דעההחומה שצמחה בין ההייטקס ליוזרים
דעה
החומה שצמחה בין ההייטקס ליוזרים
2021 תירשם בדפי ההיסטוריה כשנה שבה קמה חומת ההפרדה בין ההייטקיסטים לבין שאר העובדים במשק. השנה שבה נמתח לראשונה קו ברור בין הפריבילגים, הנחשקים, המחוזרים – לעומת כל השאר
יותר מכמות היוניקורנים וגיוסי השיא בהייטק – 2021 תירשם בדפי ההיסטוריה כשנה שבה קמה חומת ההפרדה בין ההייטקיסטים לבין שאר העובדים במשק. השנה שבה נמתח לראשונה קו ברור בין אלו שפעם הוכתרו כ"הקטר של הכלכלה", לבין הנוסעים בקרונות שנגררים אחריו. הפריבילגים, הנחשקים, המחוזרים – לעומת כל השאר. ההייטקס מול היוזרים.
ההבחנה בין ההייטקיסטים לבין כל שאר העובדים במשק אינה חדשה. היא נוכחת בחברה הישראלית כבר כמעט 30 שנה, אלא שכל זמן שהיה מדובר רק בכמה מאות יזמים ועוד כמה אלפי עובדים שעשו אקזיט, היה קל להתייחס אליהם כאל משהו יוצא דופן, "סיפור הצלחה" או "גאווה ישראלית". השנה משהו השתנה בנרטיב: כבר לא מדובר בתופעה אישית מופלאה, אלא בציבור רחב שצמח לעשרות רבות של אלפי עובדים. הבום בהייטק וזרם ההשקעות האדיר נגעו בבת אחת בחייהם של יותר ויותר אנשי הייטק מכל המעגלים המקצועיים. מה שפעם נחשב לחריג הפך השנה לנורמלי.
כי כשאתה נורמלי, כל אחד יכול להבין אותך והרבה יותר קל להעביר עליך ביקורת ולהשוות אותך לאחרים. אפשר להשוות בין השכר בהייטק לבין שכר המורים, אפשר להשוות בין המרכז לפריפריה, בין התלמידים ששואפים להגיע ל־8200 לבין המתנדבים ליחידות קרביות, או בין התרומה של לוחמי הסייבר לבין זו של הלוחמים הקרביים ואפשר לכמת טוב יותר את הפערים החברתיים שהולכים ונפערים. השדים הללו יצאו השנה בזה אחר זה מהבקבוק ואי אפשר יותר להחזיר אותם פנימה. כל השוואה כזאת מדליקה עוד דיון ברשתות החברתיות וכל ויכוח כזה מניח עוד שורת לבנים בחומה שהולכת ועולה בין ההייטק לבין שאר המדינה.
גם לממשלה יש תפקיד לא קטן בהגבהת החומה בכך שהיא ממשיכה לטפח את ההייטק כמגזר פריבילגי שחשוב לרצות אותו. ההתמכרות של המדינה להכנסות ממיסוי העסקאות בענף מצד אחד וההשקעה האפסית שלה בו מצד שני מביאות את ראשי הממשלה והשרים להעלות תוכניות מופרכות לפתרון מצוקת כוח האדם בהייטק. מצוקת כוח האדם בהייטק היא אמיתית, וככל שהיא תעמיק כך יתלהטו הדיונים והוויכוחים בתוך הענף עצמו. עד לא מזמן היו לאנשי ההייטק מאפיינים כלליים די ייחודיים (גברים, תל־אביבים, צעירים, יוצאי 8200) – אלא שמאגרי הפרופיל הזה כבר מוצו וכמעט כל מי שמצטרף מעכשיו לענף הוא בהכרח מפריפריה כלשהי (נשים, יישובי פריפריה, לוחמים). השינוי בפרופיל מקצין את השיח גם בתוך הגילדה עצמה: מהן דרישות הסף ומי ראוי להצטרף.
אחרי שלוש שנים של מערכות בחירות שבהן הישראלים התרגלו להתייחס לעולם במונחים של "אנחנו והם" – לעולם הדיכוטומי הזה חייבים היו להישאב גם מושגים חדשים. במקום שמאל־ימין, ערבים־יהודים, כן ביבי־לא ביבי, התגבש ההייטק כמגזר חדש שאפשר לשנוא אותו או להשתייך אליו. בגללם מחירי הדיור מזנקים, בגללם קורקינטים מסכנים הולכי רגל, הם אחראים להנצחת הפער בין המרכז לפריפריה. כשהרמטכ"ל אביב כוכבי אומר שהמסר של אנשי הייטק "משקף אובדן דרך ופגיעה בערכים אצל חלק מהאוכלוסייה… מחלחל ומחליש את יסודות החברה וסדר העדיפויות הדרוש" – אין ספק שהחומה תמשיך לגבוה ותישאר עוד זמן רב מאוד.
