TechTalkרעיון הוא רק רעיון: כדי להבטיח זכויות שליטה בסטארט-אפ דרוש יותר מזה
TechTalk
רעיון הוא רק רעיון: כדי להבטיח זכויות שליטה בסטארט-אפ דרוש יותר מזה
פסק הדין שנתנה השופטת רות רונן במחלוקת שבין שני מייסדי ססארט-אפ העלה לסדר היום את שאלת המשקל שיש לתת לרעיונות ביחס ליישומם. איל שטרן, מייסד פירמת התקשורת Gazzetta ושותף מייסד ב-Eleph, סבור שבעולם הטכנולוגיה ההוצאה לפועל חשובה הרבה יותר
באמצע ינואר האחרון נתנה השופטת רות רונן את פסק דינה בעניין המחלוקת בין שני מייסדים של סטארט-אפ בשם סירקל (Circle). בקווים כלליים, ההחלטה שניתנה בביהמ״ש הכלכלי קובעת כי הסכם מייסדים שנקבע בעל פה ושהתקיימו בו יסודות חוזיים של מסויימות וגמירות דעת, שריר ותקף הוא.
באותו תיק, שני חברים לשירות הצבאי גמלו בליבם להקים חברת הזנק, שהראשון יתפקד בה כמנכ״ל וייספק את ההון הראשוני הדרוש למיזם ואילו השני ישמש כסמנכ״ל התפעול. בהתאם, יהיה זכאי הראשון לכ-80% מהון מניות החברה, לנדא לכ-10% ועשרת האחוזים הנותרים יועדו לעובדים שייצטרפו בעתיד. במרוצת הזמן שני המייסדים נפרדו והתעורר ויכוח בנוגע לזכויות ההון וההצבעה של המייסד השני, לנדא, שלטענתו נושל מהחברה.
השופטת רונן קבעה בהחלטתה כי אכן התקיים בין השניים קשר משפטי מחייב אף על פי שהדבר לא תועד בכתב ולכן לתובע קנויות 10% ממניות החברה ללא מנגנון הבשלה (Vesting). לעומת זאת, רונן דחתה את הטענה לזכויות שליטה בחברה - הן על רקע קשיי הוכחה והן על רקע הבעייתיות האינהרנטית בהסכמה לפיה בעל 10% מהון מניות החברה שאינו עוד חלק מהחברה ימשיך להחזיק בזכויות הצבעה שוות (50%), שאינן עולות בקנה אחד עם היקף אחזקותיו.
2 צפייה בגלריה
רעיונאות. אין הרבה מה לעשות עם סתם קיר מצויר
(צילום: denisismagilov/depositphotos.com)
הדיון כאן לא עוסק בנכונות פסיקתה של רונן אלא בקושי שעשוי להתעורר ביישום שלה בעולם החדשנות והיזמות. המרחב היזמי בשדה הטכנולוגי מורכב משכבות רבות - החל ברעיונות חדשניים ופורצי דרך, עובר בטכנולוגיות מתקדמות וכלה ביישום ובהוצאה לפועל בשווקים תחרותיים ואגרסיביים במיוחד. קונספט עסקי חדשני - או, במילים אחרות, רעיון - הוא אכן חלק קרדינלי בסיכויי הצלחה של מיזם, אבל יש לו משקל פחות באופן משמעותי מיכולת ההוצאה לפועל של היזמים המובילים אותו (Execution).
האתגרים בפיתוח מוצר משבש שוק אמנם מתחילים תחת הפלורוסנט בחמ״ל הרעיונות, אבל ממש לא נעצרים שם. היכולת לבצע התאמות במיזם ובמוצר תוך כדי תנועה, להצליח להפגין צמיחה חדה שאופיינית לשוק הטכנולוגי, למצב את החברה כשחקנית מובילה בסגמנט שוק ספציפי תוך גיוס כספים בשוויים גבוהים - כל אלה הם רק קצה הקרחון. להקנות לרעיון משקל סגולי רב מדי משמעו, במונחים של עולם הסטארט-אפים, מכירת אקוויטי של החברה בזול.
בעניין סירקל נסיבות המקרה שונות ולתובע אכן היה חלק פעיל בהוצאה לפועל בחברה, אבל החשש הוא מפרשנות מרחיבה לפסיקתה של רונן. כעת, עלולה להתעורר פגיעה בתמריצים של יזמים להתקשר לטובת פיתוח רעיונות, כשעל כל שיח סביב רעיון חדשני או פיתוח משותף תרחף השאלה של הסכמת הצדדים וחלקו של כל צד במיזם המשותף. פרשנות מרחיבה שאינה מגלמת בתוכה הבנה עמוקה של הסביבה היזמית עלולה להביא להחלטות שגויות בסכסוכים בין שותפים-מייסדים של חברות הזנק בבית המשפט.
יש לגדר בצורה מדויקת את משמעות הפסיקה. כמובן, לא ניתן לעשות זאת אפריורית, שכן כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו, אך ניתן לקבוע כללי אצבע מנחים. ככלל, נטל ההוכחה בתביעות אזרחיות נמצא על התובע (״המוציא מחברו עליו הראייה״). עם זאת, יש מקום לקבוע כי הטוען להפרתה של הסכמה בין הצדדים יידרש להוכחה של פעילות אקטיבית ביישום הרעיון. ככל שיוכיח פעילות כזאת, כך יינתן משקל רב יותר להסכמה הראשונית בעל פה. בצורה זו, יישום הפסיקה יעלה בקנה אחד עם אופי הסביבה היזמית-טכנולוגית, בה ליישום יש ערך גדול ומשקל רב יותר מאשר לרעיון.
הסביבה הטכנולוגית-יזמית ייחודית בנוף עולם העסקים. למרות תחרות עזה שבאה לידי ביטוי במאבק על הון, כוח אדם ואחיזה בשוק זו סביבה שמעודדת שיח פתוח והביאה את עולם המנטורינג לכדי אומנות. פרשנות מרחיבה יתר על המידה של פסיקתה של רונן עלולה לייצר מרחב צר לתמרון עבור יזמים, שיחששו לפתח רעיונות יחד מחשש להיקלע למחויבויות חוזיות סביבם, ולעקור מן השורש את המאפיינים הייחודים שמעודדים חדשנות, פיתוח וקדמה.
איל שטרן הוא מייסד פירמת התקשורת Gazzetta ושותף מייסד ב-Eleph
