"שוק העבודה בשגעת. אבל אנשים לא עוזבים בשביל פלייסטיישן"
"שוק העבודה בשגעת. אבל אנשים לא עוזבים בשביל פלייסטיישן"
רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל אומרת שהעולם נע בקצב כה מהיר שארגונים חייבים לעשות דברים אחרת כדי להישאר רלוונטיים. על מנת להישאר מעסיק אטרקטיבי ארגונים גדולים חייבים לעבוד עם הכלים והמתודולוגיות של סטארט-אפ, גם אם הם אינם חברות טכנולוגיה
"העולם נע בקצב כזה מהיר שארגונים חייבים לעשות דברים אחרת על מנת להישאר רלוונטיים", כך אומרת רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, והיא מתייחסת לא רק לחברות הטכנולוגיה אלא גם ובעיקר לארגונים מסורתיים, שצריכים לצד חדשנות גם לשמור על הדנ"א המסורתי יותר.
חדשנות בארגונים היא גם תכונה נרכשת וגם משהו אינהרנטי לארגון, אומרת אטד. "לאורך השנים ארגונים מסורתיים למדו לעשות משהו שהם טובים בו והקצב המהיר מחייב אותן להשתנות ולהתחדש. בלואו-טק יש המון טכנולוגיה. וול מארט למשל, זו רשת קמעונות ענקית בארה"ב אבל יש להם למעלה מ-200 אלף אנשי תוכנה. אבן היסוד הוא לחדשנות היא ההבנה שצריך להסתכל על הביזנס בצורה מאוד אג'ילית. בנוסף, יש אנשים שהם יזמים 'מלידה' אבל עבור רובנו זה משהו שצריך ללמוד. ליזמות יש מבנה, יש תהליכים ואם רוצים להביא חדשנות לתוך הארגון צריך ללמוד איך לחיות לצד זה בלי התבניות אליהם רגילים", היא אומרת. בנוסף, כל העולם נע לכיוון של טרנספורמציה דיגיטלית ולכן ארגונים שחשבו שיש להם הרבה זמן להכניס טכנולוגיות כמו AI או דאטה מוניטיזיישן רואים עכשיו שמדובר בטווחי זמן קצרים בהרבה.
חלק מהאתגר של חדשנות בארגונים הוא לשמר את העובדים שיכולים לייצר אותה. "שוק העבודה בשגעת, כמויות הכסף שזורמות לישראל הן מדהימות, אבל כדי להישאר מעסיק אטרקטיבי חייבים לתת לאנשים לעבוד עם התוכנות ועם הכלים הכי חדשניים שיש", היא אומרת. ולכן, מיקרוסופט ישראל חברה לקבוצת הייעוץ של אבנר שטראוס בהפעלת תוכנית X-Labs בה לוקחים חלק מהארגונים הגדולים במשק. מדובר תוכנית חדשנות ויזמות לחברי הנהלה בארגונים שנועדה לסייע להטמיע תרבות סטארט-אפ, כלים, מוצרים ותהליכים חדשניים על מנת לחולל טרנספורמציה דיגיטלית עסקית.
שימור עובדים טכנולוגיים הוא קריטי עבור הארגונים המסורתיים כחלק מהכנסת החדשנות, מסבירה אטד. "לי קשה לשמר עובדים ואנחנו ארגון טכנולוגי בקצה העליון. יש כל הזמן פיתויים, יש המון כסף בשוק ובנוסף אנשים מחפשים משמעות במה שהם עושים. לכן צריך לתת להם כל הזמן גם בהיבט האנושי קולגות שיאתגרו אותם, גם אתגר בהיבט הטכנולוגי וגם משמעות, שיכולה להיות בהרבה אספקטים. אנשים לא עוזבים בשביל פלייסטיישן, הם עוזבים כי הם לא מחוברים לערכים של החברה, כי אין להם מספיק אתגר או כי לא רואים אותם כבני אדם".
לדבריה על מנת לשמור על החדשנות, וגם לשמר עובדים, במיקרוסופט מקפידים על למידה מצד אחד ולדבר על הצלחות וגם על כישלונות מצד שני. "אנחנו מחייבים למידה כל הזמן בכל הרמות, בין אם מדובר בלמידה טכנולוגית, מודלי עבודה שונים או כישורים רכים (אותם מכנים בחברה ‘power skills’). מעבר להדרכות וקורסים יש כל שבוע שעתיים סגורות ביומן רק ללמידה עבור כל הארגון. אין שיחות, אין פגישות, אנחנו מאפשרים את הזמן הזה בזמן העבודה וזה קריטי. בנוסף חשוב לדבר על ההצלחות וללמוד מהן ולדבר גם על ה'לא הצלחות'. חדשנות זה לא בהכרח בפתרונות הטכנולוגיים, אלא מנעד רחב בכל 'גן המשחקים' הזה שנמצא בין הטכנולוגיה לבין הביזנס".
אבנר שטראוס, יוזם תוכנית X-Labs אומר כי "לפני כשנתיים זיהינו את הצורך הקיים בארגונים רבים בישראל לעצב שכבת ניהול איכותית שתוכל לזהות, לבנות, ולהתאים בארגון מענה עסקי-דיגיטלי-טכנולוגי מהיר מאוד לצרכי הלקוחות. צורך זה התחדד פי כמה לאור שנת הקורונה ובעיית שימור שכבת ניהול איכותית מובילה בחברות רבות במשק".
לדבריו, המתודולוגיה העומדת מאחורי התכנית מבוססת על הניסיון שלהם כחברת ייעוץ בעבודה עם ארגונים מובילים בישראל ובעולם במטרה לייצר האצה משמעותית ביכולת שלהם לבנות מיזמים פורצי דרך ומנועי צמיחה צופי עתיד. במהלך התוכנית המשתתפים בונים מיזם עסקי בפועל מקצה לקצה.
המטרה של התוכנית היא להכניס לארגונים גדולים כלים של סטארט-אפ, משלב החדשנות בו משתמשים ב-Design Thinking, בניית Lean Canvas, תוכנית עיסקית ותכנית המיתוג, דרך שלב ה-Incubation שכולל פיתוח ממוקד, אג'ילי של רעיון עסקי כולל בניית המוצר שרץ בפועל בענן ועד שלב ה-Formation בו בונים יחידה עסקית מתפקדת שאפשר גם לעשות לה ספין-אוף.
"התכנית מייצרת למשך תקופה של 12 שבועות חממה שבה המנהלות ומנהלים מורידים את חליפת הניהול ולובשים את סרבל היזמות והיזמים. בצורה זו הם מקבלים את ההבנה אלו כלים יכולים לעזור להם ולארגונים שמהם הם מגיעים", אומר שטראוס.
