פרשנותהאיחוד האירופי נכנס לוואקום שהותירה הממשלה במאבק בפייק ניוז
פרשנות
האיחוד האירופי נכנס לוואקום שהותירה הממשלה במאבק בפייק ניוז
כבכל סבב של עימות בין ישראל לחמאס, גם במלחמה הנוכחית הפכו הרשתות החברתיות לזירה של תעמולה והסתה אנטי-ישראליות ומקור להפצת פייק ניוז, קונספירציה ותמונות זוועה. בעוד ישראל קשרה את ידיה הרגולטוריות, האיחוד האירופי פועל ביד ברמה מול בעלי הפלטפורמות באמצעות השוט החדש שניתן לו רק לאחרונה - חוק השירותים הדיגיטליים
בכל סבב של עימות בין ישראל לחמאס, הפלטפורמות החברתיות הופכות לזירה של תעמולה והסתה אנטי-ישראליות, תמיכה ודברי שבח למחבלים וכמובן מקור להפצת פייק ניוז, קונספירציה ותמונות זוועה. המלחמה הנוכחית אינה שונה, בהבדל המשמעותי שהיקף התכנים האלו גדול משמעותית לעומת העבר. לתכנים אלו יש השפעה מהותית על השיח ותפיסת המציאות של מיליארדי הגולשים בפלטפורמות אלו, אבל גם בזירה זו, כמו בזירות אחרות, קולה של ממשלת ישראל ומנגנוני המדינה הרשמיים אינו נשמע.
לוואקום שנוצר זרמו הרבה גולשים מהשורה, שנושאים בנטל ההסברה מישראל וממדינת אחרות: מפתחים קמפיינים וקופי, מתפעלים מערכי גולשים, יוצרים ומפיצים ממים ונלחמים בנרטיבים שקריים או מעוותים. אבל למרות פעילותם המדהימה והמקורית, אין תחליף למדינה שמתנהלת ישירות מול ראשי הפלטפורמות השונות, מבהירה להן היכן הן שוגות ודורשת מהן תשובות ותיקונים מיידים. למזלם של אזרחי ישראל, גם את הריק הזה שהשאירה הממשלה יש מי שממלא: תיירי ברטון, נציב השווקים הפנימיים באיחוד האירופי.
1 צפייה בגלריה
נציב השווקים הפנימיים באיחוד האירופי, תיירי ברטון. שלח אזהרות לכל הפלטפורמות
(צילום: REUTERS/Isabel Infantes/File Photo)
ברטון היה בעברו איש עסקים שכיהן בין השאר כיו"ר ומנכ"ל של ענקיות הטכנולוגיה וטלקום הצרפתיות Thomson-RCA ואחר כך פראנס טלקום (כיום אורנג') ו-Atos, ניסיון מקצועי שמקנה לברטון היכרות עם תחום המדיה החברתית. בין לבין הוא גם כיהן כשר הכלכלה, הפיננסים והתעשייה של צרפת תחת הנשיא ז'אק שיראק, תפקיד שאפשר לו ללמוד מהצד השני על חשיבות הרגולטור בעיצוב שווקים והתנהגות חברות. לתפקידו הנוכחי באיחוד נכנס ב-2019, ועתה המלחמה בישראל מאפשרת לו לחבר את שני העולמות שמהם הגיע לכדי פעולה נחרצת נגד שיטפון המידע המזיק במדיה החברתית.
הצעד הראשון היה מכתב אזהרה מתוקשר ששלח לבעל השליטה ב-X (לשעבר טוויטר), אלון מאסק, ביום שלישי שעבר. "יש לנו אינדיקציות שהפלטפורמה שלך משמשת להפצת תוכן לא חוקי ודיסנאינפורמציה באיחוד האירופי", כתב לו. "לפי חוק השירותים הדיגיטליים (DSA), עם קבלת הודעה על תוכן לא חוקי, עליך לנקוט צעדים מהירים ומסורים להסרות התוכן. קיבלנו דיווחים ממקורות מוסמכים על תוכן לא חוקי לכאורה שמופץ בפלטפורמה שלך, למרות קבלת התרעות מרשויות. אני מזמין אותך להבטיח בדחיפות שהמערכות שלך יעילות, ולדווח לצוותי על מהלכי החירום שביצעת. לאור דחיפות המצב, אני מצפה ממך להיות בקשר עם גורמי אכיפת חוק רלוונטיים והיורופול. אני מפציר בך להגיב תוך 24 שעות".
תגובתו של מאסק היתה יהירה וחצופה: "המדיניות שלנו היא שהכל קוד פתוח ושקוף, גישה שאני יודע שהאיחוד תומך בה. בבקשה פרט את ההפרות שאתה מייחס ל-X, כדי שהציבור יוכל לראות אותן. מרסי בוקו".
אבל המנכ"לית, לינדה יאקרינו, התייחסה לדבריו ברצינות המתבקשת, ולאורך השבוע פרסמה מספר ציוצים שהבליטו את מאמצי החברה להסיר או לתת הקשר מתאים לפוסטים בעיתיים. "נקטנו בצעדים להסרת או תיוג עשרות אלפי יחידות תוכן, בשעה שהערות קהילה שצורפו לאלפי פוסטים זכו למיליוני צפיות", היא כתבה לברטון תוך שהיא מציינת שמדובר במענה ישיר לבקשתו להגיב בתוך 24 שעות.
