בדיקההסמארטפון החדש של שיאומי מציע חויית צילום מעולה, אבל מישהו נסחף עם המחיר
בדיקה
הסמארטפון החדש של שיאומי מציע חויית צילום מעולה, אבל מישהו נסחף עם המחיר
שיאומי 14 אולטרה, מכשיר הדגל החדש של היצרנית הסינית, מתמקד בעיקר בתחום הצילום, ועושה עבודה מעולה. גם בשאר התחומים הוא מציג ביצועים מצוינים, אבל המחיר לא תחרותי וממש לא מה שהייתם מצפים משיאומי
אתחיל מהשורה התחתונה, זו של המחיר - גם בלי סקר ומחקר מקיף, סביר להניח שהשם שיאומי לא מתחבר אצלכם עם מכשיר שעולה 6,000 שקל. המותג מככב בעיקר בזכות מכשירים זולים יותר, שמציעים תמורה טובה יחסית למחיר וגם מחיר אטרקטיבי יותר משל המתחרים. שיאומי נתפס כאופציה למי שלא יכול להרשות לעצמו או לא רוצה להוציא אלפי שקלים על מכשיר דגל.
לשיאומי יש גם מכשירי דגל ממש, וזה לא חדש. החברה כבר השיקה מכשירים חזקים עם מפרט שלא נופל מזה של מובילות השוק, סמסונג ואפל, ומחיר קצת יותר נמוך. בשנה שעברה זה היה ה-13 פרו, שהרשים בביצועים ועדיין היה זול בכמה מאות שקלים לפחות מהמתחרים המובילים.
לפני כחודשיים השיקה המילטון, היבואנית הרשמית של שיאומי, את שיאומי 14, שגם הוא לא זול, ועכשיו מגיע תורו של הדגם הבכיר בסדרה - שיאומי 14 אולטרה, שנמכר כאמור תמורת 6,000 שקל. מה מציעה החברה כדי להצדיק את המחיר?
מבנה ועיצוב: מכשיר כבד, עם קמצוץ של שוליים מעוגלים במסך
סמארטפונים הם כבר מזמן לא רק טלפונים עם יכולות נוספות, ולפעמים נראה בכלל שהטלפון עצמו הוא אחת התכונות הפחות חשובות במכשירים האלה. ב-14 אולטרה שיאומי שמה דגש על המצלמה - מערך המצלמות תופס שטח גדול ובולט מאוד בגב המכשיר. היצרנית הסינית ממשיכה כאן את שיתוף הפעולה המוצלח שלה עם יצרנית המצלמות והעדשות הוותיקה והמוערכת Leica, ומצהירה כי המטרה היא "להנגיש חוויית צילום מקצועית לכל צלם באשר הוא". אגיע לזה בהמשך.
המכשיר גדול וכבד: הוא שוקל 222 גרם לבדו ו-240 גרם עם כיסוי המגן שכלול בערכה, וכמו בדגם הקודם משנה שעברה, התחושה היא שלעדשות יש תרומה נכבדה למשקל הזה. הן גם תופסות כאמור שטח רב, ומגבילות את השטח שנשאר פנוי לאחיזה במכשיר - השטח הפנוי הוא עדיין יותר מ-50% מגב המכשיר, ועדיין הנוכחות של העדשות מורגשת ומשפיעה. מצד שני, הגב מחוספס עם כיסוי דמוי עור שנוח לאחיזה גם בלי כיסוי חיצוני, בעוד אצל חלק מהמתחרים הגב מחופה זכוכית חלקלקה.
שאר העיצוב מינימלי וסטנדרטי: יש כפתור הפעלה ושני מקשי ווליום בצד ימין, צד שמאל ריק, למעלה יש רמקול, למטה יש רמקול, שקע טעינה ומגירה לכרטיס SIM וזהו. לא, אין כאן שקע חיבור לאוזניות.
שיאומי מוכיחה דבקות במטרה והשאירה כאן קצת שוליים מעוגלים למסך. זה בקושי מורגש ולקח לי זמן להבחין בהם ולהבין שהמסך לא ממש שטוח לחלוטין. גודל המסך הוא 6.73 אינץ', איפשהו בין אייפון 15 פרו מקס לבין S24 אולטרה. שיאומי משלבת כאן לראשונה הגנה משלה - במקום גורילה גלאס או ויקטוס המוכרות והנפוצות, המסך מוגן על ידי Xiaomi Shield Glass. לפי החברה, בדיקות מעבדה הראו שההגנה הזו טובה פי 10 מזו של הדגם הקודם, וימים יגידו איך הביצועים בשטח. בכל מקרה המכשיר עומד בתקן IP68 להגנה מפני אבק ומים, מה שאמור לאפשר לו לשרוד 30 דקות במים בעומק של 1.5 מטר.
