הכתם של סם בנקמן־פריד כבר מתפשט לבנקים
הכתם של סם בנקמן־פריד כבר מתפשט לבנקים
עם הסגרתו של מיייסד FTX לארה"ב הולכת ונחשפת מידת המעורבות של הבנקאות המסורתית בתרמית של בנקמן־פריד • בנק אמריקאי בינוני בשם סילברגייט עומד במרכז הבדיקה: כיצד ייתכן שלא ביצע את הפיקוח הנדרש? • תוצאות הבדיקה יקבעו לאן מועדות פני שוק הקריפטו והאם יוכל להמשיך לקבל תמיכה מהבנקאות המסורתית
סם בנקמן־פריד צפוי לעבור לידי הרשויות האמריקאיות אחרי שוויתר על המאבק נגד הסגרתו מידי הרשויות באיי הבהאמה. מלפניו שלושה כתבי אישום חמורים ומאחוריו שוק הקריפטו בטלטלה ומשבר אמון עמוק. בינתיים בקצה הרחוק של הפיאסקו עומדת בדממה המערכת הפיננסית המסורתית והרגולטורים עם פנקס רושם, מתבוננים בבנק אמריקאי אחד – סילברגייט. חלקו בפרשה, שעוד צריך להתבהר, צפוי להשפיע מהותית על החומות שיקומו או לא בין שוק הקריפטו למערכת הפיננסית המסורתית, ויכולתן העתידית של חברות בתחום לקבל שירותי בנקאות בסיסיים.
אם לשאול את מנכ"ל FTX החדש ג'ון ג'יי ריי השלישי, הסיפור של FTX פשוט: "מדובר על סיפור קלאסי של מעילה", אמר בשבוע שעבר בשימוע בפני הקונגרס האמריקאי, "זה פשוט לקחת כסף מלקוחות ולהשתמש בו למטרה שלך". ריי לא היה הראשון להגדיר את פעילותו של בנקמן־פריד, מייסד FTX, אלמידה ושורת חברות אחרות כאירוע קלאסי של מעילה. בנקמן־פריד עשה זאת בעצמו, אם התכוון לכך או לא, כמה פעמים בראיונות שהעניק לתקשורת וכאמצעי להסביר איך הצליח "לאבד" 8 מיליארד דולר של כספי לקוחות.
כך למשל בראיון שנתן ב־15 בנובמבר למגזין "ווקס" תיאר איך קרה שנעלמו הכספים כאירוע של חוסר תשומת לב מתמשך. "אוי ל־FTX אין חשבון בנק, אני מניח שאנשים יכולים לשלוח לאלמידה כדי לשים כסף ב־FTX שלוש שנים מאוחר יותר... או פ*ק זה נראה שאנשים שלחו 8 מיליארד דולר לאלמידה ואוי אלוהים שכחנו בכלל מהחשבון בנק (Stub) הזה ובגלל זה הכסף מעולם לא עבר ל־FTX".
בראיון ל"ניו יורק מגזין" כמה ימים אחר כך חזר על הטענה: "ישנו חפץ חשבונאי היסטורי שהגיע מתקופה שבה ל־FTX לא היו חשבונות בנק – כי היא לא יכלה לפתוח חשבונות בנק – מה שבעצם הביא לחשבון סטאב שהיה קשה למצוא, אבל זה יצר חוב דולרי משמעותי מאוד, למעשה משמעותי מאוד. הפוזיציה האפקטיבית היתה גדולה במיליארדי דולרים ממה שנראה".
בנקמן־פריד הסביר שהכסף התערבב עם הכסף של אלמידה מכיוון של־FTX לא היה חשבון בנק, אז לקוחות הונחו לשלוח לאלמידה את הכסף. בנקמן־פריד "פשוט" שכח שיש חשבון "אחד" כזה, ובכלל הוא לא באמת שולט, מפקח או מנהל את אלמידה. אז אופסי. "לא הייתי מספיק יסודי כדי לתפוס את זה", אמר ל"ניו יורקר" במסע היח"צנות שלו טרם מעצרו, "היינו צריכים להשיג הנהלת חשבונות טובה הרבה יותר". כמה ימים אחר כך אמר בשיחה עם הכתב הבכיר של ה"ניו יורק טיימס" אנדרו רוס סורקין כי "לא ערבבתי ביודעין כספים" והסביר כי אלמידה "היתה ישות נפרדת לחלוטין", ולא "השתמשה" בכספי לקוחות, אלא ש־FTX הלוותה את כספי הלקוחות, לצערו הוא "חשב" שהיו להלוואה זו ערבויות טובות, והוא פשוט "טעה".
