כלכליסט-טקבלוקים של בלוקצ'יין: איך ישראל יכולה לסגור את הפער בהשקעות קריפטו
כלכליסט-טק
בלוקים של בלוקצ'יין: איך ישראל יכולה לסגור את הפער בהשקעות קריפטו
אחרי שפרץ לחיינו בסערה, ואחרי שתויג כמלכודת פתאים והחל לדעוך, עולם הקריפטו והבלוקצ'יין צובר תאוצה אדירה והשקעות ענק של מיליארדי דולרים. ישראל, במפתיע, נשארה סקפטית ומשתרכת מאחור - אבל עדיין תוכל לסגור את הפער, בתנאי שתזדרז
לפני שנתיים נדמה היה ששני הכוכבים החדשים של סוף העשור הקודם, טכנולוגיית הבלוקצ'יין ומטבעות הקריפטו, עומדים להישרף כליל עקב כניסה מהירה מדי לאטמוספירת העולם הטכנולוגי.
שני התחומים הללו השאירו אחריהם שובל ארוך של שברים והרס, כמו הונאות המטבעות הדיגיטליים, או האימוץ המדשדש של הבלוקצ'יין והאכזבה מהיישומים שלו. אלא שכעת מתברר שהמסה של שני הכוכבים הללו היא כה גדולה, שלא רק ששניהם זרחו ב־2021, הם גם יצרו סביבם יקום חדש לגמרי שקיבל את השם web3.
ישראל שימשה חממה אידיאלית לחדשנות בתחומי הקריפטו והבלוקצ'יין, כבר מתחילתם, אבל נדמה שהאימוץ שלהם כאן התנהל בגמגום. נכון, היו סיפורי הצלחה מרשימים, כמו היוניקורנים פיירבלוקס (שסיבוב הגיוס שערכה בינואר שיקף לה שווי של 8 מיליארד דולר) וסטארקוור (שנמצאת בעיצומו של סבב גיוס שמשקף לה שווי של 6 מיליארד), וגם אקזיטים יפים כמו זה של אנבאונד סקיוריטי שנרכשה על ידי פלטפורמת המסחר קוינבייס תמורת יותר מ־150 מיליון דולר, או Curv שנרכשה בידי פייפאל תמורת 200 מיליון דולר — ועדיין, הקונצנזוס הוא שלמגזר הטק הישראלי לקח זמן לאמץ את תנועת הווב 3, למרות הצמיחה והפוטנציאל שלה.
האם הענף המקומי פספס את הרכבת? האם פצעי בועת ה־ICO (הנפקות מטבע קריפטו) מ־2018, שהייתה רצופת הונאות, טרם הגלידו? אלה רק חלק מהשאלות שיקבעו אם הווב 3 יילך בעקבות סגמנטים כמו סייבר, ולאחרונה גם פינטק, ויהפוך מקור יוקרתי של יצוא.
"מספר השחקנים בישראל עדיין מאוד קטן, אבל מדובר בחברות איכותיות ביותר", מסביר אוריאל אוחיון, מנכ"ל ומייסד־שותף של חברת הסטארטאפ הישראלית ZenGo, המפתחת ארנק קריפטו נייד עבור משקיעים פרטיים. "אני מאמין שבשנתיים הקרובות המספר הזה עוד יגדל כיוון שהישראלים מאוד פרגמטיים, והם רואים את ההזדמנות הכלכלית.
"מעבר לזה, התפיסה של התעשייה השתנתה רדיקלית: עברנו את השלב שבו חשבנו 'זו תעשייה אפלה שמיועדת לפושעים', ועכשיו אנחנו בשלב שבו כולם — מבנקים ומוסדות פיננסיים ועד הרגולטורים והממשלה — מבינים שמדובר באבולוציה הכרחית ומהפכה של ממש. השלב הבא יהיה 'איך לקחת בזה חלק?', וכדי שזה יקרה צריך להיות מאמץ רגולטורי שיגן על משקיעים, אך לא יעכב חדשנות".
