"למרות המלחמה, היזמיות בישראל לא הלכו לשום מקום"
"למרות המלחמה, היזמיות בישראל לא הלכו לשום מקום"
קהילת היזמיות בתעשיית הטק המקומית ממשיכה להוכיח עמידות וחוסן. לאירוע הגמר של תחרות היזמת המבטיחה של השנה, שנערך במשרדי מיקרוסופט בת"א, הגיעו 250 יזמיות ו-5 סטארט-אפים בהובלת נשים שהתחרו ביניהם. הזוכה בתחרות, הסטארט-אפ Perdicta Med של שלומית שטיינברג ובני גץ, מפתח מערכת לזיהוי מוקדם של מחלות אוטואימוניות וישתתף בכנס Mind The Tech של כלכליסט בלונדון. מנכ"לית כלכליסט נועה תמיר ליזמיות: "לכל עזרה שתצטרכו - אנחנו כאן בשבילכן"
"למרות המלחמה אין ירידה במספר היזמיות בישראל, וזו בשורה מאוד מעודדת לאקוסיסטם המקומי", כך אומרת הילה אוביל-ברנר, שותפה בקרן ההון-סיכון אריאלי קפיטל ומייסדת ארגון יזמיות, שמבקש לעודד כבר יותר מ-14 שנים כוח נשי בזירת ההייטק המקומית.
לדברי אוביל-ברנר, "אנחנו ממשיכים לראות יזמיות שמגייסות כסף למרות הכל. זה מראה על החוסן והנחישות של הנשים בתעשייה שלנו. הן לא רק שורדות, אלא ממשיכות לחדש ולצמוח גם בתנאים הקשים ביותר". לאילו תנאים בדיוק היא מתכוונת? בעיקר לפגיעה השקטה שממנה סובלות יזמיות במלחמה.
"פעמים רבות, נשים צריכות לשאת את כל העול, וכשבן הזוג נקרא למילואים הן צריכות גם להחזיק את הבית וגם להוביל את הסטארט-אפ שלהן". לדבריה, "אמנם רואים ירידה במספר הנשים שרוצות להיכנס לעולם היזמות בגלל שהנטל עליהן גדל במלחמה, אבל בפועל היזמיות בשטח לא הלכו לשום מקום".
לטענתה, "יש כאילו תחושה שיש פחות גיוסים של נשים, אבל זה לא נכון. הן פשוט לא נמצאות בדרך כלל בתחומים כמו דיפנס-טק, שזוכים ליותר תשומת לב בזמן מלחמות, אלא בתחומים כמו מדטק ואיקומרס".
על מנת לתת זריקת עידוד לסטארט-אפיסטיות יזמו קרן אריאלי קפיטל, ארגון יזמיות של אוביל-ברנר ושותפותיה שרון צרפתי, מוניקה ברקו ועפרי דואק ומעבדת החדשנות Finsec של מאסטקארד אירוע מיוחד לעידוד סטארט-אפים בהובלת נשים. האירוע התקיים היום (ה') במשרדי מיקרוסופט בתל אביב בהשתתפות 250 יזמיות.
במוקד האירוע התקיימה תחרות בין חמישה סטארט-אפים שמובילות נשים, שעלו לשלב הגמר מבין עשרות מועמדים. "הדגש בבחירה שלנו בסטארט-אפים היה הפוטנציאל שלהם לצמוח בלונדון, לבצע שם עסקאות ולהתחבר למשקיעים שם", אומרת אוביל-ברנר.
למה דווקא לונדון? משום שלשם יטוס הסטארט-אפ שזכה במקום הראשון בתחרות - פרדיקטה מד (Predicta Med) של היזמת שלומית שטיינברג-קוך ובני גץ. פרדיקטה מד יזכה להשתתף בוועידת Mind The Tech של "כלכליסט" שתיערך ב-16-18 בספטמבר בלונדון.
