תקציב 2024יחידות המדען הראשי במשרדי הממשלה בסכנת סגירה: "מי ישרטט את העתיד?"
תקציב 2024
יחידות המדען הראשי במשרדי הממשלה בסכנת סגירה: "מי ישרטט את העתיד?"
במסגרת הצעת התקציב מבקשים באוצר לקצץ בתקציבים ובתקני כוח האדם ביחידות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה - ולהקים קרן חדשה שתתמוך במחקר יישומי; מדען ראשי לשעבר באחד המשרדים הממשלתיים מותח ביקורת על המהלך: "אין אדם אחד שמבין גם בכימיקלים, גם באנרגיה מתחדשת וגם בחקלאות"
פגיעה בהשקעות הממשלה במחקר ופיתוח: טיוטת השינויים בתקציב 2024 שהופצה הלילה למשרדי הממשלה כוללת קיצוצים משמעותיים בתקציבים ובכוח האדם ביחידות המדען הראשי במשרדים השונים, עד כדי הפסקה אפשרית של הפעילות בחלקן. מרביתן ייאלצו להיפרד מתקני כוח האדם שלהן ולוותר על תקציבן המלא או חלק גדול ממנו. בפועל, יבוטלו תקציבי מחקר המשמשים כיום למחקרים אקדמיים ולתמיכה בצעדים שונים של מדיניות ממשלתית. "אנחנו יורים לעצמנו ברגל על היכולת של ישראל לקדם מדיניות ממשלתית אופטימלית בנושאים סביבתיים, חברתיים וכלכליים", התריע מדען ראשי לשעבר באחד ממשרדי המפתח בממשלה.
המדען הראשי במשרד ממשלתי פועל כדי להוביל את מעורבותו של המשרד בפעילות המדעית בתחומו. העובדים ביחידות המדען במשרדים השונים אחראים בין היתר על מימון מחקרים בנושאים כמו הגנת סביבה ואקלים, אנרגיה וחקלאות. למחקרים אלו מטרות מגוונות: מחקרים יישומיים שמטרתם לפתח חברות מוכוונות מו"פ כמו חברות אנרגיה מתחדשת או חלבונים אלטרנטיביים וחקלאות מדייקת; או מחקרים מוטי מדיניות שמטרתם לתמוך בהחלטות ממשלה ולברר את כדאיותן.
בחלק מהמשרדים מממנים באמצעות תקציב המדען גם הקמה של תשתיות. כך למשל המדען הראשי במשרד האנרגיה מימן בשנים האחרונות הקמה של עמדות טעינה לרכבים חשמליים.
לפי חוברת השינויים בתקציב, באוצר החליטו לצמצם משמעותית את תקציב וכוח האדם ביחידות המדען הראשי במשרדי החקלאות, מדע, אנרגיה, בריאות, הגנת סביבה, תחבורה, חינוך, ביטחון לאומי ומשרד הרווחה. במשרד האנרגיה יירד תקציב היחידה לאפס שקלים ב-2024, וביחידות האחרות הוא יופחת עד כדי הפסקת הפעילות.
במשרד החקלאות יקוצצו 40 מיליון שקל, לאחר שבשנה שעברה הוקצו ליחידה 45 מיליון שקל. הפגיעה התקציבית הקשה, עד כדי איפוס התקציבים בחלק מהמשרדים, מגיעה לאחר קיצוצים רוחביים קשים שהתבצעו ביחידות המדענים הראשיים במשרדים ב-2023.
בחלק מהיחידות הביעו תמיהה מחלק מפרטי תוכנית הקיצוצים. כך למשל, לגבי יחידה אחת פרסם האוצר שהוא מתכוון לקצץ תקנים של ארבעה עובדים, אף שבפועל מועסק בה עובד אחד: המדען הראשי עצמו. במשרד הבריאות, לפי הטיוטה, יקוצץ תקציב כפול מהתקציב המוקצה כיום בפועל ליחידת המדען (15 מיליון שקל יקוצצו, למרות שהיחידה תוקצבה בשנה שעברה ב-8.5 מיליון שקל); ותקציב היחידה של משרד התחבורה יקוצץ ב-8 מיליון שקל, אף שהתקציב בפועל עומד על פחות ממיליון שקל. ביחידת המדען במשרד הרווחה יש 6 תקנים מאוישים - ובאוצר מבקשים לקצץ את כולם.