הרבה אנשים נכנסים לתחום. לא לכולם יש די ניסיון או ידע
גם אם להגדרה של חברות ווב 3 יש גבולות גמישים, ברור שכיום ישנן בישראל לפחות מאה חברות בשלבי בשלות שונים, בעלות פעילות משמעותית בתחום. אלה כוללות חברות ברמת התשתיות, כמו אורבס שמספקת תשתית בלוקצ'יין ציבורית עבור חברות, או SCRT Labs שעלתה לאחרונה לכותרות אחרי ששיתפה פעולה עם קוונטין טרנטינו בהשקת NFT של סצנות גנוזות מתוך התסריט "ספרות זולה". יש לא מעט חברות העוסקות ברמת היישומים, שכוללות DeFi (פיננסים מבוזרים) ו־CeFi (פיננסים ריכוזיים), עם שמות כמו 2Key, שמשלבת חוזים חכמים בקישורי HTML, ו־ClearX, שבונה רשתות ליומני אישור תשלומים וסליקה מבוססות בלוקצ'יין. יש חברות שפועלות ברמות נוספות, כמו היוניקורן צלזיוס, שמפתח פלטפורמת הלוואות והכנסות וגייס אשתקד 400 מיליון דולר לפי שווי של 3 מיליארד דולר, וסימפלקס, שמספקת תשתית פיאט לעולם הקריפטו, ונרכשה אשתקד על ידי ענקית עיבוד התשלומים הקנדית Nuvei תמורת 200 מיליון דולר.
"אנחנו קרובים לנקודת מסה קריטית שתהפוך את גל החדשנות בווב 3 לכזה שיישאר איתנו לאורך כמה מחזורים", מצהיר עמרי בן דוד, שותף ראשי בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס. "חמשת הכוחות המניעים — המוסדיים, הצרכנים, המותגים, הרגולטורים והמשקיעים — מגיעים כולם לנקודת האל־חזור. העולם מתקדם למינוף היתרונות שיש לבלוקצ'יין להציע".
דברים דומים אומר גם אבישי עובדיה, מייסד שותף בקוליידר ונצ'רס, קרן הון סיכון ישראלית שמתמקדת בנכסים דיגיטליים ובכלכלה הדיגיטלית ומנהלת נכסים ביותר מ־200 מיליון דולר. "אין הרבה חברות בישראל, אבל זה עומד להשתנות", הוא אומר בביטחון. "חיילים שמשתחררים מיחידות 81 ו־8200 מחפשים מקום שבו יוכלו לפרוח. הם לא רוצים ליצור עוד מיני־פתרון לשרת כזה או אחר. הם רוצים לפתור בעיה גדולה, כמו פתרונות סייבר ומיחשוב רב־צדדי (MPC). עם תעשיית הפינטק הישראלית שפורחת, אפשר לראות יותר יזמים שמנסים ליצור רכיבים או פרוטוקולים של ווב 3, המבוססים על ידע שיש להם מתעשיית הפינטק, שמכונה כיום דיפיי (DeFi), ויש כמובן תעשיית גיימינג NFT שלמה שבה, שוב, יש לישראל המון ניסיון".
מאיה זהבי, מייסדת ומנכ"לית Stealthy new venture שמשקיעה בפרויקטים של ווב 3 בחו"ל, זהירה יותר, וחוששת שישראל נמצאת עדיין כמה שנים מאחור. היא ציינה את המשמורת (Custody) כתת־תחום שבו סטארטאפים ישראלים יכולים להצטיין, ונתנה כדוגמא את פיירבלוקס ו־Curv. "זה לא מפתיע, כי זה קשור לשני דברים שאנחנו מאוד טובים בהם: קריפטוגרפיה וסייבר", מסבירה זהבי. "אבל אפשר למצוא גם פתרונות שהגיעו מישראל שפספסו לגמרי את מגמת השוק, והם נרכשו בזול מאוד. הרבה אנשים נכנסים לתחום, אבל אין להם בהכרח מספיק ניסיון. הם לא בהכרח מבינים את התחום. אני מאמינה שגם עם כל הכסף וההייפ, הפוטנציאל של הווב 3 והקריפטו יזכה להכרה מספקת בתעשייה רק בעוד שנה וחצי או שנתיים, כשהרעיונות החדשים שקשורים לווב 3 ייהפכו להרבה יותר מפתים".
