דלויט: צלילה של 33% בפעילות פרייבט אקוויטי בישראל בשנה האחרונה
דלויט: צלילה של 33% בפעילות פרייבט אקוויטי בישראל בשנה האחרונה
לפי סיכום השנה של פירמת רואי החשבון, שנת 2023 הייתה אחת הגרועות בתחום המיזוגים והרכישות והמשיכה את המגמה השלילית שהחלה ב-2022. מספר העסקאות בשנה זו צלל ב-23% והיקפן התכווץ ב-30% ל-15 מיליארד דולר
קריסה בעסקאות מיזוגים ורכישות במחצית השנייה של 2023 ובריחה של קרנות השקעה (פרייבט אקוויטי), כך עולה מסיכום השנה של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ישראל. השנה האחרונה כולה הייתה אחת הגרועות בתחום והמשיכה את המגמה השלילית שהחלה ב-2022. מספר העסקאות צלל ב-23% ל-157 והיקפן התכווץ ב-30% ל-15 מיליארד דולר. בדלויט כוללים בעסקאות מיזוגים ורכישות, לא רק רכישת מלוא המניות, אלא גם השקעה ברכישת נתח של יותר מ-20% בחברה.
התמונה שעולה מסיכום 2023 מראה כי 75% מהעסקאות היו קטנות, בשווי של פחות מ-100 מיליון דולר. יתרה מכך, במחצית הראשונה של השנה נסגרו 64% מהרכישות בעוד שבמחצית השנייה נעשו 36% בלבד מהעסקאות. אייל שוורץ, מוביל תחום בנקאות, השקעות ומימון תאגידי ב-Deloitte ישראל, סבור כי הדבר מלמד על פתיחת הפער השלילי של ישראל מול העולם. "במחצית השנייה של 2023 בארה"ב דווקא החלה התאוששות, מה שמלמד על כך שהסיבות להאטה בישראל היו מקומיות, קודם כל המחאה נגד ההפיכה המשפטית ובהמשך המלחמה", הוא אומר בשיחה עם "כלכליסט", "מאז המלחמה רק העסקאות שהיו כבר לקראת סיום, אחרי השלמת בדיקות הנאותות הושלמו, אבל העסקאות הפחות בשלות נתקעו, כאשר הגופים הזרים מתלבטים אם לעשות אותן עכשיו או להמתין לאחרי המלחמה".
התפתחות בולטת ומפתיעה נוספת שנרשמה בשנה האחרונה היא צלילה של 33% בפעילות של קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) בישראל. היקף העסקאות עמד על 3.5 מיליארד דולר, מה שמשקף נפילה של 37% מול 2022. בתחילת השנה הציפייה הייתה שקרנות השקעה יסתערו על חברות שהיו מוכנות להתפשר על השווי בגלל השינוי בסביבת המאקרו.
הפתעה נוספת היא כחול-לבן: עיקר הירידה מגיע דווקא מהקרנות הישראליות בעוד שמספר העסקאות שנעשו על ידי המשקיעים הזרים נותר דומה לשנה שעברה. "אפשר היה לצפות לפעילות אקטיבית יותר של הקרנות, כי כסף לא חסר מצד אחד ומצד שני יש הזדמנויות, אבל כנראה שהקרנות העדיפות להתמקד בהשבחה ותמיכה בחברות הפורטפוליו הקיימות", מסביר שוורץ.
2023 בלטה גם בכך שבשונה מרוב השנים, הפעם רוב העסקאות הגדולות שנעשו בישראל לא היו של חברות הייטק, אלא בתעשייה המסורתית ובעיקר בתחום התשתיות עם מכירת תחנת הכוח אשכול לדליה אנרגיה והפרטת נמל חיפה שנמכר לקבוצת גדות ואדאני ההודית. חברות הטכנולוגיה היוו חצי מכלל העסקאות, בדומה ל-2022. מעניין לציין כי לראשונה נעשו שתי השקעות משמעותיות בחברות ישראליות על ידי גופים מאיחוד אמירויות, אחת בחברת טכנולוגיה והשניה בחברת מזון.
במבט קדימה ל-2024 התמונה לא מעודדת במיוחד בגלל רמת אי הוודאות הגבוהה שמקשה על תמחור עסקאות. בדלויט מציינים את העלייה שנרשמה מאז אוקטובר בפרמיית הסיכון של ישראל שפוגעת בשווי החברות המקומיות בעיני המשקיעים הזרים. "אי הוודאות הגבוהה גורמת לחברות להיכנס למגננה", אומרים בדלויט, "מדיבורים על צמיחה, פיתוח עסקי ורכישות הן עברו לדבר במיקוד בהתייעלות, רווח והורדת מינוף יקר. כאשר התקציבים והתחזיות מעורפלים, כך גובר החשש של הרוכשים וקיים קושי בתמחור החברות". כעת מצד אחד ברמה המאקרו-כלכלית העולמית יש סיבות לאופטימיות לנוכח התמתנות האינפלציה וציפיות להורדת הריבית בהמשך השנה, אך מצד שני המצב בישראל ממתן את הרוחות החיוביות שנושבות מארה"ב. בדלויט מעריכים כי הכיוון יוכרע בסופו של דבר על ידי הימשכות המלחמה בישראל. "יש סקטורים כמו בטחון ותשתיות שיכולים לפרוח אחרי המלחמה ויש גם עסקות גדולות שכבר נמצאות בתהליכים כגון כתר, סלקום והפרטת הדואר שאמורות לצאת לפועל ב-2024", מסכם שוורץ.
