבודה מהבית פוגעת בסופו של דבר בביצועים, נתקל בגל של קריאות בוז. גיבורי מקלדת רבים הכריזו שלא יעבדו בסימילרווב, אלא שבשטח רוב החברות כבר דורשות מהעובדים להתייצב מרבית ימי השבוע במשרד הפיזי והעובדים מתייצבים מתוך הבנה כי אחרת הם עלולים לאבד את מקום העבודה. יחסי הכוחות השתנו, השוק הפך לשוק של מעסיקים ועבודה היברידית היא מעתה רק יום אחד מהבית ולא שלושה כפי שהיה בשנתיים האחרונות. בכל הקשור לנדל"ן, בינתיים בשטח חברות רבות שהתחייבו לקומות שהן לא זקוקות להן כרגע מסבלטות אותן לסטארט־אפים צעירים, מה שיכול להקטין עבור שני הצדדים את העלויות ולהקטין את ההפסדים.
ומה בתוך הענף עצמו? אחת ההשפעות המעניינות והחיוביות עשויה להיות הקטנת תלותה של תעשיית ההייטק בכסף זר. רוב ההון שמממן את חברות הסטארט־אפ עדיין יהיה כמובן אמריקאי, אך סביר להניח כי נראה ירידה משיעור של 80% שהיה בשנים האחרונות לרמות נמוכות יותר. לכך יש כמה סיבות והראשונה היא נטייה להתכנס בשוק המקומי בתקופות משבר. חלק גדול מניפוח בועת השווי נעשה באמצעות כספי "תיירים", קרנות אמריקאיות ברובן שעשו כאן השקעות חד פעמיות, נכוו ולא צפויות לחזור על כך. אבל גם גופים נוספים שהיו פעילים מאוד, בעיקר במגה סבבים כמו טייגר גלובל או סופטבנק, מלקקות את הפצעים בימים אלה ולא מתכננות להשקיע בזמן הקרוב.
אפילו קרנות שלכאורה עוד יושבות על סכומים גדולים, כמו אינסייט פרטנרס למשל הפעילה מאוד בישראל, שהודיעה על גיוס של 20 מיליארד דולר לקרן חדשה לפני שנה, לא תמהר לפזר את הכסף. קודם כל היא כבר השקיעה חלק גדול ממנו עוד לפני ההכרזה על סגירת הקרן ומעבר לכך, כקרן שמעורבת בחברות הפורטפוליו היא שומרת גם לא מעט כסף בצד כדי לתמוך בהן בתקופה הקרובה שלא תהיה קלה.
על רקע כל אלה, מקומן של קרנות הון הסיכון הישראליות צפוי להיות מרכזי יותר בתקופה הקרובה. בתקופת ההייפ, כאשר טייגר גלובל היתה מוכנה להשקיע בסטארט־אפ כמעט ללא בדיקת נאותות, היזמים העדיפו אותה על פני השקעה מקרנות ישראליות שידועות כתובעניות יותר. אלא שכעת אותם היזמים מגלים שאמנם קשה יותר לקבל כסף מקרן ישראלית, אבל בתקופות המשבר היא דווקא תומכת יותר בחברות. "בשנות ה־90 אמרו לחברות שאם אין להן קרן אמריקאית הן לא שוות, ב־2008 כל האמריקאיות נעלמו בפרוץ המשבר וגם עכשיו תנסי להרים טלפון לטייגר גלובל ותראי אם מישהו בכלל יענה", אומר בכיר בענף הון הסיכון הישראלי.
