פריצת דרך בתעשיית המזון: סטארט-אפ ישראלי גרם לתרנגולת להטיל "אפרוחות" בלבד
פריצת דרך בתעשיית המזון: סטארט-אפ ישראלי גרם לתרנגולת להטיל "אפרוחות" בלבד
הפיתוח הטכנולוגי של מכון וולקני וחברת Poultry by Huminn הישראלית-אמריקאית עשוי להציל מיליארדי אפרוחים זכרים שנשלחים להשמדה ברחבי העולם מדי שנה בשל חוסר תועלת כלכלית. "חובה עלינו לנהוג בחמלה ולנצל את החקלאות באופן שיאפשר לנו להיות בני אדם"
במעבדה של מכון וולקני בראשון לציון התרחשה פריצת דרך משמעותית: נולדה שם התרנגולת הראשונה בעולם שמטילה ביצים שמהן בוקעות "אפרוחות" נקבות בלבד. אם הפיתוח הטכנולוגי של מכון וולקני וחברת Poultry by Huminn הישראלית-אמריקאית יצלח הוא עשוי לשנות את תעשיית המטילות, ולחסוך את סבלם של מיליוני אפרוחים הנגרסים מדי יום בתעשייה מפני שלא נמצא להם שימוש מסחרי. הטכנולוגיה הייחודית של מכון וולקני מאפשרת עריכה גנטית בתרנגולות, כך שעוברים זכרים לא יתפתחו. לפי דיווח החברה, מנהל הבריאות וביטחון המזון באיחוד האירופי סיווג את הביצים כבטוחות לשיווק לצרכנים.
תעשיית הביצים, המייצרת יותר מ-2 טריליון ביצים בשנה למאכל אדם, גורמת מדי יום לסבל רב לבעלי החיים. בכל שנה מושמדים בייסורים כ-7 מיליארד אפרוחים זכרים בני יומם, הנחשבים ל״תוצר לוואי״ בתעשייה. הסיבה לכך היא שלא משתלם לגדלם עבור תעשיית הבשר. בשוק הנאמד בכ-7 מיליארד דולר בשנה הם הופכים לפסולת. המחיר אינו רק מוסרי וסביבתי, שכן גם התעשייה עצמה נדרשת להשקיע תשומות כספיות במיון האפרוחים עם בקיעתם, בהשמדתם, ובהיפטרות מהפסולת שנוצרת כשהם הופכים לפגרים.
עשרות רבות של חברות ברחבי העולם מנסות לאורך השנים האחרונות למצוא פתרון לבעיה, בתקווה להצליח לשנות את הענף. מי שחתום על המחקר פורץ הדרך בנושא הוא ד״ר יובל צינמון, חוקר ממכון וולקני, שפיתח פתרון המבוסס על טכנולוגיה שמעבירה תכונה ביולוגית לכרומוזומי המין של המטילה, כך שכל העוברים הזכרים שלה לא מתפתחים. ״עד שלב מאוחר בהתפתחות העוברית אין הבדל שמאפשר להבחין בקלות בין זכר ונקבה במשק החקלאי״, הוא מסביר. ״ניסו לאורך השנים למיין בין זכרים ונקבות בשלב מוקדם של ההתפתחות, אבל בתהליך של מיון יש טווח טעות. זה יכול להסתיים בהרג נקבות שלא לצורך או בבקיעת זכרים שממילא צריך להשמיד. הטכנולוגיה שלנו אחרת. אנחנו חושפים את הביצים לאור כחול שגורם לזכרים לא להתפתח כלל. הכרומוזום שקובע את מין הנקבות לא עובר עריכה גנומית והאפרוחות שבוקעות ומטילות בהמשך חייהן ביצים זהות לחלוטין לתרנגולות רגילות שמתפתחות למטילות.
״רווחת בעלי חיים היא המוטו של המחקר שלנו. העופות תורמים 40% מהחלבון שנאכל בעולם - יותר מכל בעל חיים אחר. זה לא ישתנה בשנים הקרובות. האנושות תלויה בצריכת החלבון הזו. חובה עלינו לנהוג בחמלה ולנצל את החקלאות באופן שיאפשר לנו להיות בני אדם. מעבר לבעיה העצומה ברווחת החי, משום שהזכרים האלו מושמדים סתם, זו גם בעיה של קיימות. האנרגיה הדרושה למדרגות מבוזבזת, הפסולת של פגרי האפרוחים מזהמת, וזו גם בעיה כלכלית עבור החקלאים. אנחנו מפחיתים כמעט במחצית את המשאבים הדרושים להדגרה ואת עלויות המיון והשמדת האפרוחים הזכרים״.
חשוב להדגיש: למרות פריצת הדרך המדעית החברה עדיין לא קרובה להטמעה מלאה של הפתרון. תהליך ההטמעה צפוי להתחיל בלעוד כחצי שנה ולהימשך בין שנתיים ארבע שנים, כשהפיתוח עצמו לא יעשה בישראל. הטכנולוגיה תוטמע בחברות שמוכרות תרנגולות מטילות לחקלאים.