"יש נשים מוכשרות, אבל מספר הסטארט-אפים רחוק מלהיות אידיאלי"
בין השותפים לקיום האירוע פרט ל"כלכליסט" היו גם שגרירות בריטניה, בורסת לונדון (LSE), קבוצת לוצאטו, פירמת EY, חברת אופקים, ESOP, ופינסק (מעבדת החדשנות של מאסטרקארד).
נועה תמיר, מנכ"לית כלכליסט, הדגישה באירוע את החשיבות של תמיכה ביזמיות, במיוחד על רקע מה שמתחולל במדינה והמאבק העיקש להשבת החטופים: "אתן מנוע הצמיחה האמיתי של ישראל, והמסר שלי אליכן הוא אל תתייאשו. יש פה קהילה שלמה של נשים מדהימות שמוכנות לתמוך, לייעץ ולפתוח דלתות. כל במה שתצטרכו, כל עזרה שתבקשו - אנחנו כאן בשבילכן".
תגיל יניב, מנהלת שותפויות אסטרטגיות וטכנולוגיות צומחות ב-UK-Israel Tech Hub שבשגרירות בריטניה בישראל, הדגישה את חשיבות האירוע: "ישנן נשים רבות ומוכשרות בתחום הטכנולוגיה, אך מספר הסטארט-אפים בהובלת נשים וההון שמגויס עבורן רחוק מלהיות אידיאלי".
לדבר יניב, יוזמת נשים מובילות חדשנות (Women Leading Innovation) של השגרירות "שואפת לשבור את המחסומים המעכבים את היזמיות על ידי חיבור לשוק הבריטי".
מיכל פרימן-שור, הנציגה בישראל של בורסת לונדון (LSE) שעוזרת לחברות ישראליות להנפיק בבירה הבריטית, שיתפה את הנוכחות באירוע בתחושותיה: "קמתי הבוקר עם פרפרים בבטן. הכל השתנה בשנה האחרונה, והיום יותר מתמיד אנחנו חייבות לדחוף יזמיות קדימה".
לדברי פרימן-שור, "זה לא רק עניין של שוויון או צדק, אלא צורך כלכלי. בבורסת לונדון רואים את הפוטנציאל העצום של חברות ישראליות בהובלת נשים, ורוצים לעזור להן להפוך מסטארט-אפים קטנים לחברות גלובליות משפיעות".
מיה אייזן-צפריר, מנכ"לית לאומיטק, הדגישה את חשיבות היכולת לשהות באזורי אי-נוחות כמפתח להצלחה של נשים ביזמות. היא עודדה את היזמיות לראות באתגרים הזדמנויות לצמיחה, ולא רק כמכשולים.
אייזן-צפריר שיתפה תובנות מביקורה האחרון בניו יורק, המדגישות כי העולם ממשיך להתקדם למרות המצב בישראל, וכי דווקא בשל המצב יש שותפים רבים המעוניינים לתמוך ביזמיות ישראליות.
רויטל בן נתן, מנכ"לית חברת התיירות אופקים, שיתפה בסיפורה האישי כמנכ"לית, והדגישה את המרכזיות שתמיד הייתה לאנשים בסיפור הצמיחה שלה ופיענוח "מערכת ההפעלה של כל עובד". היא תיארה את המעבר שלה לתעשיית התיירות בגיל 50, ואת האתגרים שבניהול חברה בתחום חדש.
עדי שטיין בן-נון ממיקרוסופט הדגישה את המחויבות של החברה לליווי סטארט-אפים בהובלת נשים לאורך כל הדרך, מרעיון ראשוני ועד לצמיחה משמעותית.
קולונל ג'ו בורגן, הנספחת הצבאית בשגרירות הבריטית שהיתה אורחת הכבוד של האירוע, תיארה אותו במילים שהדהדו בקרב המשתתפות: "בעולם העסקים, כמו בצבא, לפעמים אנחנו צריכות ללבוש 'מדים' - להיכנס לתפקיד ולהפגין ביטחון גם כשאנחנו לא מרגישות כך".