גם אם תקציבי המדען של המשרדים לא יקוצצו כולם לחלוטין, אלא לסכום שיאפשר להמשיך באופן חלקי עם העבודה הקיימת ללא פיתוח נוסף, יכולתם לפעול תשותק, והם יתקשו להוציא את התקציבים המעטים לפועל, שכן כל תקני כוח האדם בהם יקוצצו באופן מלא או ניכר. כך למשל, במשרדי המדע, האנרגיה, הבריאות, התחבורה והחקלאות יקוצצו כל תקני כוח האדם. במשרד להגנת הסביבה יקוצצו שלושה מתוך ארבעה.
באוצר מסבירים שהתקציבים שיקוצצו יאוגמו לקרן חדשה שתתמוך במחקר יישומי, ומתארים את השינוי כמהלך של התייעלות משמעותית, שאמור להפוך את ישראל לתחרותית יותר בתחום. "יש הרבה ביקורת על ההתנהלות הממשלתית בתחום המחקר היישומי", אמרה ל"כלכליסט" רכזת חדשנות והשכלה גבוהה באגף התקציבים במשרד האוצר, נעם דן. "הפונטציאל שם לא ממומש. אנחנו בדירוג מאוד נמוך במדדים שונים".
מחקר יישומי הוא השלב המחבר בין מחקר בסיסי ליישום מסחרי. זה השלב שבו תגלית מדעית הופכת להוכחת היתכנות בשטח, באמצעות בדיקות יישומיות, פיתוח אבטיפוס ועוד. בעוד שמחקר בסיסי מתקוצב בצורה יעילה על ידי קרנות מקומיות כמו הקרן הלאומית למדע (ISF) או קרנות בינלאומיות כמו הורייזון האירופאית, וליישום מסחרי יש מקורות מימון מהשוק הפרטי כמו קרנות הון סיכון - מימון המחקר היישומי נמצא ברובו תחת אחריות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה.
לטענת האוצר, מבנה זה יוצר עיוותים משמעותיים. "מדען ראשי במשרד מסוים הכין קול קורא ואף חוקר מהאקדמיה לא ענה", אמרה דן. "משרד אחר שלח קול קורא עם כל מיני תנאים מגבילים כמו חובה לעבוד עם מדריכים מיחידת סמך של אותו משרד. ועדות השיפוט מאוד לא תחרותיות, ויש מקרים שהחברים בהן מצביעים על הצעות של עצמם. התקציב שרירותי ומשתנה משנה לשנה וממשרד למשרד, פונקציה של מה שהמנכ"ל או השר רוצים להקצות למדען הראשי. זה מביא לרמה אקדמית נמוכה, למחקרים שלא מביאים תפוקות, ואין מדידה של תפוקות. לא יודעים עד כמה הכסף יעיל".
המטרה של האוצר היא להקים קרן עצמאית שתחלק מענקים למחקר יישומי, ותפעל במבנה דומה לזה של ISF. לדברי דן, הקרן תנוהל על ידי מועצה שתכלול נציגים מהאקדמיה ומהתעשייה, ואולי גם מדענים ראשיים, שיגדירו נושאי עדיפות לאומית ויממנו מחקרים בהתאם. תקציב הקרן יגיע מאיגום משאבים של תקציבי המחקר של המדענים הראשיים. וזו, אולי מילת המפתח בכל המהלך הזה: איגום. כי בדרך לאיגום, ייתכן שחלק גדול מאוד מהתקציבים יטפטפו החוצה. באוצר לא יודעים להגיד בשלב זה איזה שיעור מתוך הכספים שמשמשים כיום למימון מחקר יישומי יגיע בסופו של דבר לקרן, אך ייתכן ששיעור זה יעמוד על 60% בלבד מהתקציבים שמוקצים כיום.
באוצר טוענים כי אף שסכום התקציבים שיוקצה יהיה נמוך יותר, ההקצאה תהיה יעילה יותר ולכן התוצאה הסופית טובה יותר. "כיום התקציבים לא מוקצים באופן יעיל", אמרה דן. "הם מגיעים רק לחוקרים מסוימים, לפרויקטים מסוימים, למכוני מחקר מסוימים. עכשיו זה יוקצה לכולם באופן תחרותי".
לא כולם חולקים את האופטיומיות של האוצר לגבי יעילות המהלך. "אין אדם אחד שמבין גם בכימיקלים, גם באנרגיה מתחדשת, גם בחקלאות", אמר ל"כלכליסט" מדען ראשי לשעבר במשרד ממשלתי. "מדען ראשי במשרד הבריאות מפעיל את הוועדה הלאומית לביו-אתיקה. אסור לבטל את המפעל הזה במחי יד, זאת תהיה בכייה לדורות".