חומרה: תעמוד בכל הדרישות שלכם
כיאה למעמדו כמכשיר דגל, ה-14 אולטרה מציע חומרה חזקה - מעבד סנאפדרגון 8 דור 3, זיכרון של 16 גיגה בייט ואחסון בנפח 512 גיגה. בחו"ל יש עוד אפשרויות, אבל לארץ הגיעה רק התצורה הזו.
עם מפרט כזה, למכשיר אין בעיה להתמודד עם משחקים כבדים ומשימות גרפיות שונות, הוא מהיר, לא מתחמם ואי אפשר למצוא מילה רעה על הביצועים והיכולות.
למרות מעמדות כמכשיר דגל ולמרות שכל חברות הסלולר המקומיות כבר תומכות ב-eSIM, לא תמצאו כאן את האפשרות הזו. בשנה שעברה היה צריך לשנות את הגדרות האזור כדי למצוא את ה-eSIM, הפעם גם זה לא עוזר.
המסך מצוין ועל הנייר הבהירות יכולה להגיע לרמה גבוהה במיוחד של 3,000 ניט. בפועל התצוגה היתה מעולה גם תחת שמש ישירה. הצבעוניות מצוינת כך שהתצוגה של סרטים ותמונות היא באמת מעולה, וכדי להשלים את החוויה יש גם רמקולים חזקים מאוד וגם הצליל ברמה טובה מאוד.
מאחורי הקלעים מפעילה את כל אלה סוללת 5,000 מיליאמפר, שמחזיקה בלי בעיות יום וחצי פלוס-מינוס, תלוי באופן השימוש. שיאומי עדיין מציעה בערכת המכשיר מטען, ובמקרה הזה מדובר במטען מהיר עם הספק של 90 וואט. טעינה של רבע שעה עם המטען המהיר הספיקה כדי למלא את הסוללה מ-10% ל-50% ולטעינה מלאה נדרשו בערך 45 דקות. לפי שיאומי, המכשיר תומך גם בטעינה אלחוטית בהספק של 80 וואט - רק צריך למצוא ציוד מתאים.
תוכנה: הממשק השתנה קצת, ושיאומי עדיין "דוחפת" אפליקציות
ה-14 אולטרה מגיע עם אנדרואיד 14 וממשק HyperOS החדש של שיאומי, שלא שונה מאוד מהממשק הקודם של החברה, MIUI. ברירת המחדל מציעה לפרוס את האפליקציות על מסכי הבית, ללא "מגירת יישומים", ואם תרצו לשנות את התצוגה הזו אין בעיה לבצע התאמות ושינויים בהגדרות המערכת.
גם כשמדובר במכשיר שעולה 6,000 שקל, מיד לאחר ההתקנה קיבלתי המלצה חמה להתקין את סנאפצ'ט, ובלי לשאול אותי הותקנו האפליקציות של פייסבוק, טיקטוק, לינקדאין, ספוטיפיי, בוקינג.קום ונטפליקס, וכמובן גם חבילה של גוגל - עם יוטיוב, יוטיוב מיוזיק, תמונות, מפות ועוד.
מצד אחד, זה לא עומס האפליקציות שאפשר למצוא במכשירים זולים יותר של שיאומי (וגם אצל חלק מהמתחרים) ואפשר כמובן להסיר אפליקציות אם לא מעוניינים בהן. מצד שני, הייתי שמח לקבל מכשיר "נקי" יותר ושישאירו לי את האפשרות לבחור מה להתקין.
מצלמה: פשוט מעולה
המצלמות מקבלות כאן, כאמור, הבלטה מיוחדת. בדגמים זולים שיאומי מדגישה את כמות המגה פיקסלים, אבל כאן יש 4 עדשות שונות וכל אחת מהן "מסתפקת" ב-50 מגה פיקסל "בלבד", ועוד מצלמת סלפי עם 32 מגה.
במסגרת שיתוף הפעולה עם Leica יש שפע של מצבי צילום ופילטרים, כשכבר בהפעלה הראשונה תתבקשו לבחור בין צילום אותנטי, כלומר יותר נאמן למקור, לבין צילום ססגוני, בו מוסיפים קצת צבע לתמונות. את הבחירה הזו אפשר לשנות בקלות לפני כל צילום, בתפריט אפליקציית המצלמה, ומעבר לה יש גם אפשרות לצילום שחור לבן, צילום בגוון כחול או Sepia ועוד ועוד.
