ניצחון לאיילה בן גביר: בית המשפט קבע שלווטסאפ יש פעילות עסקית בישראל
ניצחון לאיילה בן גביר: בית המשפט קבע שלווטסאפ יש פעילות עסקית בישראל
פעילת הימין ואשתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ביקשה מבית המשפט לדחות את הניסיון של רשת המסרונים הפופולרית לטעון שאין לה פעילות עסקית בארץ. השופט אילן דפדי נעתר לבקשה וחייב את ווטסאפ בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל
בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את ווטסאפ לשלם לפעילת הימין איילה בן גביר, רעייתו של השר המיועד לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, הוצאות משפט בסך 10 אלף שקל אחרי שדחה ניסיון של מפעילת שירות המסרים המידיים לטעון שלא הוכח שיש לה פעילות עסקית בישראל. "האם סבורה הנתבעת כי בית המשפט אשר חי בתוך עמו יקבע כי הנתבעת אינה מקיימת פעילות בישראל?", כתב בסרקסטיות השופט אילן דפדי.
ההחלטה התקבלה במסגרת הליך משפטי מסועף שמנהלת בן גביר נגד ווטסאפ, וראשיתו במאי 2021, בהחלטה בלתי מנומקת של השירות שנמצא בבעלות מטא לחסום את החשבונות של בן גביר ופעילי ימין נוספים תוך שהיא מונעת מהם גישה לכל התכתובות והתמונות שנשמרו באפליקציה. ביולי ביטלה ווטסאפ את החסימה בלי לנמק את הסיבה לכך, אבל עוד קודם לכן תבעה בן גביר האפליקציה ודרשה פיצויים בסך חצי מיליון שקל.
ואולם, ממאמצי בן גביר, שמיוצגת על ידי עוה"ד גיא אופיר ורועי בן דוד, להביא את ווטסאפ לבית המשפט נתקלו בניסיונות שיבוש ועיכוב חוזרים ונשנים ובסחבת משפטית קיצונית שמייצרת החברה בטיעונים שונים ומשונים. כך למשל, ניסיונות של ווטסאפ לבקש מבית המשפט שלא להכיר בהמצאת כתב התביעה שהוגש לה מאחר שהנספחים לתביעה לא תורגמו לאנגלית הסתיימו בדחייה ובתשלום הוצאות בסך 12.5 אלף שקל.
ההליך המשפטי הנוכחי, שמתנהל במקביל לתביעת הפיצויים שהגישה בן גביר, עוסק בדרישה של בן גביר להורות לווטסאפ להירשם ברשם החברות כחברה זרה שמקיימת פעילות בישראל - מה שיחייב אותה לספק כתובת מקומית למסירת כתבי טענות. לטענת בן גביר, "לא נראה שיכולה להיות מחלוקת בדבר השאלה האם הנתבעת מקיימת פעילות עסקית בישראל ובדבר העובדה כי זו אינה מקיימת את הוראות החוק ולא נרשמת כחברה זרה".
ווטסאפ ביקשה לדחות את הדרישה על הסף, כשהיא טוענת בין השאר שהיעדר תצהיר מצד התובעת לא מאפשר לקבוע שיש לה פעילות עסקית בישראל. לטענתה, אין לקבל את הטענה כי קיום פעילות בישראל הוא בגדר ידיעה שיפוטית מכיוון ש"התובעת מודה כי השאלה שיש לבחון היא קיומו של מקום עסקים בישראל או פעילות בישראל ואלה אינן עובדות הידועות וברורות לכל אדם".
בהחלטתו, דחה דפדי את טענות ווטסאפ. "האם הנתבעת חולקת על כך שהיא מקיימת פעילות בישראל?!", הוא כתב. "כפי שטענה התובעת, מיליוני ישראלים עושים שימוש יומיומי בשירותי הנתבעת. האם סבורה הנתבעת כי בית המשפט אשר חי בתוך עמו יקבע כי הנתבעת אינה מקיימת פעילות בישראל? מדובר בדברים שהם בגדר ידיעה שיפוטית. הנתבעת מודה שהיא חברה זרה. האם היא חולקת על כך שאינה רשומה במרשם רשם החברות וכי אין כיום כתובת ונמען בישראל שרשאי לקבל תכתובות או כתבי בית דין עבורה? שהרי אם הייתה רשומה במרשם רשם החברות או אם הייתה לה כתובת קבועה ונמען בישראל, התביעה לא הייתה מוגשת מלכתחילה".
דפדי קבע עוד שעל ווטסאפ להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום, תוך שהוא מקצר את תקופת הזמן המקובלת במחצית מכיוון ש"כתב התביעה הומצא לנתבעת לפני זמן רב", וחייב אותה בתשלום הוצאות בסך 10 אלף שקל.
"תביעה זו נולדה בעקבות התנהלותה הטרחנית והשערורייתית של ווטסאפ אשר מקשה על ישראלים לבצע לה מסירה של כתבי טענות או מכתבי התראה, כאילו היתה אחרון החייבים בהוצאה לפועל", אמר עו"ד אופיר ל"כלכליסט". "אני מאמין שבסיומה נביא למצב שבו ווטסאפ תחוייב לספק כתובת למסירה בישראל כפי שהצלחנו בשנת 2016 כשחייבנו את פייסבוק למסור כתובת. החובה לספק כתובת מאפשרת ותאפשר לכל אחד לשלוח מכתב ולהגיש תביעה, אפילו תביעה קטנה, נגד ווטסאפ, ללא קושי להביאה למשפט. תאגיד שחולש על חיינו בצורה כה עוצמתית חייב לספק כתובת".
