גיימריסטאפל ואפיק הפסידו במשפט, אבל אולי יוצרי המשחקים הקטנים ירוויחו
גיימריסט
אפל ואפיק הפסידו במשפט, אבל אולי יוצרי המשחקים הקטנים ירוויחו
הכנסותיה של אפל מחנות האפליקציות מבוססות ברובן על משחקים - ובעיקר על רכישות בתוך משחקים חינמיים. האפשרות לעקוף את הסליקה של אפל תפגע בשורת הרווח של יצרנית האייפון, אבל טומנת בחובה הזדמנות עבור מפתחים עצמאיים, שמסתפקים בנתח קטן מעוגת משחקי המובייל
בסיום קרב הענקיות בין אפיק גיימס ואפל, אף אחת מהן לא זכתה להכרעה נחרצת, אלא לפשרה הפוגעת בשורת הרווח של שתיהן; אין פלא ששני הצדדים מעוניינים לערער על הפסיקה. בית המשפט בקליפורניה הורה על שינוי עיקרי אחד בלבד במדיניות חנות האפליקציות של אפל: מפתחי האפליקציות והמשחקים יוכלו מעתה להציע למשתמשים שלהם כי דרכים אחרות לשלם על הרשמה ותכנים, שעוקפות את מערכת הסליקה של אפל ואת העמלה שהיא גובה.
שינוי מעין זה עשוי לפגוע קשות בהכנסות של אפל מחנות האפליקציות (כ-19 מיליארד דולר בשנה), המבוססת בעיקר על גביית עמלות בסך 30% על רכישות המתבצעות בתוך משחקים חינמיים (Freemium). על פי נתוני חברת סנסור טאוור (Sensor Tower), כ-70% מהכנסות האפסטור נובעות ממשחקים, ו-98% מהרכישות בתוך אפליקציות - מתבצעות בתוך משחקים. הלכה למעשה, הדנ"א של החנות של אפל די דומה לזה של סטים (Steam), חנות המשחקים המקוונת הגדולה בעולם.
לכאורה, פסיקה כזו היא ניצחון עבור אפיק. אולם השופטת, איבון גונזלס רוג'רס, דחתה את הטענה שהובילה את אפיק לתבוע וקבעה במפורש כי היה אסור לה להכניס את מערכת התשלום שלה לתוך גרסת המובייל של פורטנייט. זו הייתה הפרה בוטה של תנאי המדיניות של אפל - ובבירור, היה זה צעד שהתגרה באפל והוביל במכוון להגשת התביעה. בנוסף, בית המשפט קבע כי אפיק נכשלה להוכיח כי אפל היא מונופול הנוגד את חוקי התחרות הפדרליים - ולכן, אין צורך לחייב אותה להפחית את שיעור העמלות שהיא גובה ממפתחי האפליקציות.
אולם ייתכן כי יתר מפתחי משחקי המובייל הם המנצחים הגדולים במשפט הזה. תעשיית משחקי המובייל היא שוק ריכוזי למדי: על פי דו"ח סנסור טאוור מחודש יוני, 100 המשחקים המובילים הכניסו יותר מ-42.7 מיליארד דולר, בערך 54% מההכנסות של שוק המובייל העולמי. בארה"ב, המגמה בולטת אף יותר: 100 המשחקים המובילים גרפו יותר מ-64% מהכנסות תעשיית הגיימינג במובייל - כ-14 מיליארד דולר.
מאחר שמרבית משחקי המובייל הקטנים נאלצים להתחרות על "שאריות", הפסיקה בקליפורניה עשויה לעודד יוצרים עצמאיים (עד לרף הכנסות של מיליון דולר בשנה), המפרישים לאפל 15% בלבד מהכנסותיהם. עמלותיהן של חברות סליקה צד שלישי נמוכות משמעותית מאלה של אפל או גוגל. פייפאל (PayPal), למשל, גובה 2.9% מכל רכישה בארה"ב המתבצעת דרכה.
גיימרים - ובייחוד אלה המשחקים בכותרי אינדי - ידועים כקהל הנאמן למפתחים העצמאיים, המעוניין לתמוך בהם כלכלית. ניתן לשער כי בהינתן האפשרות, חלק משמעותי מהם יעדיף לשלם ישירות ליוצרי המשחקים, שהכנסותיהם מסתכמות לרוב בעשרות אלפי דולרים בשנה. עם זאת, התקנת מערכת תשלומים עצמאית היא לא עניין של מה בכך, ולא כל מפתחי היישומונים בהכרח מעוניינים בטרחה הזו.
בסופו של דבר, מוקדם לנבא כיצד הפסיקה של בית המשפט בקליפורניה תעצב את פני האפסטור לשנים הבאות. ישנם מגוון פרטים טכניים הדורשים הבהרה: האם יוצרי המשחקים יוכלו להטמיע כפתור תשלום, כמו של פייפאל, או שמא הם יצטרכו לקשר את המשתמשים לאתר רכישה חיצוני? האם אפל תוכל לדרוש מהמפתחים תמחור צד-שלישי זהה לזה של חנות האפליקציות, או שמא יוכלו להציע מחירים מוזלים ללא העמלה של אפל? סעיפים אלה ישפיעו בעקיפין על הכנסות יוצרי המשחקים - גדולים וקטנים כאחד - ועל הפגיעה בשורת הרווח של אפל.