לדבריה, "המדים האלה הם לא סתם תחפושת. הם מייצגים את הידע, הניסיון והיכולות שלכן. אל תחששו להבליט את ההישגים שלכן, את החדשנות שלכן. העולם צריך לראות אתכן. אז שימו את ה'מדים' שלכן בגאווה, הראו לעולם את המדליות שלכן, ולכו לכבוש אותו".
הזוכה בתחרות: סטארט-אפ שמקצר את זמן האבחון של מחלות אוטו-אימוניות
במוקד האירוע עמדה, כאמור, תחרות בין חמישה סטארט-אפים בהובלת נשים. הזוכה הגדול, הסטארט-אפ פרדיקטה מד (Predicta Med) של שלומית שטיינברג ובני גץ, מפתח פלטפורמה דיגיטלית לזיהוי מוקדם של מחלות אוטו-אימוניות.
לדברי שטיינברג-קוך, החברה שלה פותרת בעיה קשה: בתחום המחלות האוטו-אימוניות לוקח זמן רב, לעיתים שנים ארוכות, לאבחן את המחלה שממנה סובל החולה.
"המערכת שלנו יודעת להתחבר לתיק הרפואי של המטופל ולהתריע לרופא המשפחה שלו על סימנים שמעוררים חשד למחלה אוטו-אימונית. אנחנו מקצרים משמעותית את זמן האבחון של המחלה, ויודעים בהמשך לספק המלצות גם לרופא המומחה שמטפל בחולה".
שטיינברג-קוך אמרה ל"כלכליסט" כי היא נרגשת לזכות בתחרות: "היו חמישה מיזמים מדהימים של נשים מדהימות, ואני רק רוצה להגיד תודה על ההזדמנות לכל מי שליווה אותנו".
במקום השני זכה הסטארט-אפ OphtiMed Rx של ד"ר דנה רבינוביץ' ופרופ' איילה פולק. החברה מפתחת טיפול חדשני למחלת AMD (ניוון תלוי גיל של הרשתית), שהיא אחת הסיבות המרכזיות לעיוורון בקרב מבוגרים.
ד"ר רבינוביץ' הסבירה: "הטיפול שלנו מתמקד בשלבים המוקדמים של המחלה, לפני שיש נזק בלתי הפיך לרשתית. אנחנו מפתחים מולקולה שמגנה על תאי הרשתית מהתהליך ההרסני של המחלה, ובכך מונעת את התקדמותה".
אל המקום השלישי הגיעה חברת סימביוזיס (Symbiosis) של ד"ר שירה ברג ו-ורדה בדר, המפתחת מכשור רפואי חדשני לטיפול בבעיות לב. ד"ר ברג סיפרה: "המוצר שלנו הוא שתל דינמי למסתם הלב שמסתגל בזמן אמת לאנטומיה הייחודית של כל מטופל. זה פותר בעיה קריטית עבור חולים עם אי ספיקה, כיום רק מיעוט מהם מקבלים טיפול מתאים".
סטארט-אפים אחרים שהשתתפו בתחרות הם קודה (CODA) של היזמות שני ביבי ושירן נאור שמפתח טכנולוגיה לתרגום בזמן אמת של קול לשפת הסימנים באמצעות AI. ביבי, בת לאם חירשת, סיפר כי הבטיחה לאמה שהיתה ילדה שתשנה את העולם ותמצא פתרון שיסייע לחירשים לתקשר טוב יותר: "המערכת שלנו לא רק מתרגמת מילים, אלא גם מעבירה ניואנסים ורגשות באמצעות אווטר דיגיטלי, מה שמאפשר תקשורת מלאה ועשירה יותר לקהילת החירשים".
סטארט-אפ אחר שהשתתף בתחרות הוא Simplico AI של היזמת אינה אוסדצ'י. החברה מתמקדת באבטחת ענן באמצעות AI. אוסדצ'י הדגישה: "הפלטפורמה שלנו מנתחת באופן אוטומטי את סביבת הענן של הארגון ומתקנת חולשות אבטחה בזמן אמת, מה שמפחית את הסיכון לפריצות תוך שמירה על שלמות המערכת".