חוק ההסדרים עבר: המדינה תקצה 290 מיליון שקל להקמת מחשב-על ישראלי
חוק ההסדרים עבר: המדינה תקצה 290 מיליון שקל להקמת מחשב-על ישראלי
ישראל פועלת כבר כמה עשורים ללא מחשב-על. כיום, מוסד מחקר, אוניברסיטה או חברה שרוצה לעשות שימוש במחשב-על נאלצים לשכור זמן שימוש במחשב-על בחו''ל. בכיר ברשות החדשנות: "בכוונתו לייצר סביבת עבודה ותשתית ראויים למו"פ עם דגש על בינה מלאכותית, של האקדמיה והתעשייה"
אחרי העברת תקציב 2021 הבוקר (ה') אנשי הטכנולוגיה הישראלים יכולים לחייך מעט. בתוך חוק ההסדרים שעבר יש תקציב משותף לרשות החדשנות ולמפא״ת (משרד הביטחון) על סך 290 מיליון שקל לטובת פרויקט מחשב-על הישראלי, שעד כה היה קצת בגדר חלום.
ישראל, מחלוצות המחשוב העולמי עם "ויצק" הישיש ששירת החל משנות ה-50 את מכון ויצמן, פועלת זה כמה עשורים ללא מחשב-על ראוי לשמו, וזו בעיה.
בעוד כל המדינות המפותחות בעולם נהנות מלפחות מחשב-על מקומי אחד, ובמקרה של מעצמות אפילו כמה עשרות, בישראל הדיונים וההמלצות לא מספיקות כדי להביא את המדינה והממשלה התורנית להתחיל להזיז את העניינים באופן רשמי עד כה. זו בעיה קשה - מקל בגלגלי המשק והמחקר הישראלי.
ישראל מסתמכת על גורמים זרים
מה זה מחשב-על? זה לא כמו לפטופ חזק וגם לא כמו דאטה סנטר. מדובר במחשב שמשמש לחישובים מאוד מסובכים - כאלה שיקחו למחשב רגיל או אפילו שרת מאוד חזק עשרות שנים ואף יותר לפצח. היישומים של מחשב-על נמצאים בכל המקומות סביבנו. החל מחיזוי מזג-אוויר, פיתוח תרופות וחיסונים, ניתוח שפה, ניסויים תיאורטיים במדעים מדויקים, סימולציות מורכבות, הצפנה ואפילו מודלים של חיזוי תנועת כלי רכב. רוצים שאלקסה, אסיסטנט או סירי יענו לכן בעברית כמו באנגלית? גם כאן צריך לפתח מודלים של זיהוי שפה והבנה שלה ואת אלה רק מחשב-על יכול לספק.
כיום, מוסד מחקר, אוניברסיטה או חברה שרוצה לעשות שימוש במחשב-על נאלצים לשכור זמן שימוש במחשב-על בחו''ל או פשוט לשלוח את הנתונים דרך הענן ולקוות שאלה יחושבו הכי מהר. במילים אחרות, ישראל מסתמכת על גורמים זרים. זו בעיה מפני שכדי לשמור על יתרון טכנולוגי ועל קטר ההייטק שמחזיק כיום את הכלכלה המדינה צריכה לאפשר לאקדמיה, לחברות ולרשויות גישה יעילה לכוח מחשוב חזק - כזה שמחשב-על מספק.
בינה מלאכותית ומדע נתונים
בסוף 2020 אישר פורום התשתיות הלאומיות למחקר של האקדמיה הלאומית למדעים את המלצות ועדת בדיקה בראשות ד”ר ארנה ברי לבחינת צרכי המדינה בבינה מלאכותית ובתשתית מחשוב. הוועדה המליצה על הקצאת 5.2 מיליארד שקל לאורך 5 שנים, מתוכם 270 מיליון שקל להקמת מחשב-על. ד''ר ברי, שצפויה לדבר על הנושא בשבוע הבא בכנס GTC של אנבידיה, היא מהתומכות העיקריות של מחשב-על מקומי. הסיבה לכך נעוצה בשתי טכנולוגיות שאנחנו שומעים עליהן יותר ויותר. בינה מלאכותית ומדע נתונים.
בינה מלאכותית (AI), היא הטכנולוגיה שמאפשרת לנו לקבל לא מעט תובנות שנראות לנו טריוויאליות. כמו למשל שיפור איכות התמונה בסמארטפון האישי, מה שמייתר את הצורך במצלמה ייעודית עבור רובנו. עוד דוגמה? AI משמשת לרוב התהליכים העסקיים כיום בשוק. זו טכנולוגיה עם המון בעיות, החל מזיהוי פנים וכלה בשימושים צבאיים, אבל היא גם מאפשרת למכונית אוטונומית להשתחל בתנועה של ירושלים כפי שהדגימה מובילאיי. היא גם תאפשר בעתיד לנהל ציי רחפנים עצומים שיעבירו משלוחי חבילות לכל מקום בלי להתנגש אחד בשני או לנחות על הראש של הולכי רגל. אבל כדי שזה יקרה צריך קודם כל לפתח אותה, ואת זה קשה מאוד לעשות ללא מחשב-על.