יש גם מצב מקצועי, שאפשר למצוא גם במכשירים אחרים וישנים יותר, בו תוכלו לשלוט על כל פרמטר בצורה ידנית - הפוקוס, הצמצם בהירות ועוד.
גם בצילום רגיל, כלומר עם אחת מהאופציות המוכנות מראש ובלי לשלוט ידנית בכל ההגדרות, מקבלים תוצאות מעולות. אפשר להגיד ששיאומי עומדת בהכרזה שלה שהזכרתי קודם - "להנגיש חוויית צילום מקצועית לכל צלם". התמונות יוצאות חדות, גם בצילום בלילה, הצבעוניות מצוינת (גם אם בוחרים במצב אותנטי), ואפשר להיעזר בזום אופטי X2, X3.2 או X5 - כולם איכותיים ומניבים תוצאות מעולות.
במצב עריכה אפשר למחוק פרטים ואנשים מתמונות, אבל כמו אצל כולם זה לא תמיד עובד טוב ומשאיר סימן מחיקה ברור. ובדומה לדגמים אחרים של שיאומי, יש גם אפשרות להחליף את השמיים בתמונות בהן זה מתאים - להוסיף קשת בענן או שתיים, להפוך יום אביבי לחורפי ולהיפך ועוד. האפקט הזה דווקא יותר מוצלח, תלוי בתמונה וברקע שתבחרו להחליף.
כדי להשלים את "חווית הצילום המקצועית", המילטון מציעה לרוכשים הראשונים ערכת צילום בשווי של 799 שקלים, לטענתה - כיסוי מגן שונה מזה שיש בערכת הטלפון ותוספת שמתלבשת על הכיסוי והטלפון, וביחד איתה המכשיר נראה דומה למצלמה. מעבר למראה, התוספת החיצונית עוזרת קצת לאחיזה של המכשיר וגם להציב אותו על משטח כלשהו, מתחברת לשקע הטעינה ויש בה סוללה נוספת, כך שהיא מטעינה את הסמארטפון. יש בה גם שני כפתורי צילום, אחד לסטילס והשני לווידיאו, וחוגה לשליטה בבהירות התמונה, כשלחיצה על כפתור הצילום תפתח את אפליקציית המצלמה. הערכה הזו מוסיפה עוד כ-100 גרם למשקל המכשיר שמגיע ביחד איתה ל-325 גרם - כבד מאוד עבור סמארטפון.
זו תוספת נחמדה, אם היא כבר כלולה במחיר, ולא נראה ששווה להוציא בשבילה עוד 800 שקל, מעבר למחיר הגבוה גם כך (6,000 שקל, אם שכחתם).
סיכום
בסופו של דבר קשה למצוא טענות נגד השיאומי 14 אולטרה - הוא גדול וכבד, אבל המשקל והממדים דומים לאלו של המתחרים שלו. הביצועים שלו מצוינים, כך גם המסך והעדשות מספקות תמונות מעולות.
כאן מגיעה הטענה העיקרית נגד המכשיר, עניין שציינתי כבר כמה פעמים - המחיר. ב-6,000 שקל אפשר לקנות אייפון 15 פרו, שמספק ביצועים מצוינים בעצמו, גם בתחום התמונות. אפשר גם לבחור בין כמה דגמי אנדרואיד שונים ולהישאר עם עודף של בין 500 ל-2,000 (!) שקל: סמסונג גלקסי S24 אולטרה (שמציע פחות זיכרון) עולה כ-5,500 שקל, עבור אסוס זנפון 11 אולטרה תשלמו 4,500 שקל ו-וואן פלוס 12 שכולל אגב עדשות של מותג הצילום השוודי האסלבלאד, את אותו מעבד, אותו נפח אחסון וזיכרון, נמכר ב-4,000 שקל ובמקרה הזה אפשר בהחלט להגיד 4,000 שקל בלבד.
אז שיאומי 14 אולטרה בהחלט מספק את הסחורה בכל החזיתות, ושיאומי היא לא רק יצרנית של טלפונים זולים - יש לה גם טלוויזיות, שואבי אבק, ראוטרים, שעונים חכמים ואפילו מכונית חשמלית. אבל קשה עד בלתי אפשרי להצדיק את פערי המחיר המשמעותיים או מחיר זהה למותג שעדיין נחשב ונחשק הרבה יותר.
