ניתוחהמלחמה של ביידן ב־AI הסיני: סוף עידן להון סיכון האמריקאי
ניתוח
המלחמה של ביידן ב־AI הסיני: סוף עידן להון סיכון האמריקאי
צו נשיאותי שנועד להגביל משמעותית את יכולותיה הטכנולוגיות של סין מבריח כסף אמריקאי אחרי שנים של השקעות מצד קרנות כמו ורבורג פינקוס וקרלייל. אנליסט: "הון פרטי יחדל להיות אחד מתחומי היצוא הגדולים של ארה"ב"
יש ביטוי שחביב במיוחד על האמריקאים, to turn the screw, להדק את הבורג, כלומר להפעיל לחץ על מישהו בצורה מדודה. הוא טוב למצבים שבהם הצד שמפעיל את הלחץ לא פועל בשיטת זבנג וגמרנו, אם לשאול ביטוי שגור שחביב על ישראלים, אלא לאורך זמן, בצורה מחושבת, כל פעם מעלה את הלחץ, עד שזה מגיע לרמה קריטית. הביטוי חביב על האמריקאים, לא רק מכיוון שהוא מאפיין שיטות פעולה של הממשל וגופים אחרים שם, אלא גם מכיוון שהוא מתכתב, במכוון או שלא, עם ביטוי מנומס פחות: to screw, לדפוק מישהו.
הביטוי הזה מתאים במיוחד למדיניות שמוביל ממשל ביידן נגד סין בשנה האחרונה בכל הנוגע לסנדול יכולות המדינה לפתח ולתפוס אחיזה במגזרי טכנולוגיה מתקדמים. זה התחיל באיסור על יצוא שבבים מתקדמים לסין והמשיך בקידום מגבלות על יצוא שבבי בינה מלאכותית (AI) ומניעת גישה של גופים בסין לשירותי ענן שמספקים יכולות שמבוססות על שבבים כאלה (סין, מצדה, הגיבה במגבלות על ייצור גלניום וגרמניום, מחצבים קריטיים לייצור שבבים מתקדמים, שמדינת הענק שולטת ברוב האספקה העולמית שלהם).
עתה מגיע השלב הבא: איסור על השקעות אמריקאיות במחשוב קוונטי, בשבבים מתקדמים ובבינה מלאכותית בסין — סיבוב נוסף של הבורג שמעלה משמעותית את הלחץ על סין, ובהחלט דופק גורם או שניים. השאלה את מי, ומי יוברג חזק יותר.
המהלך העדכני יוצא לפועל דרך צו נשיאותי שהציג הנשיא ביידן בשבוע שעבר וייכנס לתוקף בשנה הבאה. הצו מאפשר למחלקת הסחר לאסור או להגביל השקעה של גופים אמריקאיים בתחומי המעבדים והמיקרו־אלקטרוניקה, מחשוב קוונטום ומערכות בינה מלאכותית. הוא צפוי להשפיע בעיקר על קרנות השקעה, קרנות הון סיכון וגופים או משקיעים פרטיים אמריקאיים שהשקיעו במיזמים משותפים בסין.
לפי הצו הנשיאותי, מאמצי הפיתוח של סין בתחומים אלו מאיימים על הביטחון הלאומי של ארה"ב. "פיתוחים של טכנולוגיות ומוצרים רגישים אלו יאיצו את הפיתוח של יכולות מחשב מתקדמות, שיאפשרו ליצור יישומים חדשים שמהווים סיכון ביטחוני לאומי משמעותי, כמו פיתוח של מערכות נשק מתקדמות יותר, שבירות מערכות הצפנה ויישומים נוספים שיכולים לספק לסין יתרונות צבאיים", נטען.
בכיר בממשל אמר ל"פייננשל טיימס" שהצו יאפשר ליצור תוכנית "ממוקדת מאוד" שתתייחס לשלושת המגזרים המצוינים בו. "אנחנו רוצים לספק הנחיה ברורה מה אסור", אמר. בכיר אחר הוסיף: "הצו יגן על הביטחון הלאומי בצורה מאוד ממוקדת, תוך שמירת המחויבות ארוכת הטווח להשקעה פתוחה". ספין אמריקאי קלאסי, כי אין דבר כזה השקעה פתוחה אם אי אפשר להשקיע בתחומים הטכנולוגיים המבוקשים ביותר.