הטכנולוגיה השנייה שנדרשת כיום היא מדע נתונים או ביג דאטה בלעז. כיום כמעט כל גוף עסקי, מלכ''ר או ממשלות אוספים נתונים. הכמויות עצומות וקשה מאוד לנתח אותם ולספק תובנות על ידי שימוש בכוח מחשוב מסורתי.
מחשב-על מסוגל לנתח מידע בצורה הרבה יותר יעילה מאשר מחשבים "רגילים". הוא כולל מעבדים - כאשר אינטל מספקת כ-87% מהם לכל מחשבי העל בעולם. ומערכות תקשורת שמעבירות את הנתונים בין הרכיבים הפנימיים. מלאנוקס של אנבידיה מספקת את הרכיבים האלה לכ-70% ממחשבי-העל בעולם. זאת אומרת שלישראל יש יתרון בדמות שתי החברות העיקריות שמחזיקות פעילויות מאוד נרחבות בצורה מקומית.
"הידע והטכנולוגיות להקמת מחשב-על כבר כאן"
יותר מכך, סגן נשיא אנבידיה למחשוב-על הוא ישראלי, גלעד שיינר. וכך הוא מסביר לכלכליסט את החשיבות של הנושא כיום: "מחשב העל הישראלי מהותי לנו כמדינה. אנחנו אומת הסטארט-אפ, הטכנולוגיה והחדשנות, והיעדר מחשב-על בעל יכולות עיבוד משמעותיות עשוי לפגוע, הלכה למעשה, ביכולת שלנו כמדינה להביא לתגליות פורצות דרך בתחומי מו"פ מתקדמים הדורשים שימוש בכוח עיבוד אדיר ובטכנולוגיות למידת מכונה, בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. בתחומים אלו מתבצע כיום שימוש שמניע מחקר אקדמי ופיתוחים על השפעות נרחבות על אוכלוסיית העולם: מפיתוח תרופות, דרך חקר הגנום האנושי וחיזוי של אסונות טבע עוד טרם אלו מתרחשים ועוד.
מדובר בפיתוחים שמתאפשרים הודות למחשבי על המכוונים האצת בינה מלאכותית עם כוח עיבוד אדיר, ועל מנת להביא לחדשנות בתחומים אלו ולהוציא מישראל תגליות פורצות דרך ברמה העולמית – האקדמיה והתעשייה הישראלית זקוקים לתשתית ראויה. הידע והטכנולוגיות הנדרשים לטובת הקמת מחשב-על מסוג זה נמצאים כאן בישראל".
דבריו של שיינר אמנם קשורים גם לתפקידו, אך הוא לא היחיד שאומר זאת. כך למשל, ד"ר אביב זאבי, סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות מסביר: "הקמת מחשב העל הישראלי תעלה למדינת ישראל כ-290 מיליון שקלים לאורך חמש שנים, כאשר תקציב זה כולל גם שדרוגי חומרה ותוכנה. המטרה שלנו היא לייצר סביבת עבודה ותשתית ראויים למחקר ופיתוח, עם דגש על בינה מלאכותית, של האקדמיה והתעשייה. זכיין פרטי צפוי לנהל את פעילות הפרויקט. מחשב העל יספק תשתית בינה מלאכותית ומחשוב על שונה וגמישה מזו המסופקת על ידי ספקי הענן הציבורי כיום, והשימוש בו יהיה זמין לכלל ענפי התעשייה והאקדמיה. הערכתנו היא כי המכרז יפורסם כבר בתחילת השנה הבאה, והעבודה על הקמת מחשב העל תחל עוד במהלך המחצית השנייה של 2022".
גם חוקרים, סטארט-אפיסטים ואנשי טכנולוגיה שדיברו איתנו בנושא אישרו כולם את הדברים, ישראל זקוקה למחשב-על כדי לייעל את הפיתוח של טכנולוגיות ברמה המקומית. לא רק טכנולוגיות מסחריות כגון אפליקציות או מערכות מידע, אלא גם טכנולוגיות תיאורטיות כגון מחשבים קוונטים. אלה למשל ידרשו בעתיד כדי לשמור על הצפנה נאותה של נתונים רגישים - פיננסים, ביטחוניים וטכנולוגיים - וכדי לפצח את אלה של מי שמחפש את רעתנו. אבל פיתוח מחשב קוונטי אינה משימה שאפשר לבצע עם הלפטופ של העבודה. זה דורש כוח עיבוד נתונים משמעותי אותו מחשב-על יספק.
המלצות ועדת תל''ם בסוף 2020, כללו בין היתר: הקמת תשתית מרכזית לאומית למחקר והאצת פיתוח בינה מלאכותית; פיתוח ממשק מהיר מאוד בין מרכז חישוב העל לתשתית הענן; שירותי הענן מאפשרים קרבה לנתונים ויכולות משמעותיות לפתרון בעיות עתירות חישוב, גיוס כוח אדם מתאים למשימה; הכשרת הון אנושי לנושאי מחשוב על ומרכזי מידע, ועוד. לא ברור אם התקציב שאושר כעת יספיק לכך - אך מדובר בהחלט בצעד בכיוון הנכון שאולי יאפשר לנו להחזיר את כשרונות ההייטק ארצה.