3 צפייה בגלריה
היזם עופר בנגל: "המשבר הנוכחי שונה מהמשברים הקודמים כי הוא גורף ולא ממוקד בסקטור אחד"
(צילום: רדיס לאבס)
אבל לא רק כספי הקרנות. בקדחת המיזוגים והרכישות שרבים צופים שתתחיל לקראת המחצית השנייה של 2023, יש הזדמנות לחזק את האקו־סיסטם הישראלי דווקא. לדברי ירון ויצנבליט, שותף וראש אשכול הייטק ב־PWC, חלקן של עסקאות רכישה "כחול לבן" מוסיף להיות משמעותי מבעבר וב־2022 נחתמו 23 עסקאות בהן שני הצדדים היו ישראלים, מה שהיווה כשליש מכלל העסקאות. כמובן שחברות אמריקאיות עדיין היו הרוב עם 56% מהעסקאות ו־85% במונחים כספיים לעומת 8% בלבד לישראל. בשנה האחרונה נעשו כמה עסקאות מעניינות בטק הישראלי ובראשן רכישת סיבו על ידי היוניקורן אוגורי בעסקה של 100 מיליון דולר שאמורה לייצר גוף חזק יותר שיתחרה בשוק הבינלאומי ופאלו אלטו רכשה את חברת הסטארט־אפ סיידר ב־300 מיליון דולר. לעתים קרובות חברות ישראליות יודעות טוב יותר מה מצבן האמיתי של המתחרות שלהן ועד כמה המוצר שלהן אטרקטיבי בגלל הקרבה הפיזית של המשרדים, תחלופת עובדים וגם כמובן היכרות אישית בין היזמים עצמם. הדבר מייצר קרקע נוחה לעסקאות מיזוגים ורכישות גם ברמה התרבותית, אף כי האגו הישראלי תמיד עומד בדרך ולא חסרות תזכורות לכך כשהאחרונה שבהן היא המיזוג בין טאבולה לאאוטבריין שבוטל.
לסיכום, התמודדות עם אתגרים חדשים תחת מציאות של מחסור (במזומנים) היא לא פשוטה, אבל היא עוד צעד הכרחי שנדרש להייטק הישראלי בדרך להתבגרות. עופר בנגל, יזם סדרתי שחווה גם את המשבר של 2001 וגם את זה של 2008 על בשרו כמנכ"ל של חברות הייטק ופרש באחרונה מניהול פעיל של היוניקורן רדיס חושב שהמשבר הנוכחי יהיה ארוך, אבל מזכיר גם שהמחזור החיובי היה ארוך באופן חריג. "המשבר הנוכחי שונה מהמשברים הקודמים כי הוא גורף ולא ממוקד בסקטור אחד. המשברים הקודמים נבעו מבעיה בטכנולוגיה או במגזר הפיננסי, אבל לא היתה סיבה כלכלית גלובלית מקיפה כמו האינפלציה היום", הוא אומר.
לדבריו, "במשברים של 2001 ו-2008, אחרי שהעולם התאושש מההלם הראשוני והיתה הבנה שהבעיה היא לא חוצת מגזרים, התחיל תהליך של יציאה מהמשבר תוך שהבנקים שופכים כסף למערכת כדי לזרז את היציאה". על כן, בנגל מעריך שיהיו גם לא מעט חברות שייסגרו ויהיו עוד קיצוצים גם בחברות שישרדו כי סביר שלא כולם פיטרו את כל העובדים שהיה צריך כדי להחזיק את החברה באוויר. הוא מדבר מניסיון: "ב־2003 סגרתי את אחת החברות שהקמתי אחרי שראיתי שהיא לא מצליחה לייצר הכנסות למרות הטכנולוגיה הנהדרת שהיתה לה. יש אנשים שהם יזמים בנשמתם וילכו דרך הקירות גם אם אין כסף בשוק, אבל יש את הסוג השני שמתלהב מהאקזיטים ומלהפוך למיליונר. אלה ייכנסו לתרדמת עכשיו עד שהשוק יתאושש. המשבר הזה ישפר את היעילות של החברות, הניעור כבר התחיל וזה טוב. צריך לעשות ניעור פעם בתקופה. אני בהייטק מ־1989, מה שקורה עכשיו זה רע, אבל לא נורא".