היקף ההשפעה של הצו הנשיאותי עדיין לא ברור לחלוטין, ותלוי במידה רבה באופן שבו משרד הסחר יבחר ליישם אותו. לא מדובר במקריות. ממשל ביידן מעוניין לשמר מרחב תמרון מול סין על רקע מאמצים לחדש את המגעים בדרגים העליונים בין שתי המדינות. אלו הוקפאו אחרי שבלון ריגול סיני זוהה מעל אדמת ארצות הברית בתחילת השנה. בהקשר זה איום באיסור השקעות יכול להניב לממשל הישגים משמעותיים יותר מאשר יישום של איסור נרחב כזה בפועל.
אבל אף שהיקף ההשפעה העתידי לא ברור, השפעה כלשהי כבר מורגשת בשטח. מייסד סטארט־אפ בתחום השבבים משנגחאי אמר ל"פייננשל טיימס" כי עם פרסום הצו הוא החליט להוציא את הפעילות שלו מסין. "אחרי שהתפרסמו החדשות הייתי נחוש להעביר את הצוות החוצה מסין, לפחות את חלקו. אחרת, אפשרויות המימון שלנו יהיו מוגבלות מאוד", הסביר.
קבוצות השקעה פרטיות כמו ג'נרל אטלנטיק (שהשקיעה בחברה־האם של טיקטוק וב־SHEIN), ורבורג פינקוס וקרלייל השקיעו בשנים האחרונות מיליארדי דולרים במגזר הטכנולוגיה בסין. אולם על רקע שינוי הסנטימנט של הממשל האמריקאי ביחס למדינה החלו בשנה האחרונה לצמצם את החשיפה שלהן אליה. לפי "הפייננשל טיימס", ההשקעות של קבוצות אלו ירדו מ־47 מיליארד דולר ב־2021 ל־2.4 מיליארד דולר בשנה שעברה ול־2.8 מיליארד דולר ב־2023 עד כה. קרן ההון סיכון סקויה, בצעד מקדמי, הפרידה ביוני את הפעילות שלה בסין לגוף נפרד מהפעילות שלה בארצות הברית ובאירופה.
איסור ההשקעה ב־AI יכול להתברר כקריטי במיוחד, שכן הוא יכול לבלום או להרתיע השקעות אמריקאיות במגוון רחב של חברות סיניות. "בינה מלאכותית נמצאת בכל מקום, ויש לה שימושים מרובים. אי אפשר להפריד אותה לתוך קופסה", אמרה לעיתון עורכת הדין מרשה אליס, יו"רית משותפת של פעילות ההשקעות הפרטיות של פירמת מוריסון פורסטר. "משקיעים אמריקאים יכולים לתהות לדוגמה אם מותר להם לקנות חברת מחסנים סינית שעושה שימוש ב־AI, אם אותן טכנולוגיות נמצאות בשימוש הצבא".
מומחים אחרים העריכו שכבר עכשיו נגרמו נזקים רבים ומשמעותיים, תוצאה של המתחים הגאו־פוליטיים הגואים בין ארה"ב לסין. "ההשפעה הגדולה יותר כבר אירעה", אמר מומחה שמייעץ בגיוס כסף לקרנות פרטיות. "משקיעים אמריקאים כבר לא מתחייבים להזדמנויות חדשות בסין".
גלי ההדף יכולים להיות גדולים הרבה יותר. פרשן אקסיוס, דן פרימאק, הגדיר את הצו הנשיאותי כ"סוף הגלובליזציה נטולת המגבלות של הון סיכון והשקעות פרטיות". "בשעה שקרנות רבות כבר האטו את ההשקעות שלהן בחברות טכנולוגיה בסין, יש עדיין כמה שהאסטרטגיה הזו היא קריטית להן. אפשר לצפות לראות עוד פיצולים בדומה למה שעשתה סקויה", הוא כתב. "מייסד קבוצת קרלייל, דיוויד רובינשטיין, נהג לומר שאפשר להגדיר הון פרטי כ'אחד מתחומי היצוא הגדולים של ארה"ב'. יכול להיות שזה כבר לא נכון".
הנשיא ביידן הציב לעצמו יעד אסטרטגי מהותי להגביל את יכולתה של סין לפתח את הטכנולוגיות שישלטו בעתיד. הוא מבין היטב שמי שישלוט בטכנולוגיות אלו ישלוט בכלכלת העולם ב־50 השנים הקרובות, ונחוש מאוד שלא תהיה זו היריבה האידאולוגית והכלכלית הגדולה ביותר של ארצות הברית. השאלה היא אם האמצעים שהוא נוקט סופם לא רק לפגוע בסין, אלא לערער את אקוסיסטם ההשקעות העולמי באופן שיביא לירידת ההשקעה בתחומים הללו, ובעקבות זאת לפגיעה בתושבי העולם כולו.