כדי שנוכל לסגור את הפער, הרגולטור חייב להתעורר
אחת החברות שזהבי מציינת לטובה את החדשנות שלה היא סטארקוור, ששמה לה למטרה לפתור בעיות קנה מידה (Scalability) בטכנולוגיית בלוקצ'יין, ופיתחה שיטה יעילה למחשוב מבוסס בלוקצ'יין, שבה משתמשות כמה מהפלטפורמות והאפליקציות המובילות בעולם. אלי בן ששון, נשיא החברה ומייסד שותף שלה, מספר שסוקרן מתחומי הביטקוין והבלוקצ'יין כבר בשלב מוקדם. "כמו כולם, הגעתי לזה במקרה", הוא אומר. "באותה תקופה עסקתי במתמטיקה ומדעי מחשב תיאורטיים שקשורים להוכחות תקפות והוכחות אפס ידע, ושאפתי להפוך הוכחות כאלה ליותר יעילות, ואפילו לתכנת אותן בעצמי. נקודת המפנה מבחינתי היתה ועידת הביטקוין בסן חוזה במאי 2013, שבה הבנתי שלכל המחקר התיאורטי במתמטיקה יש ביקוש גבוה בעולם הבלוקצ'יין. זה היה הרגע שבו 'בלעתי את הגלולה האדומה'".
7 צפייה בגלריה
עמרי בן דוד, ויולה ונצ'רס: "5% מהשקעות ההון סיכון ב־2021 נעשו בתחומי הבלוקצ'יין, הקריפטו והווב 3. שחקנים רבים בעולם ההשקעות השיקו קרנות של מיליארדי דולרים בתחום. כשתחום מרכז כל כך הרבה תשומת לב, אסור לנו לפגר"
(צילום: Tammuz Rahman)
"ישראל והישראלים השפיעו מאוד על הימים הראשונים של הבלוקצ'יין, עוד ב־2013, ואנחנו עדיין משפיעים", אומר בן ששון. "זו תקופה טובה לחברות, גדולות וקטנות, לגיוס כספים — בכל החברות וגם בבלוקצ'יין. הרבה חברות מצוינות, גם פחות מוכרות, מגייסות, שוכרות עובדים ועושות עבודה מצוינת. אני מאוד שורי ואופטימי לגבי תחום הבלוקצ'יין ויכולתה של ישראל להוביל בו".
כשבן ששון נשאל לגבי הרגולציה בישראל, האופטימיות הזו דועכת. "ההבנה הרגולטורית של מה זה בלוקצ'יין נמצאת בחיתוליה בכל המדינות, כולל ישראל. אבל אני עצוב לומר שיש תחום אחד שבו ישראל באמת משתרכת מאחורי שאר המדינות, וזה תחום הבנקאות, והדרת חברות הבלוקצ'יין. לישראלים שהיו מעורבים בכרייה ודומיה קשה להעביר רווחים ממעורבותם בתחום הקריפטו אל המערכת הבנקאית הישראלית. וזה רק פן אחד של הבעיה. אני חושב שהמצב אצלנו גרוע יותר מרוב מדינות ה־OECD".
"נכון לעכשיו אנחנו המדינה היחידה ב־OECD שבה לא ניתן להפקיד בבנק כספים שמקורם בקריפטו", מחדדת זהבי. "זו אינה הגזמה: אנחנו היחידים שלא מאפשרים זאת".
