הסטארט-אפים המבטיחיםמייסדי מאנדיי: במקום לרוץ לפתרונות, בואו נדון בבעיות
הסטארט-אפים המבטיחים
מייסדי מאנדיי: במקום לרוץ לפתרונות, בואו נדון בבעיות
ההייטק הישראלי, כמו המדינה עצמה, הוא נס - אבל כעת, הנס הזה עומד בפני אחת התקופות הקשות בתולדותיו. כדי להציל אותו, ואת המדינה, עלינו לנהל אותם מתוך דיאלוג מכבד והבנה שבמקום שבו יש מנצח אחד, כולם מפסידים
כשהנפקנו את מאנדיי, ביוני 2021, זו היתה סגירת מעגל של 11 שנים - השלמה של המסע מסטארט־אפ קטן לחברה ציבורית. אבל למרות ההרגשה ש"הגענו!", הבנו שזו התחלה, ולא סוף; ושלחברות ישראליות אין גבולות. הימים שבהם חברות ישראליות נדרשו להביא מנכ"ל אמריקאי ולהימכר, חלפו מזמן. מאז, ענף ההייטק המקומי התקדם למקום שבו חברות יכולות להיווסד כאן, לצמוח כאן ולהפוך לגדולות, ואף להצליח עם שדרה ניהולית ישראלית.
בתקופה האחרונה הענף סופג טלטלה ענקית, נוכח התערערות האמון של ישראלים רבים באיתנותה של הדמוקרטיה הישראלית, וביכולתה של מערכת המשפט לשמור על עצמאותה. רבים חוששים שהתשתיות החברתיות המשותפות, שעליהן הושתת הענף, עלולות לקרוס — ואיתן יקרוס גם מפעל ההייטק עצמו. אבל אנחנו עדיין מאמינים שאם נשכיל כולנו לתקן את השבר בחברה הישראלית, ואם נוכל לדבר אלה עם אלה ולהתקרב גם במקומות הכואבים ביותר, נוכל לצאת מהמשבר עם בסיס מחוזק לקיומה של ישראל, ולהצלחתו של ההייטק שלה.
כשהסיכונים מתרבים, המשקיעים בורחים
כשהקמנו את מאנדיי, כמו כל סטארט־אפ שמנסה לשרוד ולהצליח, נדרשנו להחליט אם להירשם כחברה ישראלית בע"מ, או כחברה אמריקאית. רוב היועצים שאליהם פנינו הציעו להקים את החברה בארצות הברית: באופן זה, הם הסבירו, יהיה לנו קל יותר להימנע ממכשולים כמו חוסר אמון של לקוחות אמריקאים גדולים בחברות זרות, גיוס ההון ממשקיעים אמריקאים יהיה קל יותר, ואתגרי המס יהיו פשוטים יותר. אבל אנחנו, וחברות נוספות באותה העת, החלטנו לרשום את החברה כישראלית. הרגשנו שהגיע הזמן שיקומו בארץ יותר חברות שיגדלו וינוהלו כאן, ולא יימכרו לחברות זרות.
בבסיס ההחלטה שלנו עמדה ההכרה שישראלים מצוינים לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בהרבה דברים מעבר לכך. ההייטק הישראלי נולד עם המון ידע טכנולוגי, מה שקיבע תפיסה ראשונית כאילו "הישראלים טובים בטכנולוגיה, אבל לא בניהול ובנייה של חברה גדולה". התפיסה הזו ביטאה חשש אמיתי של משקיעים מהאפשרות לבנות חברות גדולות בישראל — הן בשל מיעוט מנהלים מנוסים, הן בשל הריחוק מהשוק, והן מפני שבעבר רק חברות מעטות הצליחו בכך. נדרש זמן רב עד ששורת חברות ישראליות בנו מוצרים ומותגים בעלי שם עולמי, וכך שינו את הפרדיגמה הזו.