טוויטר היתה רק המנה הראשונה. יום למחרת, פנה ברטון למייסד ומנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, עם בקשה דומה. "אני מבקש ממך לגלות ערנות מוגברת ולוודא ציות מלא לכללי ה-DSA בכל הנוגע לנקיטת צעדים מהירים, מסורים ואובייקטיביים עם קבלת הודעה על תוכן בלתי-חוקי, והצורך בתגובה מידתית ויעילה", הוא כתב לו, ושוב הקציב לחברה 24 שעות על מנת לדווח על מאמציה בנושא.
מטא גם היא נענתה. "גם אנחנו המומים ומזועזעים לנוכח מתקפת הטרור הברוטלית של חמאס, ומחשבותינו נמצאות עם התושבים הסובלים מהאלימות המתמשכת. מאז החלו התקפות הטרור של חמאס על ישראל ביום שבת ותגובתה של ישראל בעזה, צוותי מומחים שלנו מרחבי החברה עובדים מסביב לשעון על מנת לנטר את המתרחש בפלטפורמות במטרה להגן על יכולתם של אנשים לעשות שימוש באפליקציות שלנו ולשפוך אור על ההתרחשויות בשטח", כתבה החברה בהודעה לעיתונות שמפרטת את מאמציה בנושא.
מאמצים אלו כוללים הסרת 795 אלף "תכנים פוגעניים" בשלושת הימים הראשונים של המלחמה – פי 7 יותר מהיקף התכנים בעברית ובערבית שהוסרו מדי יום בחודשיים הקודמים; הקמת חדר מצב מיוחד שבו מומחים דוברי עברית וערבית כשפת אם עוקבים מקרוב ומגיבים לאירועים שונים; והסרת תוכן שמזהה ישראלים שנחטפו על ידי חמאס כדי לשמור על "ביטחונם ופרטיותם של קרבנות החטיפה".
ביום חמישי קיבל מנכ"ל טיקטוק, שואו דזה צ'ו, אזהרה דומה, שמדגישה את העובדה שצעירים רבים משתמשים בפלטפורמה. "לאור העובדה שבפלטפורמה שלך יש ילדים ומתבגרים רבים, יש לך מחויבות מיוחדת להגן עליהם מתוכן אלים שמתאר חטיפת בני ערובה וסרטונים גרפיים אחרים, שלפי דיווחים מופצים בפלטפורמה שלך בצורה רחבה בלי מנגנוני הגנה מתאימים".
וביום שישי, היה זה תורם של מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, ומנכ"ל יוטיוב, ניל מוהאן, לקבל מכתב מברטון שבו נכתב בין השאר: "אנחנו רואים עלייה אדירה בתפוצה של תוכן לא חוקי ודיסאינפורמציה בפלטפורמות שונות. יש לך מחויבות מיוחדת להגן על מיליוני הילדים והמתבגרים שעושים שימוש בפלטפורמה שלך באיחוד האירופי מתוכן אלים".
ברטון לא שולח את המכתבים מתוך תקווה אידיאלית שענקיות הטכנולוגיה יקשיבו לו, ויש סיבה טובה לכך שהן מגיבות לו בפירוט. לברטון יש שוט חדש שמאפשר לו להתמודד עם שטף המידע המסוכן שזורם במדיה החברתית, כזה שהוא מקפיד להזכיר בכל מכתב: חוק השירותים הדיגיטליים (DSA), שנכנס לתוקף ממש בסוף אוגוסט. חוק זה מאסדר היבטים שונים של פעילות פלטפורמות טכנולוגיות גדולות, שבין השאר מחייב אותן להסיר פרסומי שטנה, הסתה לטרור והתעללות בילדים. חברה שתעבור על החוק תסתכן בקנס של עד 6% מההכנסות העולמיות שלה. במקרה של הפלטפורמות הגדולות, מדובר בסכומים שיכולים להגיע לעשרות מיליארדי דולרים.
החוק גם מאפשר לברטון לחייב חברות להעביר לו מידע עומק על פעילותן בהיבטים שונים, וכך עשה ביום חמישי כשפנה בשם האיחוד האירופי ל-X בבקשה רשמית להציג נתונים על היקף התפוצה של תוכן לא חוקי, דיסאינפורמציה ואלימות מגדרית בפלטפורמה, והמאמצים שעושה הפלטפורמה על מנת להיאבק בתוכן זה. X מחויבת להשיב עד סוף החודש. אפשר לשער שפלטפורמות אחרות יקבלו בימים הקרובים דרישה דומה, ושאלו רק הצעדים הראשונים בדרך לחשיפה רחבה יותר של היקף המידע הבעייתי בהן והמאמצים שהן עושות על מנת להילחם בו.
המהלכים של ברטון ושל האיחוד רק מדגישים את היעדר הפעולות הפומביות והנחרצות בהקשר זה מצד ממשלת ישראל. אמנם אין לישראל את השוט של DSA (וגם כאן יש מקום לביקורת על כך שלא קודמה חקיקה בנושא, הגם שחשיבות ההתמודדות בזירת המדיה החברתית ידועה היטב זה שנים רבות), אבל אין שום מניעה לפנות פומבית לפלטפורמות השונות, לחשוף את מחדליהן, קצת לבייש אותן, ולדרוש מהן תשובות ברורות וצעדים נחושים וחד-משמעיים. לכל הפחות, זה יכול לסייע להפנות זרקור עולמי לבעיה.