בכתבי האישום נגד בנקמן־פריד, רשויות ה־CFTC וה־SEC בארה"ב מספרות סיפור אחר: "מתחילת הפעילות של FTX במאי 2019 או בסביבותיה ועד לפחות 2021, לקוחות FTX הפקידו מטבע פיאט (למשל, דולר אמריקאי – ו"א) לחשבונות בנק שבשליטת אלמידה... לפחות חלק מחשבונות הבנק הללו לא היו על שמה של אלמידה, אלא על שמה של North Dimension, חברה־בת של אלמידה". התנהגות זו המשיכה גם אחרי ש־FTX הצליחה לפתוח חשבונות בנק משלה באוגוסט 2020, נכתב בכתבי האישום. כספי לקוחות המשיכו לזרום לחשבונות מרובים בשליטה מלאה של אלמידה ונשארו בשליטתה. מפעם לפעם היו עובדי החברה "מזכים" באופן ידני את חשבונות הלקוחות "למרות שהכספים נשארו למעשה בחשבונות בנק בשליטת אלמידה", צוין בכתב האישום של הרשות. אלמידה השאירה את הכסף אצלה לעשות איתו כרצונה.
החברה־הבת היתה בבעלות מלאה של אלמידה ולפי רשות ני"ע השם שניתן לה ניתן בכוונה כדי ש"לא היה ניתן לזהות בקלות ולשייך לאלמידה", כתבו ב־SEC. "בנקמן־פריד הנחה את FTX שלקוחות ישלחו כספים ל־North Dimension במאמץ להסתיר את העובדה שהכספים נשלחים לחשבון בשליטת אלמידה", נכתב בכתב האישום של ה־CFTC ומוזכר כי כל חשבונות בנקים אלו סומנו ברשומות הפנימיות של החברה כ־fiat@ftx במטרה להסתיר פרקטיקה זו.
זאת אומרת שלא רק שמהלך העניינים התרחש לאורך שנים, על פני חשבונות בנקים מרובים ובאמצעות עשרות בנקים ברחבי העולם, אלא שאף התקיימה פעולה מכוונת להסתיר זאת – בנקמן־פריד לא "הלווה", "חשב" או "טעה", אלא "השתמש", "ידע" ו"הסתיר". בין היתר כדי להשתמש בחשבונות הבנק של אלמידה "כקופה הפרטית שלו", ולקנות עם כספים אלו בתים מפוארים, להשקיע בחברות ולהשיג לעצמו כוח פוליטי. מערכת היחסים הזו בין אלמידה ו־FTX היא זו שהביאה גם להתמוטטותה של אימפריית הקריפטו של בנקמן־פריד, והיא הסיבה העיקרית שכל 137 הישויות העסקיות שהקים הגישו בשלהי נובמבר האחרון בקשה לפשיטת רגל (צ'אפטר 11).
סיפור זה אינו רק של "מעילה קלאסית" ופעילות לכאורה תרמיתית מכוונת ארוכת שנים מצדו של בנקמן־פריד, אלא גם מעלה שאלות מהותיות על המערכת הבנקאית. מערכת זו שמצד אחד ולפרק זמן מסוים הקשתה על גישה למערכת הבנקאית, אך באותו הזמן גם תמכה ואפשרה אותה רק באמצעות מתווך – אלמידה. מכאן עולה השאלה האם הבנקים עושים כל שיכולתם כדי לעקוב, לפקח ולתת שירותים למגזר, ואיך הצליח בנקמן־פריד לחמוק מגילוי במשך זמן כה רב?
