פרשנותאינטל מעדיפה לקצץ בשכר העובדים ולא להסתכן בנטישת המשקיעים
פרשנות
אינטל מעדיפה לקצץ בשכר העובדים ולא להסתכן בנטישת המשקיעים
ענקית השבבים נמצאת במלכוד של חברה במשבר והחליטה להעדיף את בעלי המניות על פני העובדים; קיצוץ השכר באינטל יחול על אלפי מועסקים בישראל; בינתיים, אפל ו־Nvidia כבר בונות על נטישת הבכירים
הסחרור של אינטל מחריף והיא נקלעה למלכוד הקלאסי של חברה במשבר: האם להעדיף את העובדים או את בעלי המניות. לאחר שהודיעה לפני שלושה חודשים על קיצוץ אנמי, היה ברור כי הוא לא יספיק כדי לטפל בעומק הבעיה. אתמול אינטל הודתה בכך כאשר הודיעה על קיצוץ רוחבי בשכר בחברה, שנוגע לחלק גדול מאוד מעובדיה. למעשה רק עובדי הייצור, עובדי הקבלן וסטודנטים לא ייפגעו ממנו. כל העובדים בחברה מעל דרגה 7 מתוך 11 יספגו הפחתה כזו או אחרת בתנאים. דרג הביניים, שכולל גם את המהנדסים, יספוג קיצוץ של 5% בשכר, ולמנהלים בכירים יותר יופחתו בין 10% ל־15%.
מנכ"ל אינטל פט גלסינגר שפיזר הבטחות רבות למהפך עסקי, בינתיים ללא הצלחה, יקצץ את שכרו ב־25% בדומה למהלכים בהם נקטה באחרונה אפל שקיצצה את שכרו של טים קוק ב־40% וגולדמן זאקס שהפחית את תגמול המנכ"ל ב־30%. עם כניסתו לתפקיד ב־2021 היה גלסינגר משיאני השכר בוול סטריט עם חבילת תגמול של 178.5 מיליון דולר, שכר הגבוה פי 1,700 מהשכר החציוני של עובדי אינטל. עם זאת, רוב הסכום היה מענק מבוסס ביצועי מניות ולנוכח המשבר העסקי באינטל שהפיל את מנייתה מ־69 דולר עם כניסתו של גלסינגר ל־28 דולר כיום, המענק רחוק מלהיות בתוך הכסף.
גם בישראל תורגש היטב ההחלטה של אינטל, יותר ממהלכי הפיטורים של חברות הביגטק הגדולות. אינטל היא המעסיקה הגדולה בישראל עם 12 אלף עובדים ופועלת כאן בארבעה אתרים: מפעל השבבים בקריית גת, אתר משולב לייצור ופיתוח בירושלים ומרכזי פיתוח בחיפה ובפתח תקווה. האתר בקריית גת ייפגע הכי פחות מהקיצוץ, שכן בין 4,000 המועסקים בו יש הרבה עובדי ייצור, טכנאים ועובדי קבלן. הפגיעה המשמעותית ביותר תהיה בחיפה ובפתח תקווה.
בסך הכל ישפיע המהלך על אלפי עובדים בישראל, שרובם יספגו הפחתת שכר של 5% וחלק קטן יותר של 10%. קיצוצים אלה לא תקפים לגבי עובדי מובילאיי שנחשבת לחברה־בת נפרדת שמעסיקה כ־2,000 עובדים. הקיצוץ לא נוגע גם לעובדי טאואר שנרכשה על ידי אינטל לפני כמעט שנה ב־5.4 מיליארד דולר, משום שהעסקה עוד לא הושלמה בשל הרגולטור הסיני שמעכב אותה כבר זמן מה. מעבר להפחתת השכר, צפויה הקפאה של הבונוסים הרבעוניים, אם כי עובדי אינטל בישראל קיבלו באחרונה בונוס שנתי של משכורת וחצי עבור 2022, אף שזו היתה השנה הגרועה ביותר בביצועי החברה עד היום. ברבעון האחרון צנחו הכנסותיה ב־30% והתחזית שסיפקה לרבעון הנוכחי צופה החמרה נוספת. סיום בולמוס קניות המחשבים במהלך הקורונה וההאטה הכללית בשוק השבבים, מוגבר באינטל עם השפעות הבשלה איטית מדי של טכנולוגיות ייצור מתקדמות ועם תחרות מוגברת מכיוון AMD ו־Nvidia. אפילו TSMC הוותיקה עקפה את הכנסות אינטל ברבעון האחרון ו־AMD שזינבה באינטל במשך שנים ארוכות לוקחת ממנה נתחי שוק.
תוכנית הפיטורים של אינטל העולמית, עליה הוכרז עם דו"חות הרבעון הקודם, כבר הושלמה בישראל. על פי גורמים המקורבים לחברה פוטרו כאן "אחוזים בודדים בשוליים" - מאות בודדות של עובדים. אינטל, מראש, לא נקבה במספר המפוטרים או בשיעור ההפחתה בכוח האדם, אלא בהיקף ההוצאה אותה היא מנסה לחסוך. בכך היא איפשרה לכל קבוצה בארגון, כולל בישראל, להחליט עצמאית מהיכן יגיע הקיצוץ - תקציב המסיבות, טיסות לחו"ל, הדרכות לעובדים או פיטורי עובדים.