כשיצאנו להנפקה גילינו שאף שבאותה תקופה כבר נרשמו כמה הנפקות של חברות ישראליות בחו"ל, לא היה שום גוף ידע מסודר, שיסייע לנו ללמוד מהצלחותיהן וכישלונותיהן של החברות שבאו לפנינו. מי שכן ניצבו לצידנו וסייעו לנו היו וויקס, פייבר וחברות אחרות, שחלקו איתנו תובנות על ההנפקה ועל השנים שלאחריה — תובנות שהיו משמעותיות מאוד בהצלחת ההנפקה של מאנדיי. גם אנחנו, מתוך הכרה באחריותנו לפרוץ דרך לחברות שיבואו אחרינו, יצרנו לפני חמש שנים פודקאסט, שלימים הפך לקהילה ששמה Startup for Startup. שם אנחנו חולקים עם כולם את כל התובנות שלנו, מההקמה דרך ההנפקה ועד לאחריה.
מאמציהן של החברות שקמו פה בנו את המוניטין של ישראל כפורצת דרך בהייטק, וכוננו פה דור של חברות שרוצות להתמודד עם האתגרים ולגדול. לדעתנו, היה זה רק עניין של זמן עד שהגוגל או המיקרוסופט הבאות יקומו כאן.
אלא שבמצב המסוכן שנוצר בישראל לאחרונה, ההייטק חוזר אחורה. תנופת ההקמה של חברות שנרשמות כישראליות נעצרת בחריקה ואף נסוגה בצעדי ענק: חברות חדשות שקמות היום נרשמות, ברובן המוחץ, כאמריקאיות, וחברות רבות שכבר נרשמו כישראליות שוקלות "היפוך שרוול", תהליך של מעבר לרישום במדינה אחרת. החזון של בניית חברות ענק ישראליות, שתשלומי המסים שלהן יהיו נדבך משמעותי בכלכלת ישראל, הולך ומצטמצם.
המצב המסוכן שנוצר פה מסיג את ההייטק לאחור. חברות חדשות שקמות היום נרשמות ברובן כאמריקאיות, ואחרות שכבר נרשמו כישראליות שוקלות מעבר לרישום בחו"ל. החזון של בניית חברות ענק ישראליות, שתשלומי המסים שלהן יבססו את כלכלת ישראל, הולך ומצטמצם
היינו רוצים להמליץ ליזמים שבונים חברות להשיק אותן כישראליות, אך אנחנו זוכרים היטב שבתחילת מחזור החיים של סטארט־אפ, השיקולים הם קודם כל הישרדותיים. לרוב מדובר ביזמים שאינם מקבלים שכר ובונים משהו ראשוני, שהצמחתו לכדי חברה אמיתית תובעת את אמונן של אנשים רבים. בשלב הראשון, המשחק הוא להפחית את הסיכונים ככל הניתן, אחרת המיזם לא ימומן, וייסגר. בעשור האחרון, הסיכון שנבע מכך שחברה נרשמה בישראל קטן משמעותית — אבל בשלושת החודשים האחרונים הוא חזר בגדול. כיום כולם מבינים, שכאשר האמונה בתשתיות החברתיות והדמוקרטיות מאוימת, מתערערת גם היציבות של מה שמונח על האדנים הללו.
הצלחה משותפת טובה יותר מהכרעה
אנחנו מקווים שהנזק שנגרם בר תיקון: שהרצון להתחבר יגבר על חילוקי הדעות, שנדע להקשיב, שניאבק על אחדותנו. אם כל צד יאזין לכאבו של הצד השני, נוכל למצוא פתרונות שונים מאלה המונחים כרגע לפנינו.
זהו גם האופן שבו אנחנו מנהלים את מאנדיי. אחד המשפטים הנפוצים שתשמעו במסדרונות שלנו הוא "אתה מתאר פתרון, אבל מהי בעצם הבעיה שאתה פותר?". הטבע האנושי, כשאנו נתקלים בבעיה, הוא לחתור לפתרון ולהציג רק אותו, ללא התייחסות לבעיה. אבל לעיתים קרובות קורה שאנחנו כלל לא מבינים את הבעיה, וחושבים שהפתרון הוא "מה שצריך לקרות". כך קורה שהפתרון שלנו לא כולל את הפרספקטיבה של הצד השני, או מתעלם מההשלכות האפשריות. פתרונות כאלה נכשלים, מפני שהצד השני נוטה לתרגם פתרון חלקי כפרשנות שיפוטית כלפי צרכיו: "הם חושבים שהבעיה שלי לא חשובה", או גרוע מזה, "לא אכפת להם ממני".