לתשובה זו כמה אשמים ברורים. ראשית פעולותיו המכוונות של בנקמן־פריד עצמו, בין היתר השימוש שלו במבנה תאגידי מפותל כל כך שרק מעטים בראש הפרמידה החזיקו בידיעה ברורה לגבי מורכבות הלהטוטים הפיננסיים שביצעו החברות בשליטתו. במקביל השתמש בנקמן־פריד בכספים הרבים שזרמו לחברות שלו כדי לרכוש בנק ולקבל שירותים בנקאיים שאחרת התקשה לקבל, בעוד שהשתמש בכספים נוספים כדי לרכוש חברות ולהסתיר את בעיות הנזילות שלו, ואחרים כדי לרכוש לגיטימציה אם באמצעות פעילות פילנתרופית נרחבת או באמצעות רכישת כוח פוליטי, לרבות תרומות כבדות לפוליטיקאים רפובליקאים ודמוקרטים שפעלו באופן יזום כדי למנוע חקירת רשות ני"ע לעסקיו במה שידוע היום כ"מכתב השמונה". אבל מה על הבנקים? במסמכים שהגישה החברה לבית המשפט כחלק מהליך פשיטת הרגל שלה מציינים ב־FTX מעל ל־30 בנקים שונים איתם ניהלו עסקים. שניים מהם הולכים ונחשפים דומיננטיים במיוחד – האחד הרחק מטווח הגעתם של הרגולטורים האמריקאיים – בנק Deltec מאיי הבאהמה, והשני – הבנק האמריקאי סילברגייט.
ענייננו כעת בסילברגייט, בנק אמריקאי בינוני בעל רשיון הפדרל רזרב שכפוף לרגולציה האמריקאית ונחשב מרכזי לפעילותיו של בנקמן־פריד. לפי ההגשות לבית המשפט לאלמידה היו לפחות שמונה חשבונות בסילברגייט ויותר מתריסר חשבונות לעסקים אחרים של בנקמן־פריד. מרכזיותו של הבנק הוכרה לא אחת גם על ידי בנקמן־פריד עצמו: "קשה להפריז כמה סילברגייט חולל מהפכה בבנקאות עבור חברות בלוקצ'יין", צוטט.
בחמש השנים האחרונות הבנק פעל להיות מזוהה עם שוק הקריפטו. לפי דיווחיו הוא משרת היום כ־750 עסקים בתחום, ועסקים אלו מהווים כ־80% מהפקדונות שלו. בין העסקים כמה מהחברות הגדולות בתחום בארה"ב כמו הבורסות קוינבייס וקראקן ומנפיק המטבע היציב והמלווה סירקל. מרכזיותו של בנק זה בשוק הסב את תשומת הלב בבית הנבחרים האמריקאי שם מנסים להבין כיצד ייתכן שכספים זרמו אל חשבונות הבנק של אלמידה דרך סילברגייט אף על פי שהיו מיועדים ל־FTX. "סילברגייט סיפק שירותי בנקאות לאלמידה ול־FTX", כתבו הסנטורים אליזבת וורן וג'ון קנדי וחבר הקונגרס רוג'ר מרשל לבנק. "מה שמעלה שאלות על תפקידו של הבנק בסיוע העברה לא נכונה של כספי לקוחות FTX לאלמידה... זה מרמז שסילברגייט לא עשה דבר כדי לעצור את הפעילויות הללו", הם כותבים וחותמים בהאשמה: "ההסדר בין FTX לאלמידה שהיה תלוי בשירותי הפיקדון של הבנק שלך, הוא רק דוגמה אחת לשמירה רופפת ובקרות ריכוזיות לקויות שהיו מצויות בלב ההתפרקות של אימפריית FTX - ואולי היו לא חוקיות". השלושה ממשיכים וכותבים כי פעילות סילברגייט נראית כאילו עומדת במרכזה של העברת הכספים הלא תקינה של כספי לקוחות FTX וכישלון זה מעיד כי הבנק "לא הצליח ליישם או לתחזק תוכנית אפקטיבית נגד הלבנת הון".