יגאל נבו, מנהל INX Ventures, חלק מפלטפורמת סחר הקריפטו הישראלית INX, הוא גם מנכ"ל פורום הבלוקצ'יין הישראלי, שהיה פעיל מאוד בעבר בניסיון לקדם את הרגולציה המקומית, כדי שתתמוך בחדשנות ישראלית בתחום הקריפטו. "ב־2017 היתה פריחה משמעותית בתחום, אבל בחמש השנים מאז, התעשייה דעכה דרמטית בגלל שלרגולטורים אין את החזון והרצון הנדרשים", הוא מאשים. "במצב הנוכחי חברה שעוסקת בקריפטו לא יכולה לפתוח חשבון בנק או לקבל שירותים פיננסיים. אבל גם אם המצב הזה ישתנה מחר, ישראל עדיין נמצאת בפוזיציה בעייתית, היא איחרה את הרכבת בכל הקשור לטכנולוגיות בלוקצ'יין. ההערכה היא שיש 2 מיליארד שקל במיסים שממתינים להיכנס לקופת המדינה, אבל לא ניתן לשלם את הכסף, כיוון שלחברות קריפטו נחוצים חשבונות שקליים לתשלום המיסים הללו, והבנקים לא מתירים להן לפתוח חשבונות כאלה. רבות מהחברות הללו פעילות ברחבי העולם, כולל בשווקים מערביים מתקדמים, ומספקות שירותים למאות מיליוני אנשים, אך בישראל הן לא יכולות לפתוח חשבון בנק ולקבל שירות נורמלי. אם אפילו את זה לא מצליחים לפתור, אני לא רואה איך חברות קריפטו יכולות להתבסס בישראל. אין עוד מגזר בישראל שמקבל כזה יחס.
7 צפייה בגלריה
אלי בן ששון, נשיא סטארקוור: "כשמדובר בגישה של תחום הבנקאות לחברות בלוקצ'יין, ישראל משתרכת מאחורי רוב מדינותה־OECD. לישראלים שהיו מעורבים בכר
(צילום: StarkWare)
"כל תעשייה זקוקה לבהירות רגולטורית, אבל במקום להיות חדשניים ברגולציה, ישראל נוקטת עמדה שמרנית וזו טרגדיה. פועלות כאן 650 חברות פינטק, אך רק 30 מספקות שירותים לישראלים. איך זה ייתכן? ישראל היתה צריכה לשמש 'הוכחת קונספט' עבור החברות האלה, אך המערכת הבנקאית חוסמת את הכניסה לחברות פינטק ולא מאפשרת להן לקבל שירותים פיננסיים".
נבו מאמין שרק החלטה ברורה של הפוליטיקאים הבכירים בישראל תשנה את המצב. "ישראל צריכה להקל על המצב הרגולטורי. אני חושב שזה יכול להשתנות רק כאשר ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים יודיעו שהם רוצים להפוך את ישראל למרכז של טכנולוגיה מתקדמת, ויאמרו לרגולטורים להתחיל לקחת סיכונים, אפילו אם יהיו כישלונות בדרך. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקחת סיכונים במגזרים כמו פינטק, בלוקצ'יין, כלי רכב אוטונומיים ותעשיות נוספות".
יש עדיין תרמיות, בעיקר ב־NFT, אבל השוק הדובי הבא יהרוג אותן
עם זאת, גם על רקע אי־הבהירות הרגולטורית והשם הרע שדבק בתחום בעבר — בעיקר עקב הונאות ICO, שבמקרים רבים נקשרו לישראל — אוחיון אופטימי באשר לצמיחת הסקטור. "זו תעשייה שנקשרה בעבר להרבה שיטות אפלות והרבה בעיות רגולטוריות. הדברים השתנו מאוד, אך עדיין מדובר בברבור שחור. בישראל במיוחד, יש המון פרויקטים שעשו לעצמם שם רע. ולכן יש רמות איכות שונות מאוד לפרויקטים ולמוצרים שנמצאים בשוק".
