ניתוחהבחירות הבאות בארה"ב יוצפו במידע שקרי, בחסות ה־AI
ניתוח
הבחירות הבאות בארה"ב יוצפו במידע שקרי, בחסות ה־AI
אחרי אובמה שנחשב לנשיא האימייל, וטראמפ שהפיץ פייק ניוז באמצעות בוטים, קמפיין הבחירות הבא לנשיאות יעמוד בסימן בינה מלאכותית גנרטיבית והקלות הרבה שבה ניתן לייצר דימויים סינתטיים מטעים
חשיבותן של טכנולוגיות אינטרנט מתעצמת כל מחזור בחירות בארצות הברית והן היו המפתח לנצחונות גדולים.
ברק אובמה נחשב לנשיא האימייל, והקמפיין שלו היה הראשון שהסתמך על ניתוח בקנה מידה גדול לשיפור מאמצי גיוס התרומות ולתיאום מתנדבים באמצעות דואר אלקטרוני. הקדנציה של יורשו דונלד טראמפ בישרה את תפוצתן הרחבה והמהירה של חדשות מזויפות באמצעות בוטים, בעוד שטראמפ עצמו, על נוכחותו הדומיננטית בטוויטר, הפיץ אותן באמצעות רשתות חברתיות. מחזור הבחירות הנוכחי עומד בסימן בינה מלאכותית גנרטיבית והעלויות הפוחתות ליצירת דימויים סינתטיים מטעים. ייתכן שהבחירות הבאות יוכרעו על ידי המפלגה שתנצל את הטכנולוגיות הללו בצורה הטובה ביותר.
הקמפיינים הפוליטיים יהיו "מלאים, מלאים במידע שקרי שכל אחד יכול לייצר", אמר מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט בכנס שנערך בקולורדו בשבוע שעבר. "כל צד, כל קבוצה וכל פוליטיקאי ישתמשו בבינה מלאכותית כדי להזיק ליריביהם", הוסיף. "אנחנו יודעים שזה חלק מהפוליטיקה עכשיו", אמר ראש הסגל לשעבר של הנשיא ביידן, רון קליין באותו הכנס והשאיר את האחריות על השחקנים הפוליטיים עצמם שלדבריו יצטרכו "לשנות גישה".
כבר היום לא חסרות דוגמאות לשימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית. בטורונטו, המועמד השמרן לראשות העיר אנתוני פיורי פרסם תמונות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית גנרטיבית המתארות מציאות מוכת מחוסרי דיור שאינה קיים בעיר. בשיקגו, מועמד אחר טען כי השתמשו בבינה מלאכותית כדי לשכפל את קולו ולצאת בקמפיין שקרי אודותיו. אפילו הנשיא לשעבר טראמפ יצא בקמפיין שמזייף את קולותיהם של אלון מאסק ויריבו רון דה סנטיס, בפרסומת הלועגת לשניים. דה סנטיס הפיץ פרסומת מזויפת שבה נראה טראמפ מחבק את המנהל לשעבר של המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות, ד"ר אנתוני פאוצ'י, ואילו המפלגה הרפובליקאית פרסמה סרטון תגובה סינתטי, שמתאר את החיים, אם ביידן ייבחר שוב.
העדויות הנערמות הביאו לשורה של התייחסויות בנושא, מכל כיוון אפשרי. בשימוע בפני הקונגרס במאי האחרון אמר מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, כי הוא מודאג מיכולתה של הטכנולוגיה שפיתחו "לתמרן, לשכנע, לספק סוגים של מידע, גם מידע מוטעה" וכי הנושא הוא "תחום משמעותי לדאגה". אלטמן, כמו שמידט, ראוי לציין, הוא שחקן מפתח שאחראי לפיתוח טכנולוגיות אלו ויכול להטיל מגבלות על המוצרים שהוא מפיץ על מנת להיטיב עם הדמוקרטיה, ולא רק לחשוש לגורלה. אם כי הוא לא עושה דבר.
