דוח טכנולוגי לא רוצים לעבוד קשה? אל תתפלאו שרובוטים לוקחים לכם את הפרנסה
דוח טכנולוגי
לא רוצים לעבוד קשה? אל תתפלאו שרובוטים לוקחים לכם את הפרנסה
מגפת הקורונה הורידה את עניין העבודה בסולם העדיפויות של האנושות, מה שגרם למצוקת כוח אדם חמורה בענפים שונים, מה שמאלץ את המעסיקים לחפש פתרונות מאזורי הרובוטיקה וה-AI, מה שיהפוך את רובנו למובטלים. כן, יש מחיר כבד לחיים הקלים
הפחד שרובוטים יחליפו את בני האדם בעבודתם מלווה את האנושות למן הימים הראשונים של העידן התעשייתי. מקור הביטוי "לודיטים", שבמשמעותו המודרנית מתייחס לאנשים שמתנגדים לטכנולוגיה ולקדמה, בקבוצת פועלים באנגליה של המאה ה-19, בהנהגת אחד נד לוד, שפחדו שכניסה של מכונות למפעלים תפגע בפרנסתם ולכן פצחו במסע של הרס המכונות.
החששות, ברמה הרחבה, לא התגשמו. לאורך המאות, כניסה של מכונות או אוטומציה, גם אם פגעה נקודתית באנשים מסוימים, דווקא הביאה לעלייה בתעסוקה ולהיווצרות של משרות טובות ומכניסות יותר, ולא לירידה בתעסוקה והחלפת אנשים במכונות.
הדוגמה האהובה עלי ביותר לכך היא VisiCalc - תוכנת גיליון הנתונים הראשונה למחשב האישי, שפותחה ב-1979 עבור האפל II. מדובר באחת התוכנות החשובות בהיסטוריה. בעולם המחשוב עצמו היא היוותה את ההוכחה המכרעת לכך שמחשבים יכולים להיות כלי עבודה יומיומי, והפכה לקילר-אפ שסייע להזניק את האפל II וכך לסלול את הדרך למקינטוש.
ההצלחה הזו הובילה את IBM להיכנס לעולם המחשבים האישיים (כשהיא בוחרת לשלב במחשבים מערכת הפעלה בשם דוס של חברה קטנה בשם מיקרוסופט). מחשבי IBM הולידו את תואמי IBM ששלטו בכיפה בשנות ה-80, ועזרו להוזיל משמעותית את מחירי המחשוב האישי ולהפוך אותם למוצר סטנדרטי בכל בית.
ל-VisiCalc היתה גם השפעה עצומה על עולם ראיית החשבון. עד לכניסתה משרדי ראיית חשבון העסיקו צבאות של פקידים שתפקידם היה לעדכן ידנית גיליונות נתונים בפורמט נייר – עבודת נמלים מפרכת שהצריכה ריכוז ודיוק מרביים, כשכל שגיאה בחישוב או ברישום יכולה להשתרשר לטעויות מהותיות בדרך לשורה התחתונה. VisiCalc ומתחרותיה ייתרו את מרבית העבודה הז ופעולות שקודם לכן דרשו שעות רבות היו פתאום ניתנות לביצוע בשניות. משרדי ראיית חשבון יכלו לוותר על שירותי רוב הפקידים שלהם.
לכאורה, ירידה בהיקף התעסוקה. בפועל, התרחש ההפך: תוכניות גיליון נתונים הוזילו משמעותית את שירותי ראיית החשבון - ומה קורה כשהמחירים יורדים? כמובן, הביקוש עולה. אם קודם לכן רואה חשבון היה יכול לעבוד רק במשרד רציני עם צוות תומך, עתה הוא יכול לעבוד מחדרון קטן באופן עצמאי כמעט לחלוטין. כלומר, נוצרה גם ירידה בחסמי הכניסה למקצוע.
התוצאה: ביקוש גדול יותר לרואי חשבון, שהוביל לכניסה מוגברת של אנשים למקצוע זה, שהוא מכניס ואיכותי יותר מעבודתו של פקיד במשרד ראיית חשבון. כולם מרוצים: לקוחות קיימים מקבלים שירות זול יותר, לקוחות חדשים זוכים לשירות שקודם לכן היה מחוץ לטווח ידם, וכוח אדם במעמד נמוך מוחלף בכוח אדם משכיל יותר שמשתכר טוב יותר. המכונה, או במקרה זה התוכנה, לא פגעה בפרנסה אלא יצרה פרנסה חדשה וטובה יותר.
ככה זה היה, בצורה זו או אחרת, לאורך ההיסטוריה. כניסה של טכנולוגיה חדשה, בראייה כלל-משקית, שיפרה את מצב העובדים והחליפה משרות באיכות נמוכה במשרות איכותיות יותר. אבל בשנים האחרונות, עם הפריחה ביכולות בינה מלאכותית ורובוטיקה, מתחילים להשמע מצד מבקרים קולות אחרים. אלו טוענים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. כלומר, שבינה מלאכותית יכולה לספק יכולות כל כך מתקדמות ובעלות השקעה כל כך קטנה, שהיא תייתר לחלוטין את הצורך בבני אדם ברוב המשרות - אפילו משרות שבעבר נחשבו לחסינות מפני רובוטים, כאלה הדורשות יצירתיות שהיא כביכול תכונה אנושית בלעדית.