לטענתם אם הבנק היה מבצע בדיקת נאותות כפי שהוא מחויב אליה, לא יכול להיות שהיה "מפספס" את שהתרחש בין אלמידה ו־FTX, זאת מכיוון שניהול חשבונות אלו הוא מה שהמנכ"ל הנוכחי של FTX כינה "כשל חסר תקדים" ו"כשל מוחלט של בקרות החברות", וקובעים כי "מעורבות הבנק שלך בהעברת כספי לקוחות FTX לאלמידה חושפת מה שנראה ככישלון חמור באחריות הבנק לנטר ולדווח על פעילות פיננסית חשודה שבוצעה על ידי לקוחותיו". עוד טענו הסנטורים כי הבנק העניק שירותי בנקאות נרחבים לא לפושטת רגל אחת (וכל 137 זרועותיה), אלא לשתיים – גם חברת הלוואות הקריפטו BlockFi, ורמזו כי מעורבות עמוקה זו מסוכנת שהרי "לבנק יש גישה לעתודות מימון דרך הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו". ולכן זה רק סביר שהציבור יידע האם הוא מסוגל להתמודד עם "עוד משברים ותנודתיות בשוק". מניית הבנק, אגב וברקע לנפילות בשוק הקריפטו, קרסה בשנה האחרונה ב־92% למחיר של 17 דולר לעומת שיא של 219 דולר.
בעקבות פניית הסנטורים השיבו בבנק השבוע תוך שהגנו על מעורבותם בקריסה. במכתב פומבי לנבחרים וכדרך להרגיע חששות בציבור הרחב הסביר מנכ"ל הבנק אלן ליין כי הם ביצעו "בדיקת נאותות מקיפה" על FTX ואלמידה, וכי אנשים שהיו עושים עסקים עם אלמידה "היו מקבלים הוראה על ידי אלימדה לשלוח כספים לחשבון של אלמידה בין אם בסילברגייט ובין אם באחד משותפיהם הבנקאיים האחרים".
עוד הוא הוסיף כי "כאשר סילברגייט קיבל תשלומים שהופנו לאלמידה... זה עלה בקנה אחד עם ההנחיות של השולח ופרקטיקה בתעשייה". לטענת הבנק הם עקבו אחר עסקאות חשודות ו"הבעלים המוטב, מקור הכספים, המטרה והשימוש הצפוי בכספים" בחשבונותיה. עוד הוסיפו כי אף על פי התנודתיות בשוק, ולמרות שפיקדונות רבים בבנק הם מעסקי הקריפטו פיקדונות הלקוחות של סילברגייט בטוחים ולחברה מאזן גמיש עם "נזילות בשפע". "בסילברגייט אנו מבינים וחולקים את החששות שהובעו באופן נרחב", סיכם המנכ"ל ליין והודיע כי הם ממשיכים לבחון את העסקאות בין FTX לאלמידה.
התשובות שיעלו מבחינת הפיקוח שהיה אמור לבצע סילברגייט יקבעו במידה רבה את העתיד הקרוב של שוק הקריפטו, במונחים של קבלת תמיכה מהמערכת הבנקאית המסורתית. שהרי אם בנק מפוקח היטב, שכל הכללים ידועים לו לא הצליח, לא ניסה או לא התאמץ מספיק להבחין בפעילות תרמיתית בהיקף ענק זה, האם הגיוני לתמוך בעסקים חדשים שיצוצו? אם הרגולטורים ומערכת המשפט האמריקאית לא יצליחו להעניק בהירות לשאלות אלו, אולי הציבור והליכים אזרחיים ישנו את מאזן התמריצים. בימים אלו משקיעים בסילברגייט ולקוחות FTX הגישו שורת תביעות ייצוגיות בטענה שהבנק סייע לפעולות ההונאה של FTX או כשל להגן על עסקי הבנק כשנכנס לעסקים עם חברות אלו. יכול להיות שקנסות, פיצויים והשבת כספים, יכריעו לבנקים אחרים שמתבוננים מהצד, אם כדאי להם לטבול את ידם בצנצנת הדבש הזו.
