OECD: רק ל-62% מהעסקים בישראל יש אתר אינטרנט - הרבה פחות מהממוצע
OECD: רק ל-62% מהעסקים בישראל יש אתר אינטרנט - הרבה פחות מהממוצע
דו"ח ה־OECD מצביע על איטיות בהליך האימוץ של טכנולוגיות חדשות בכלכלה הישראלית, מלבד ההייטק. מומחה מסביר ששיפור הנוכחות הדיגיטלית של עסקים ישרת גם את הלקוחות ויאפשר להם להשוות מחירים
דו"ח ה־OECD שפורסם בשבוע שעבר הראה שישראל משתרכת מאחורי מדינות ה־OECD לא רק בהקשר לשיעור הנמוך של תעסוקת חרדים, אלא גם מרמז על האיטיות במעבר של הכלכלה הישראלית, לפחות זו שמחוץ לסקטור ההייטק, לעידן טכנולוגי יותר. הנתון אולי המרכזי ביותר שעולה בהקשר הטרנספורמציה הדיגיטלית הוא שנכון לשנת 2021, רק ל־62.2% מהעסקים בישראל יש אתר אינטרנט לעומת ממוצע של 78.1% במדינות ה־OECD.
לדברי ד"ר אסף פתיר, הכלכלן הראשי של מכון המחקר סטארט־אפ ניישן ישראל, השיעור הנמוך של עסקים עם אתרי אינטרנט בישראל משקף בעיה רחבה יותר בכלכלה הישראלית: "אף על פי שיש בישראל סקטור הייטק גדול, שכולל 15%-10% מהעובדים במשק, עם פריון מאוד גבוה, הפריון של העובד הישראלי נמוך ביחס לעובדים בסקטורים מקבילים במדינות המפותחות. אחת הסיבות לפריון הנמוך היא שהאימוץ של טכנולוגיות חדשות בישראל בסקטורים רבים בכלכלה איטי מאוד ביחס למדינות אחרות".
גם בדו"ח ה־OECD משתקפת תמונה דומה. הדו"ח מציין כי הליך האימוץ של טכנולוגיות חדשות בכלכלה הישראלית, מחוץ לסקטור ההייטק, איטי - אך היכולת של עסקים לאמץ טכנולוגיות מסוג זה יכולה לצמצם את הפער בפריון שבין מגזר ההייטק ליתר ענפי הכלכלה בארץ. לפי ד"ר פתיר, "זוהי הדואליות שבכלכלה הישראלית: מצד אחד משקיעים ומפתחים טכנולוגיות חדשות, אך מצד שני המכירות של החברות מרוכזות בחו"ל. אחת הסיבות לכך היא שהשוק הישראלי קטן, וסטארט־אפים שרוצים למכור את המוצרים שלהם באופן טבעי יתמקדו בשווקים הכי גדולים שהם יכולים לפעול בהם: ארה"ב ואירופה".
"אבל זו לא הסיבה היחידה", מוסיף פתיר. "השכר הגבוה בהייטק ביחס לסקטורים האחרים מושך אליו הרבה מאוד אנשים שבמידה שהיו עובדים בתעשייה אחרת - היו מכניסים ומתפעלים את הטכנולוגיות החדשות". במילים אחרות, פתיר אומר שבישראל יש את מי שמפתח את הטכנולוגיות החדשות ויודע למכור אותן בעולם - אבל אין מי שישלב אותן בתעשייה הישראלית.
היתרונות של שימוש בטכנולוגיות חדשות ויעילות יותר שיכולות להפחית עלויות ייצור במפעל, למשל, הם ברורים, אך גם לנוכחות האינטרנטית של עסקים יכולה להיות השפעה חיובית על הצרכן הישראלי. "זה מתחיל בדברים הקטנים. למשל, להיכנס לגוגל מאפס ולדעת בביטחון ששעות הפתיחה של העסק השכונתי מעודכנות, ככה שהצרכן יודע מתי הוא יוכל להגיע לחנות. הנוכחות הדיגיטלית של עסקים חשובה גם ליכולת של הצרכן להשוות בין מחירים שונים, ולהכיר יותר טוב את השוק לפני שהוא קונה".
יתרון נוסף של נוכחות דיגיטלית של עסקים הוא גם לבעלי העסקים הקטנים, שקונים מהספקים שלהם.
לדבריו, "לירקן, למשל, יש כמה ספקים שמהם הוא קונה את הירקות לעסק. היכולת לעשות השוואה בין המחירים ולבדוק את המחירים של יותר ספקים תשתפר בהרבה אם לאלו תהיה נוכחות דיגיטלית בולטת יותר".