ביטול משרדי המדענים עלול גם להוביל לאובדן של תקציבי מחקר מהאיחוד האירופי. כך למשל, חלק מהמחקרים העוסקים באקלים או בבריאות, כמו מחקרים לניטור ביולוגי, מתבססים על מנגנון מצ'ינג: האיחוד האירופי מזרים למשרדי הממשלה תקציב, בתנאי שהם משקיעים במחקר תקציב זהה. כעת ישנו חשש שהאיחוד האירופי יכווץ את התקציב בהתאמה לביטול תקציבי המחקר של המשרדים.
גם בקרב גורמים בממשלה יש ביקורת רחבה על החלטת האוצר. לטענתם, הקרן תתמקד בקידום מחקרים לפי כדאיות כלכלית ותבטל למעשה את היכולת של משרדי הממשלה להתבסס על ידע מדעי מובנה לטובת קבלת החלטות, כמו כן היא תוביל בפועל לתת-תקצוב של תחומים חשובים. כך, למשל, תחום הסייבר נחשב כדאי להשקעה, וגורמים בממשלה סבורים שהקרן תעדיף לתקצב אותו על פני תחומים משני מציאות כמו אנרגיה מתחדשת, אקלים או חקלאות.
"זה אומר שלא יהיה תקציב לפי תחומים, ואולי במקום לממן תקציבי סביבה ואנרגיה יממנו תקציבי סייבר בשל כדאיות כלכלית וללא תלות במהות", אמר גורם בממשלה. "זאת תהיה קרן שתסתכל על החזר השקעה בלבד, ולא על הצרכים של המשק הישראלי. קרן מרכזית אחת לא תוכל להיות מומחית מספיק ולהבין במגוון הטכנולוגיות וגם לקדם תחומים שבהם נדרשת מומחיות והכרה של צרכי המשק והמדינה".
במשרד להגנת הסביבה אמרו בתגובה: "צעד זה מוביל לכך שהמדינה לא תזכה לעמדה מדעית סדורה בכל נושאי הליבה שבהם עוסקים הממשלה והמשרד. על קבלת ההחלטות הממשלתית להיות מבוססת מדע".
המדענית הראשית במשרד החקלאות, ד"ר מיכל לוי, אמרה ל"כלכליסט" כי הקרן שמתכנן האוצר להקים רחוקה מלהיות מקבילה לעבודת היחידות המדעיות. לדבריה, "היחידה שלנו מכווינה את המחקר המדעי בתחום ומחברת גם את העולמות היזמיים לאתגרים החקלאיים בשטח. זה לא יכול להיעשות מבחוץ אלא רק בעבודה פנימית. מי יזקק את הצרכים האלו בקרן שעושה גם סייבר וגם חקלאות? צמצום התמיכה במחקר חקלאי יפגע קשות גם בביטחון המזון של אזרחי ישראל.
"אנחנו נותנים לחקלאים את היכולות והפרקטיקות של איך להתמודד למשל עם שינויי האקלים, לייעל את ההשקיה, לשפר את הפריון ועוד. זה לא יקרה אם זה לא יהיה חלק אינהרנטי ממשרד החקלאות. כולנו משוועים לצמיחה והתחדשות. דווקא בימים האלה לעצור תהליכים שישרטטו את העתיד של מדינת ישראל? זה תלוש לגמרי מההבנה של איך להצמיח כאן חברה שמושתתת על ידע וחיבור לערכים. זה לא הגיוני. מה שצריך לקרות זה בדיוק ההפך: צריך להגדיל את ההשקעה. אחרת אנחנו נתבוסס בבוץ במקום להתקדם קדימה".
גם במשרד האנרגיה והתשתיות מתנגדים באופן נחרץ לדרישת האוצר. לדבריהם, יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות מטפלת בכל שרשרת הערך משלב האקדמיה ועד לתעשייה. מדי שנה מקבלת היחידה למעלה מ-100 הגשות למענקי אקדמיה ולמעלה מ-120 הגשות לקבלת מענקים לחברות ולתעשייה. עוד מציינים שם כי מעל 10 מיזמים אקדמיים הפכו לחברות וטכנולוגיות מובילות בעולם, בהן Phinergy ,QdSol ,H2Pro ועוד.
כמו כן נמסר כי השקעות שביצע משרד האנרגיה והתשתיות באמצעות המדען הראשי בסך של כ-200 מיליון שקל בין השנים 2012 ל- 2021, הובילו לגיוס של כ-2.4 מיליארד שקל נוספים באמצעות השקעות פרטיות. עוד אומרים שם כי פעילות המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות מעודדת תעסוקה וצמיחה, כך שאין מקום להחלטה כזאת בלי דיון מקדים ובלי ניתוח של המשמעויות על בסיס נתונים.