בסמיכות לקונגרס, גם האיגוד האמריקאי של היועצים הפוליטיים (AAPC) גינה את השימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית. "השימוש בתוכן מזויף על ידי בינה מלאכותית גנרטיבית הוא איום שונה משמעותית ומסוכן לדמוקרטיה", נכתב בהצהרה, "עלינו להבהיר שהשימוש בטכנולוגיה הוא הפרה בוטה של הקוד האתי שלנו". דרל מ. ווסט, עמית בכיר במכון ברוקינגס, כתב באותה העת דו"ח על השפעת בינה מלאכותית על בחירות 2024 והזהיר כי "באמצעות תבניות קלות וזולות לשימוש, אנו עומדים להתמודד עם מערב פרוע של טענות קמפיין ותביעות נגדיות, עם יכולת מוגבלת להבחין בין מזויף לחומר אמיתי ואי־ודאות לגבי האופן שבו כל אלו ישפיעו על הבחירות".
האזהרות במקומן. בינה מלאכותית גנרטיבית יכולה לייצר במהירות מיילים, טקסטים או סרטונים ממוקדים לקמפיינים פוליטיים, לאפשר יצירת סרטונים מזויפים ולשים בפיהם של יריבים פוליטיים דברים שמעולם לא אמרו, לזייף הודאה בפשע או לעודד הצבעה ביום הלא נכון. סיכוי גבוה הוא גם שטכנולוגיות אלו ישמשו בעיקר, ובצורה האגרסיבית ביותר, נגד אוכלוסיות פגיעות ומוחלשות כמו נשים, שחורים וחברי קהילת הלהטב"ק. כך למשל, במחקר על בחירות לקונגרס 2020, דו"ח של המרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה מצא שלנשים שחורות יש סיכוי גבוה פי שניים להיות מטרה לקמפיינים מקוונים של דיסאינפורמציה.
היכולת לבצע טשטוש מסוג זה בין האמיתי למזויף אינה חדשה, אבל הכלים הנוכחיים מאפשרים את יצירת החומרים הבעייתיים במהירות חסרת תקדים ובאופן חסר תקדים, מה שמכונה "דמוקרטיזציה של דיסאינפורמציה". המשמעות: לא נדרשת מיומנות טכנולוגית מיוחדת כדי ליצור תוכן פוליטי לא אמיתי. כל זאת מבלי להתייחס לעובדה שלא רק שחקנים פוליטיים לגיטימיים עלולים לנצל לרעה את הטכנולוגיה, כי אם גם סוכנים זרים ומדינות עוינות.
הציבור כבר נדרש לאוריינות דיגיטלית גבוהה באופן יוצא דופן כדי להצליח לנווט בים האינטרסים והזיוף, כעת הוא ייאלץ להתאמץ הרבה יותר. השאלה עד כמה רחוק ניתן יהיה ללכת בשילוב הנפיץ הזה בין מכונות ודמוקרטיה, נותרה עדיין פתוחה.
בשנים האחרונות, ברקע תפוצת החדשות המזויפות, נשמעו קולות לבצע רגולציה בנושא, אם כי היא לא התקדמה. בשלב מסוים, טוויטר הודיעה כי תאסור על מודעות פוליטיות בפלטפורמה, איסור אותו ביטל מאסק כשרכש את הרשת החברתית. בפייסבוק מעולם לא אסרו על מקור כזה לתזרים מזומנים, אך הרשת החברתית כן מגבילה פרסום פוליטי עד שבוע לפני הבחירות. לפיכך, אין זה מפתיע שגם היום אין כללים להתמודדות עם המצב הנוכחי, למשל, כאלו שמחייבים סימון מפורש כאשר תוכן — בין אם טקסטואלי, ויזואלי או אחר - נוצר על ידי בינה מלאכותית.
חריג לכך הוא האיחוד האירופי, שם חקיקה בנושא נמצאת כבר בשלבים מתקדמים לאחר שיצאה לדרך ב־2021. בין היתר, החקיקה האירופית קובעת כי מערכות כמו ChatGPT יצטרכו לחשוף ולסמן תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית, להוסיף סממנים כדי לעזור להבחין בין תמונות כביכול מזויפות לאמיתיות ולהבטיח אמצעי הגנה מפני תוכן לא חוקי. עוד פועלים באיחוד לייצר שקיפות גבוהה יותר לגבי תוכן של קמפיינים פוליטיים, להעמידם לביקורת רגולטורית וציבורית ולהטיל אחריות רבה יותר על רשתות חברתיות שמשמשות כפלטפורמה לתפוצתן.