עובדיה, שהקרן שלו השקיעה בכ־30 חברות סטארטאפ עד היום, מזהיר שהמגזר עדיין מלא בתרמיות, בעיקר באזורי ה־NFT, שהפך לכלי החביב על נוכלים באחרונה. "אני מרגיש את האנרגיות של בועת ה־ICO מ־2018 — לא רק בישראל, אבל גם בה — ואנחנו לא אוהבים את האנרגיות האלה. יש מי שחושבים שזו הזדמנות להתעשר במהירות, וה־NFT מאפשר את זה. קודם כל כי הוא פותר הרבה בעיות רגולטוריות. גם קל מאוד לקדם אותו כי הוא קשור למשהו אמיתי כמו תמונה, אמן או משחק. אבל השוק הדובי הבא, אם יגיע, יהרוג את רוב התופעות האלה, וישאיר אחריו את הפלטפורמות, אלה שיהיו להן הכסף והמוטיבציה ליצירת המשחקים והמוצרים החדשים שישגשגו בשוק השורי, שיבוא בהמשך".
7 צפייה בגלריה
אבישי עובדיה, קוליידר ונצ'רס: "חיילים שמשתחררים מ־8200 מחפשים מקום שבו יוכלו לצמוח ולמצוא אתגרים, ויזרמו לתחום הבלוקצ'יין. ועם פריחת הפינטק
(צילום: קוליידר)
עובדיה מאמין שחברות ישראליות יכולות להימנות עם אלה שירוויחו מהשוק השורי הבא. "ישראל יכולה להרוויח מתנועת ה־NFT כי יש לנו עולם גיימינג גדול", הוא מסביר. "אמרנו למשקיעים שלנו שאנחנו מתכוונים להשקיע בכל העולם, ולא רק בישראל, אבל לשמחתי כל החברות האחרונות שהשקענו בהן היו ישראליות. רצינו ליצור קרן שממוקדת בבלוקצ'יין ווב 3 שמשקיעה רק בישראל, כדי לנצל את העובדה שישראל היא אומת הסטארטאפ".
המודל: חיבור בין קרן מסורתית לבין שותפים מתחום הבלוקצ'יין
עולם יזמות ההון הישראלי היה עד היום איטי לאמץ פרויקטי ווב 3, אך בן דוד מאמין שהקצב הולך וצובר תאוצה. "משהו גדול קרה ב־2021: כ־5% מהשקעות ה־VC בוצעו בתחומי הבלוקצ'יין, הקריפטו והווב 3, וזה הוביל שחקנים רבים בעולם ההשקעות — אנדריסן, פרדיים ואחרים — להשיק קרנות של מיליארדי דולרים בתחום. כשיש כל כך הרבה תשומת לב לתחום מסוים, ישראל לא יכולה להישאר מאחור. יש לנו יש את כל המרכיבים הנכונים כדי להפוך את הווב 3 והבלוקצ'יין לתחומים מובילים באקוסיסטם שלנו”.
"אנחנו מאמינים מאוד בשלושה מגזרים: הראשון הוא נקודת המפגש בין CeFi ו־DeFi, או המעבר מפיננסים ריכוזיים למבוזרים וכל השירותים שמגיעים איתו. השני הוא תחום ה־NFT. אנחנו לא מאמינים ב־NFT לאספנים, אך כן בפלטפורמות NFT ובמתן האפשרות לכל מותג להוסיף NFT לרשימת המוצרים שלו באמצעות פלטפורמות תוכנה. השלישי הוא נקודת המפגש בין היישומים והתשתיות: לדוגמה API וכלי DevOps, אבטחה ונאותות. ישראל היתה מאוד חזקה ברמת התשתית הזאת וברמת היישומים. היינו רוצים לבצע בעיקר השקעות Seed בתחום הזה, אנחנו רוצים להשקיע היכן שלדעתנו השווקים נמצאים, ואם נריץ קדימה שלוש, חמש או עשר שנים מהיום, להיכן שהזרם המרכזי יהיה. אני מסכים שישראל נמצאת מאחור, אבל גם שיש לה את הפוטנציאל, הכלים והכישרון לסגור את הפערים במהירות".