ההחלטה הנוכחית על קיצוץ בשכר לצד הודעה על חלוקת דיבידנד רבעוני כסדרו רק לפני שבוע למרות ההפסד הרבעוני וצפי לרבעון נוסף של הפסדים - מבהירה כי אינטל מנסה לכבות את השריפה מבלי לפגוע במשקיעים. כלומר לא יותר ממה שכבר נפגעו עם קריסה של 60% בשווי החברה מאז כניסתו של גלסינגר לתפקיד וביצועי חסר בולטים של מניית אינטל מול S&P 500 ונאסד"ק לאורך השנים האחרונות. הדילמה של אינטל נחסכת ממרבית חברות הטכנולוגיה הישראליות שלא נוהגות לחלק דיבידנד, אלא להשקיע יותר בפיתוח ואם המניה נופלת, הן יוצאות בתוכנית לרכישה עצמית של מניות. מצבה של אינטל ממחיש את הקושי לשמר מעמד של מניית דיבידנד יחד עם ניסיון להיות חברת הייטק צומחת. הפסקת חלוקת דיבידנד על ידי אינטל תוביל למפולת עוצמתית במניה שמוחזקת על ידי משקיעי תשואת דיבידנד רבים. זה יפגע גם בעובדים עצמם שחלק ניכר מהתגמול שלהם ניתן במניות החברה ותלוי בביצועים שלהן.
מכיוון שכך בחרו באינטל לנסות בשלב זה למזער את הפגיעה עם קיצוץ רוחבי בהמתנה לכך שתוכניתו של גלסינגר תתחיל להניב את הפירות המצופים. השאלה היא האם עד אז יישארו באינטל הטאלנטים הנדרשים למימוש המטרות השאפתניות של גלסינגר שמחפש למקד את החברה במספר תחומים מוגבל. אינטל נפטרה ממספר פעילויות שאינן בליבת העסקים והחלה בהקמת מפעלים גדולים באוהיו בארה"ב ובגרמניה, לצד האצת הרחבת המפעל בקריית גת ובאירלנד. גלסינגר, שנוהג לצייץ בחשבון הטוויטר שלו פסוקים מתנ"ך, מאמין לא רק באלוהים, אלא גם במענקים ממשלתיים נדיבים שאינטל אמורה לקבל מארה"ב ובאירופה במסגרת חוקי עידוד החזרת מפעלי שבבים מאסיה "הביתה". עד אז הוא לא רוצה לאבד את אמון המשקיעים ובונה על כך שלאור ההאטה העולמית בהייטק כולו ובענף השבבים בפרט, הוא לא יאבד גם את העובדים כי לא יהיו להם יותר מדי אופציות בחוץ.
אך האם בחוץ אכן כל כך קר? למהלך של אינטל עשויות להיות השפעות מעניינות על שוק העבודה והתגמול בהייטק הישראלי. אף שאינטל נחשבת לחברה כבדה, מעט מיושנת ועם יותר מדי עובדים, בוודאי אם משווים למתחרותיה, עדיין מדובר באחד המעסיקים הנחשקים. אם כי אינטל נמנית עם חברות הענק הרב־לאומיות שהשכר בה נחשב נמוך יחסית. מה שפיצה על כך לאורך השנים היא רמת העניין והמרכזיות של אינטל ישראל במארג של אינטל העולמית. אלא שגם כאן כבר יש לה תחרות בעיקר מכיוונה של Nvidia שחטפה לאינטל לא מעט עובדים בשנים האחרונות והיום כבר מעסיקה בישראל 3,000 עובדים, המהווים 15% מכוח האדם העולמי שלה. גם באפל, שיש לה כבר יותר מ־1,000 עובדים בישראל שמתמקדים בתחום השבבים, פתחו אתמול בקבוק שמפניה בעקבות ההודעה של אינטל. אפל היא בינתיים היחידה מבין קבוצת הביגטק שלא הודיעה על פיטורים וזאת לאחר שהיתה מאופקת בגיוסים בתקופת הקורונה.
המהלך הנוכחי של אינטל מגיש את עובדיה הבכירים דווקא על מגש של כסף למתחרות. פגיעה בשכר משמעותית במיוחד בעידן הנוכחי של עליית מחירים בכל העולם. "האווירה בחברה לא קלה", אמרו אתמול מקורבים לאינטל, "אבל יש הבנה שרואים את האסטרטגיה ואת ההשקעות שנעשות. ברור לכולם שבגלל אופי התעשייה זה יקח זמן והשיפור לא יורגש לפני 2024". השאלה היא כמה יחליטו לחרוק שיניים עד השיפור המיוחל וכמה ילכו בעקבות הצעות מהמתחרים. עובדי אינטל לשעבר אומרים ל"כלכליסט" כי גם על מי שעזב מיוזמתו בתקופה האחרונה לא קיבל את "חבילת החיזורים" שתימנע ממנו ללכת למתחרים ומשרות העוזבים לא אויישו מחדש. בשוק מציינים כי לאחר תקופת רגיעה ומיעוט עזיבות מאינטל לאחר כניסתו של גלסינגר שבעצמו חזר לאינטל, בה התחיל את הקריירה, בחודשים האחרונים התחדשה זרימת קורות חיים של אנשי אינטל לשוק. הזרם התגבר מאז ההודעה על תוכנית ההתייעלות ומחפשי את דרכם החוצה בעיקר העובדים הבכירים.
למהלך של אינטל עשויה להיות גם השפעה רוחבית משמעותית יותר על כל מגזר הטק הישראלי ולתת דחיפה נוספת לרגיעה בשכר, שהרי החברות הרב־לאומיות נחשבות לאלה שמושכות כאן את התגמול כלפי מעלה ובכך מקשות על הסטארט־אפים לגייס עובדים. המקרה של אינטל יהיה גם מבחן נוסף לתאוריה מעולמות של התנהגות ארגונית שגורסת כי לעתיד החברה עדיף לפטר עובדים, משום שיש לך אמנם אפקט כואב, אך לטווח זמן מצומצם בעוד שהפחתת שכר מובילה לפגיעה מתמשכת וירידה במורל העובדים.