מנוע ה-AI Dall-e 2 מסוגל לנפק תמונות ואיורים יצירתיים באיכות מפחידה במרהיבותה בעזרת הוראות פשוטות מאוד מצד בן אנוש (כמו אסטרונאוט רכוב על סוס בסגנון אנדי וורהול), להוסיף חפצים ואלמנטים גרפיים לתמונות קיימות, או ליצור גרסאות חדשות של תמונה שהוזנה לו. מספיק רק קריאייטיב כדי ליצור תמונה או ציור מהממים. ובשביל זה לא צריך בעל מקצוע, מספיק קצת דימיון אנושי.
בפועל, כל זה לא קרה, בטח לא בקנה מידה רחב. יכולות הרובוטיקה עדיין מוגבלות, יכולות הבינה המלאכותית לא מפותחות מספיק וכוח האדם זול, נגיש ועושה את העבודה בצורה מספקת. בסקר שנערך בישראל ב-2019 אמרו 86% מהמעסיקים שהם לא צופים שרובוטים יובילו לפיטורי עובדים וטענו שכמו שהיה לאורך ההיסטוריה, הרובוטים סוללים לעובדים דרך לתפקידים איכותיים יותר.
מבחינת הטכנולוגיה, לא השתנה מאז מספיק על מנת לערער את התמונה הזו. אם כבר, הבנו כמה אתגרים מסוימים, כמו מכוניות אוטונומיות, הם גדולים ומורכבים מכפי שחשבנו. אבל בשוק העבודה השתנה משהו מהותי, שפותח צוהר רחב יותר לכניסה של רובוטים לתפקידים שקודם החזיקו בהם בני אדם. לא כי מעסיקים הגיעו למסקנה שרובוטים יהיו טובים יותר וזולים יותר, אלא כי פשוט כבר אין בני אדם שיעשו את העבודה הזאת.
מגפת הקורונה שינתה ועיצבה מחדש את סדר העדיפויות של חלק ניכר מכוח העבודה בעולם המערבי. עובדים דורשים יותר ממקום העבודה שלהם - תנאים טובים יותר ושכר גבוה יותר - ולא מהססים להחליף משרות בקצב מסחרר או פשוט לשבת בבית ולחכות בסבלנות (תופעה שמכונה The Great Resignation).
העובדה היא שהשוק קרוב למה שמכונה "תעסוקה מלאה" (קרי, כל מי שרוצה לעבוד יכול לעבוד) ומספר המשרות הפנויות רק מגביר את הכוח של העובדים ביחס למעסיקים. התוצאה: משרות רבות, בעיקר בתחומים מסוימים, פשוט לא מאוישות לתקופות ארוכות מאוד (כפי שמתבטא, למשל, בתורים הארוכים בנתב"ג).
התופעה מורגשת היטב בקרב ספקי הרובוטים לתעשייה. ברבעון הראשון של 2022 זינקו הזמנות הרובוטים ב-40% לעומת 2021 והצטרפו לעלייה של 21% לאורך כל 2021. זאת, אחרי שנים של קיפאון או ירידה. אמזון, שכבר שנים שואפת להחליף את העובדים האנושיים שלה ברובוטים נערכת לכך שבעוד שנתיים ממילא לא יעמוד לרשותה מאגר עובדים לגיוס. התגובה: קידום אוטומציה מלאה ברכזים הלוגיסטיים שלה, במטרה להביא לשיפור של 25% בתפוקה עד 2024.
ההליך, שפרשנים פסימים מזהירים ממנו זה יותר מעשור, מתחיל אולי להתרחש בימים אלה. לא כי הטכנולוגיה כבר שם, אלא כי האנשים לא. אבל כורח המציאות הוא אבי ההמצאה. אם קודם לכן המוטיביציה להשקיע בפיתוח יכולות רובוטיקה ובינה מלאכותית הייתה מוגבלת, תלוית משאבים וצופה פני עתיד, עתה היא הכרח קיומי עכשווי. כי זה או זה או לסגור את העסק וללכת הביתה. האילוץ הזה יוביל להפניית משאבים גדולים יותר, לביצוע מהלכים ניסיוניים בצורה מהירה יותר ולהטמעה ופריסה רחבה יותר.
פיתוח הטכנולוגיה יואץ משמעותית, הליכים יתקצרו בצורה מוחשית. וכשישתנה הסנטימנט בשוק התעסוקה, כי שום דבר לא נשאר לנצח, וכשאנשים יבינו שאין ברירה אלא לקבל משרות שהם קודם לכן דחו, ייתכן שכבר יהיה מאוחר מדי: אותה משרה שבעבר הם ויתרו עליה בגלל שכר לא מספק או תנאים לא הולמים כבר לא תהיה זמינה כי הרובוט שנכנס במקומם בלית ברירה כבר עושה אותה הרבה יותר טוב.