עובדיה חושף שקוליידר עובדת במשותף עם קרן גדולה וידועה כדי ליצור ועדה שתשקיע יחד בתחום. "זה מסובך להשקיע בקריפטו: יש לך נכסים נזילים, פרויקטים מפוזרים ועוד, כך שבסופו של דבר קרנות מסורתיות לא יכולות להתמקד בתחום בלי להבין אותו לעומק, ובלי לצרף שותפים שמכירים אותו — וכאלה אין הרבה בישראל. זה הפער שאנחנו מקווים לסגור בעזרת שיתוף הפעולה החדש. אני מקווה שתוך שנה־שנתיים נראה יותר קרנות מצרפות שותפים מהתחום ומשקיעות בו".
אחת המגמות שצפויות להאיץ בשנה הקרובה היא גיבוש החברות המקומיות. בפברואר, פיירבלוקס הודיעה שהיא רוכשת את החברה הישראלית פירסט דיגיטל, פלטפורמת טכנולוגיית תשלומי נכסים דיגיטליים ומטבעות סטייבלקוין, תמורת 100 מיליון דולר. בשלהי השנה שעברה הודיעה צלזיוס שהיא רוכשת את חברת אבטחת הסייבר הישראלית GK8 תמורת 115 מיליון דולר.
למרות שישנן דעות שונות באשר למיצובה הנוכחי של ישראל, נראה שאין כמעט ספק שהפוטנציאל להצלחה מהדהדת קיים, ושהתנועה הטכנולוגית הזו עומדת לסחוף את אומת הסטארטאפ, ולא בעוד הרבה זמן.
"הווב 3 הוא דור חדש שחייבים להיות חלק ממנו, כי הוא עומד לשנות כל תחום שאפשר להעלות על הדעת", אומר עובדיה. "ברגע זה מישהו עובד על מוצר שייצור גוגל או אמזון חדשות, או איביי או ספוטיפיי חדשים, או כל חברה שמחזיקה במידע או הון של משתמשים. אנחנו רוצים לראות יותר יזמים ומשקיעים מפנימים שהם לא יכולים להתעלם עוד מהדור החדש של האינטרנט. הדור הזה דואג לפרטיות שלו, למשתמשים שלו, ורוצה לקבל את השליטה לידיו. התנועה יצאה מהבקבוק.
"מה שוויקיפדיה עשתה למידע, הביטקוין יעשה לזהב ולפיננסים, DeFi יעשה לוול סטריט, וה־NFT יעשה לכל פריט ייחודי ובר המרה".
משחקים כנקודת כניסה למטאוורס
אחד התחומים שדוחפים את התפתחות הווב 3 הוא פיתוח משחקי מחשב ומציאות מדומה. "משחקים הם נקודת כניסה לעולמות המטאוורס. בישראל יש כישרון חזק מאוד של מפתחי גיימינג וקבוצה הולכת וגדלה של יזמים שנמצאים בחוד החנית של המגמות הצרכניות בעולמות המסחר המבוזר וה־NFT'", אומר איזי וידרה, שותף מנהל ב־Remagine Ventures. "הרבה מהם מתעוררים עכשיו ומזהים את ההזדמנויות הגדולות בשוק הזה ובהתאם אנחנו מצפים לראות את כמות החברות בתחום הזה גדלה במהירות".
7 צפייה בגלריה
איזי וידרה וקווין בקספלד, קרן Remagine: "למרות שאנחנו, כקרן שמשקיעה בתחום, מאוד ‘שוריים’ לגבי השקעה ב־NFT, כדאי להיות זהירים מכיוון שהמגזר הזה עדיין לא מפוקח ברובו וההייפ שנוצר סביבו ככל הנראה יידעך מעט"
(צילום: דניאל רייטר)
למרות שהמונח נמצא עדיין בחיתוליו ובתהליכים של גיבוש הזהות האישית שלו, מדובר בסביבה וירטואלית שבה אנשים יכולים לשחק, לקנות, להתרועע, לעבוד ולסחור זה עם זה. שילוב של מציאות מדומה, מציאות רבודה ועולמות וירטואליים, שהמאמינים הנלהבים ביותר של התחום אף מגדירים אותו כ"נקודת זמן שבה החיים הדיגיטליים שלנו הופכים חשובים יותר מהחיים הפיזיים שלנו".
