"גם ב־2003 לא ראינו עניין כזה בהוצאת כספים מישראל"
"גם ב־2003 לא ראינו עניין כזה בהוצאת כספים מישראל"
מעל מיליארד וחצי דולר הוציאו חברות ההייטק מישראל בשבועות האחרונים והבנקים הזרים השיגו באמצע פברואר את היעד השנתי לפתיחת חשבונות בישראל
"בימים אלה אנו מקבלים פניות רבות של אנשים פרטיים וחברות שמבקשים לפתוח חשבונות ב־UBS. הפונים רואים במהלך צעד אסטרטגי שאמור לשרת את האינטרסים שלהם בטווח הארוך", כך מנסח בשפה דיפלומטית וזהירה עידו בן חיים, ראש השוק הישראלי בבנק UBS השווייצרי את המתרחש בשבועיים האחרונים בישראל. בפועל השטח בוער וסוער. עשרות שחקנים בתחום ניהול העושר (פמילי אופיס), בנקאות השקעות פרטית וסמנכ"לי כספים של חברות הייטק עימם שוחחנו לאורך השבועיים האחרונים מנסים להלך בין הטיפות כדי לא לייצר היסטריה מיותרת ומסוכנת, אך מצד שני אינם יכולים להתכחש למה שהם רואים במציאות. העלאת הילוך ודהירה שנראית בשלב זה כבלתי מתפשרת של הקואליציה אל עבר ההפיכה המשטרית, מציתה אצל ישראלים רבים את החששות הבסיסיים ביותר. המוטיב שחוזר אצל כולם, החל מחברות ועד אנשים פרטיים, הוא "עליית רמת הסיכון וחשש מהטלת הגבלות על תנועות הון על ידי הממשלה בעתיד".
אז יש כאלה שמאופקים יותר ולא נוקטים בפעולות, אבל חלק משמעותי לא מחכה. על פי הערכות, ובהמשך לפרסום ב"כלכליסט" בתחילת השבוע על 37 חברות שהעבירו פקודות להוציא מישראל יתרות מזומנים של 780 מיליון דולר, הצטברו ב"כלכליסט" עדויות לכך שבפועל המספר הוא כפול: 1.5 מיליארד דולר יצאו בשבועות האחרון מהבנקים בישראל לטובת פקדונות בבנקים זרים. במקביל, לקוחות פרטיים - רובם אנשי הייטק אמידים, אבל לא רק - הוציאו עוד סכום של כמה מיליארדי שקלים במצטבר. בעלי פמילי אופיס, חברות שמתמחות בניהול עושר עבור לקוחות שיש להם יותר מ־10 מיליון שקל, מעידים על העברת מזומנים ותיקי השקעות לבנקים זרים. "שבועיים שאני מעביר כסף לחו"ל, מעריך שכבר הגעתי ל־100 מיליון דולר", אומר בעלי פמילי אופיס מקומי. "בשבועיים האחרונים הלקוחות מניידים את הכסף שלהם לחו"ל. עוד לא מדובר בצונאמי, אבל אנשים מדברים איתי על ניהול סיכונים ומעדיפים שהנכסים הדולריים שלהם יהיו בחו"ל. בשבועיים האחרונים אני מעריך שהעברתי 10% מהנכסים המנוהלים בפמילי אופיס לחשבונות בחו"ל", אומר ל"כלכליסט" שותף בכיר באחד מפמילי אופיס הגדולים בישראל שדורש נכסים של 100 מיליון שקל לכל הפחות כדי לעבוד איתו.
בהלה חסרת תקדים
גם שיחות עם הבנקים הזרים מאששות את זה: "אפילו ב־2003 (באינתיפאדה השנייה - ס"ש) לא ראינו עניין כזה ותנועה כזו של לקוחות כמו בשבועיים האחרונים", אומרים באחד הבנקים הזרים שפועלים בישראל, "פונים אלינו לקוחות מכל הסוגים, גם פרטיים וגם חברות וגם מכל התעשיות, לא רק מהייטק. רבים שלא מגיעים עם הסכום המינימלי הנזיל הנדרש אנחנו נאלצים לדחות".
"המספרים בשבוע וחצי האחרונים הם פשוט הזויים. אני לבד דיברתי עם 150 איש, אלה לא היקפים של פניות שבועיות שרואים בתחום הבנקאות, בוודאי לא בבנקאות הפרטית", אומר בכיר באחד הבנקים הזרים שפועלים בישראל, ״הבאזז הוא בלתי ניתן להשוואה לשום מצב בעבר שאני זוכר. לא במלחמה ולא במשברים כלכליים. פונים אלינו גם הייטקיסטים צעירים אבל גם אנשים מבוגרים שחושבים על החסכונות שלהם. קיבלנו מספר פניות גם ממשרדי עורכי דין שמאגדים את הלקוחות שלהם לקבוצות שעומדות כך ברף המינימום הנדרש לפתיחת חשבון. מהשאלות שאנשים שואלים כשהם פונים אלינו, אנחנו גם מבינים שאלה לא אנשים שחיים את עולמות הבנקאות הפרטית ולא מכירים אותה. הם מעולם לא חשבו על חשבון בנק בחו"ל ועכשיו שואלים האם תהיה אפשרות לממשלה לדרוש את הכסף שיהיה בחשבון בבנק זר״. חשוב לציין כי פתיחת חשבון בבנק זר אורכת מספר שבועות לפחות, כך שבפועל גם מי שפותח חשבון חדש בחול כעת, עוד לא העביר לשם את כספו פיזית ולא המיר את השקלים לדולרים.