אבל אם נדע להציג את הבעיה שאנו מנסים לפתור, עוד לפני שנמהר להציע פתרונות, נאפשר למי שניצב מולנו לפתור יחד איתנו את הבעיה, כפי שהוא מבין אותה, ומתוך שיח מכבד. "ניצחון" של אחד על האחר הוא הפסד לכולם. במאנדיי, אנחנו שואפים להצלחה משותפת. שאיפה כזו ברמת החברה הישראלית היא אתגר בסדר גודל אחר, אבל דומה במהותו. התקווה שלנו לשינוי המצב הקיים מתחילה בכך שכולנו נלמד יחד את השיעור הזה, ונדע לייצר שיח אחר ממה שאנחנו חווים בפוליטיקה, בתקשורת וברשתות החברתיות. שיח לא אלים ולא שיפוטי, שמאפשר קשב אמיתי לבעיות ולרצון של האחר, ולא מכוון אוטומטית למציאת פתרון או לאמירות שיפוטיות כלפי האחר.
יוזמות ברוכות כמו "אנשים אחים אנחנו" ו"הרבעון הרביעי" מעודדות הידברות ישירה בין אנשים. אנחנו מקווים שככל שיעבור הזמן, יותר ויותר ישראלים יתנסו במעגלי ההידברות ויגלו את מי שנמצא בצד האחר, ושיחד, כעם, נוכל לייצר שינוי אמיתי מלמטה. כהחלטה אסטרטגית, מאנדיי תתמוך ביוזמות הידברות ותעודד אנשים מכל קצות הקשת לדבר באמת. יחד נרצה לייצר תשתית נוספת וחזקה יותר של תקשורת משותפת, שנוגעת בקשיים שמונעים מאיתנו להצליח. אנו מרגישים אחריות לקחת חלק אקטיבי בבנייה מחדש של התשתיות החברתיות המשותפות שיהוו אלטרנטיבה לשיח ההרסני שמתנהל במדיות השונות.
סוד ההייטק הישראלי טמון בישראליות עצמה
ההייטק הישראלי, כמו המדינה עצמה, הוא נס. יחס הסטארטאפים לנפש כאן הוא מהגבוהים בעולם. ההשקעה בסטארטאפים פר נפש גדולה פי שלושה מזו שבארצות הברית; מדובר בהשקעות הון אדירות, שבשנתיים האחרונות לבדן חצו את רף 40 מיליארד הדולר. באותה תקופה, התעסוקה בענף עברה לראשונה את רף ה־10% והגיעה לכ־400 אלף איש.
מבחינתנו סוד ההצלחה טמון בישראליות עצמה: לא בקיום של האקו־סיסטם או בחינוך בלבד, אלא בתרבות הישראלית שתומכת בו. ההצלחה שלנו בבניית סטארט־אפ ניישן טמונה בתחושת השייכות למדינה — ברצון לגור פה ולבנות פה, ברצון להוכיח לכולם שאנחנו יכולים, ובמקביל לשתף פעולה, לחלוק, לתמוך ולעזור זו לזה. ישראל היא חלק בלתי נפרד מהצלחתן של כל חברות ההייטק שקמו בה, ובהן גם מאנדיי.
סיפור תעשיית ההייטק הישראלית, בדומה להישגים יוצאי דופן אחרים, מוכיח שיחד, יש לנו יכולת אדירה לעשות וליצור. אנחנו מקווים שנוכל לפתח גם יכולת לייצר שיח אחר, שיוביל לשינוי אמיתי. זה בידיים שלנו, של כולנו.