המטאוורס הפך בשנה החולפת ממונח ששימש עד לא מזמן בעיקר חובבי מדע בדיוני, לאחד המונחים הפופולריים ביותר בעולמות הדיגיטל - הרבה בזכות המיתוג מחדש של פייסבוק, שהסבה את שמה ל־Meta.
על פי התוכנית האסטרטגית החדשה שלה, תהפוך פייסבוק בתוך חמש שנים לחברה הממוקדת בעולמות וירטואליים. ההחלטה של Meta גררה אחריה ענקיות טכנולוגיה נוספות שגם הן תובעות לעצמן דריסת רגל בעולמות הווירטואליים של המטאוורס, כולל מיקרוסופט, גוגל אנבידיה, סמסונג וגם בייטדאנס הבעלים של טיקטוק.
"מנקודת מבט טכנולוגית, הרבה מהאתגרים של המטאוורס יטופלו על ידי טכנולוגיה שמנצלת בינה מלאכותית: ראייה ממוחשבת, מדיה סינתטית ועיבוד שפה, וגם בתחומים האלה לישראל יש אשכול חזק של חברות וידע", הסביר וידרה. "כדי להזין את חזון המטאוורס, אנחנו חולקים את האמונה שה’אינטרנט החדש’ נבנה כשהצרכן במרכזו וכי סטארטאפים ישראלים יכולים למלא תפקיד מכריע בסיוע ביצירתו, בהפעלה שלו ובמונטיזציה שלו. תשתית מתקדמת חדשה כמו 5/6G, שבבי עיבוד גרפי רבי עוצמה, מחשוב ענן וקצה וטכנולוגיות מבוזרות פותחות את הדלת להזדמנויות חדשות", ממשיך קווין בקספלר, שותף מנהל ב־Remagine Ventures.
"שינויים משמעותיים חדשים בהתנהגות הצרכנים ובטכנולוגיה תמיד מייצרים הרבה ספקות וחששות בהתחלה. נוסף על כך, כמה טרנדים חדשים עדיין לא נכנסו למיינסטרים, כמו משחקים מבוססי קריפטו (NFT). למרות שאנחנו, כקרן שמתמקדת בהשקעות בתחום, מאוד 'שוריים' לגבי השקעה ב־NFT, כדאי להיות זהירים מכיוון שהמגזר הזה עדיין לא מפוקח ברובו וההייפ שנוצר סביבו ככל הנראה יידעך מעט. בנוסף לכך במקום שבו הווב 3 פוגש אתהמטאוורס אנחנו עדיין מתמודדים עם אתגרים סביב כניסת לקוחות שאינם מתמצאים בקריפטו", אומר בקספלר.
"נקודת המפנה תגיע מהר יותר ממה שאנחנו חושבים. אנחנו רואים זרם של מהנדסים מוכשרים מאוד שנכנסים לתחומי הווב 3 והמטאוורס", אומר וידרה. "זה עדיין קטן, מספרים של עשרות אלפים ב־2021, אבל הצמיחה וסוג הכישרון שנכנס למרחב הזה הם משמעותיים.
"המפתחים האלה, כמו גם למעלה מ־30 מיליארד דולר שהושקעו על ידי גופי ההון סיכון בתחום הקריפטו ב־2021 יפתרו הרבה מהאתגרים הנוכחיים שאנו רואים. למרות זאת, אנו מאמינים שאנו נמצאים בשלבים מוקדמים של אינטרנט חדש שנבנה — ואופק הזמן שלנו הוא 5–10 שנים".