כמובן שב־2003 למשק הישראלי לא היה הרבה להפסיד כי פשוט לא היה כאן כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה אנשים בעל פרופיל המאפשר פתיחת חשבון בבנק זר. בשנים האחרונות הפכה ישראל לאחת המדינות עם קצב צמיחת המיליונרים החדשים הגבוה בעולם בזכות תעשיית ההייטק. חלק מהכסף שזרם לחברות הגיע כמובן גם לכיסי העובדים והמייסדים, כך שישראל מדורגת היום בעשיריה הראשונה בעולם במספר המיליונרים לנפש. לפי דיווח של רשות המסים ב־2021 והמחצית הראשונה של 2022 ההייטקיסטים הרוויחו סכום כולל של 50 מיליארד שקל.
התמונה זהה בכל הבנקים הזרים. כולם מוצפים בפניות ולמעשה כבר באמצע פברואר הם עקפו את היעדים השנתיים של פתיחת החשבונות בישראל. הבנקים הגדולים שפועלים בישראל בשוק ניהול העשור כגון קרדיט סוויס, UBS וגולדמן סאקס דורשים מינימום של 5 מיליון דולר לפתיחת חשבונות. בנקים כגון ספרא, רוטשילד, יוליוס בר יסתפקו גם בסכומים קטנים יותר של מיליון עד 3 מיליון דולר.
בתעשיית ניהול הכסף מעריכים כי הלקוחות הפרטיים העבירו בשבועות האחרונים מישראל לחו"ל מיליארדי שקלים. יחד עם העברות של החברות, הסכומים מגיעים לעשרה מיליארד שקל. את העדות בשטח לתנועות אלה ניתן היה לראות בהתחזקות הדולר מול השקל, שהגיע בשיא ל־3.54 שקלים לדולר ולנפילות בשוק האג"ח בשבוע האחרון. גם שוק המניות היה תנודתי ומניות הבנקים בלטו לשלילה. לא לכל התנועות יש השפעה על הבורסה ועל שערי המט"ח שכן בשלב זה לפי העדויות, ההעדפה היא להסתפק בהעברת הנכסים הדולריים ממילא.
"אחרי התגובה המיידית והראשונית של העברת הנכסים הדולריים לחו"ל, הפעולה הפשוטה ביותר שלא דורשת בעצם שום פעולות קניה ומכירה, עכשיו מתחיל השיח של הקטנת החשיפה לשוק ההון המקומי", אומר שותף בפמילי אופיס, "אבל זה כבר אירוע מורכב יותר כי יש כאן גם המרת מטבע וגם במקרים רבים מימוש של הפסדים. אף אחד לא ממהר לעשות את זה, אבל מצד שני יש תחושה גם שאף אחד לא רוצה להיות האחרון שיוצא מהאצטדיון כשכולם רצים לשער".
"האחרונים בשער" הם הציבור הרחב שאין לו פתרון של ממש, פרט להעברת התיק המנוהל, קרן הפנסיה או קרן ההשתלמות למסלולים עם חשיפה גדולה יותר לחו"ל בין אם באמצעות מדדי המניות האמריקאיים או קרנות כספיות צמודות דולר. פתרון נוסף שמציעים היום אנשי ההשקעות וניהול התיקים הוא רכישת אג"ח אמריקאי ממשלתי. כיוון נוסף הוא בנקים דיגיטליים בחו"ל כגון Revolut או N26 הבריטי, שמקבלים סכומים נמוכים של עשרות אלפי שקלים וגם בעלויות נמוכות, אבל כדי לפתוח חשבון שם הלקוח נדרש לספק כתובת מגורים מקומית.
מחכים להידברות
בינתיים, לאחר שהמתח הגיע לשיא בתחילת השבוע בהפגנה הגדולה בירושלים וקריאתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג להידברות, השטח מעט נרגע ובקרב חברות ההייטק מדברים אפילו על בלימה בהעברות הכספים לחו"ל עד להתבהרות התמונה. "כל מה שנעשה עד עכשיו היה מתוך ניסיון לעשות פעולות שיפגעו כמה שפחות בישראל ובכלכלה שלה וגם להיצמד לפעולות שיש מהן דרך חזרה פשוטה, פעולות רוורסביליות", אומר ל"כלכליסט" גורם בכיר בתעשיית ההייטק, "אבל אם אחרי הימים האלה של עצירה כדי לראות שאכן מתחילה הידברות ותהליך החקיקה נעצר, יתברר שזה לא המצב, הגל יתחדש ויהיה אלים יותר".ואולם החשש האמיתי ומה שצריך להדאיג את הקברניטים הוא לא רק הסכומים שיוצאים מישראל ותופסים כותרות, אלא דווקא הסכומים שלא נכנסים כיום ואולי כבר ייכנסו כלל לפה. את הסכומים האלה הרבה יותר קשה עד בלתי אפשרי לכמת, אבל מדובר במזומנים מפעילות שוטפת של החברות שישארו בבנקים הזרים ולא יומרו ולשקלים שנה מראש, כפי שעשו לא מעט חברות בשנים האחרונות. אך מעל הכל מדובר בהשקעות שלא מתבצעות כעת בחברות הזנק ישראליות מתוך החלטה להמתין לנוכח חוסר היציבות והאיום לשינוי שיטת המשטר.היום, כל הקרנות מדקלמות במקהלה, גם אם לא לציטוט בשמן, כי כרגע כל ההשקעות בישראל מוקפאות.
