החזית הסודית והיקרה במלחמה על ה-AI
החזית הסודית והיקרה במלחמה על ה-AI
הימים הם ימי מלחמת ה-AI. ענקיות הטכנולוגיה נאבקות ביניהן על השגת יתרון תחרותי בתחום, ומשקיעות סכומי עתק בפיתוח יישומי בינה מלאכותית. לצד זאת מתפתחת חזית דרמטית נוספת – הרגולציה על הבינה המלאכותית, שהפכה להיות לאחד הסיפורים החמים בעולם ובעיקר בארצות הברית. בסיפור הזה יש את כל המרכיבים הדרושים לדרמה טובה: פוליטיקה, טכנולוגיה, פרטיות, כסף גדול – ואפילו ביטחון לאומי.
במרכז המאבק נמצאות חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו גוגל, מטא ומיקרוסופט. מצד אחד, הן מעוניינות ברגולציה שתספק ודאות משפטית ומניעת נזק לציבור, תמנע חקיקה סותרת בין המדינות השונות ותבטיח (ככל שניתן) תחרות הוגנת, בתחום שבו אפילו לא לגמרי ברור עדיין על מה מתחרים. מנגד, הן חוששות מרגולציה מכבידה שתפגע בקצב הפיתוח, ביכולתן לחדש, ובשורה התחתונה - ברווחים. כדי להציג חזית מאוחדת, חברות הטכנולוגיה הקימו ארגונים דוגמת Partnership on AI, שנועד להביא לכך שפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית יקדמו השפעה חיוביות לאנשים ולחברה בכללותה.
ואולם, הקרב לא נשאר רק בשדה העסקי, אלא פולש לגזרה הפוליטית וחוצה את הציבור האמריקני לשני מחנות. כך, הקיטוב הפוליטי לא רק משקף את הוויכוח סביב הרגולציה הנדרשת על בינה מלאכותית, אלא גם מעצב אותו עמוקות.
הדמוקרטים בראשות הנשיא ג'ו ביידן מדגישים את הצורך להגן על הציבור מפני הסכנות הפוטנציאליות הטמונות בבינה המלאכותית. הנשיא אף חשף בשנה שעברה צו נשיאותי לפיקוח על בינה מלאכותית, כמה חודשים לאחר ההתחייבויות הוולונטריות מענקיות הטכנולוגיה ורגע לפני פסגת הבטיחות ב-AI בלונדון. מחליפתו במרוץ לבית הלבן, קמלה האריס, הדהדה באותו אירוע את הסנטימנט הרווח בקרב המחנה הדמוקרטי.
"כאשר אדם מבוגר מוצא מתוכנית הבריאות שלו בגלל בעיה באלגוריתם, האם זה אינו (סיכון) קיומי עבורו?" אמרה האריס לקהל בלונדון בנובמבר האחרון. "כאשר אישה מאוימת על ידי בן זוג מתעלל עם תמונות דיפ-פייק, האם זה אינו (סיכון) קיומי עבורה?" החשש מייצור מידע כוזב בקנה מידה גדול, היכול לערער את אמון הציבור במערכות הדמוקרטיות, פיתוח כלי נשק אוטונומיים לניטור המונים ולניתוח מודיעין, ושלל סכנות נוספות – כל אלה יושבים בבסיס עמדת הדמוקרטים לצורך ברגולציה פדרלית מחייבת. ואכן, מחקרים הראו כיצד בינה מלאכותית יכולה לשמש לאפיון ("Profiling"), זיהוי וקטלוג משתמשי רשתות חברתיות התומכים בקבוצות קיצוניות. מידע כזה יכול לשמש למטרות מעקב, צנזורה ואפילו דיכוי פוליטי.
מנגד, הרפובליקנים, תחת הסיסמה "America First", מעדיפים גישה של רגולציה מינימלית ורואים בה איום על החדשנות האמריקנית ועל התחרותיות הגלובלית של ארה"ב. הם מדגישים את הפוטנציאל הכלכלי העצום של הבינה המלאכותית (תוך התעלמות מהחשש לאובדן נרחב של מקומות עבודה, במיוחד בענפים מסורתיים הרלוונטיים לציבור בוחרים הרפובליקני) ומזהירים מפני יצירת בירוקרטיה מיותרת שתעכב את התפתחות הטכנולוגיה. הנשיא לשעבר והמועמד דונלד טראמפ כבר התחייב לבטל את הצו של ביידן, וסגנו המיועד ג'יי. די. ואנס סבור גם הוא שיש עודף רגולציה בתחום.
מיליארדי דולרים על לובינג
מאחורי הקלעים, ענקיות הטכנולוגיה מנהלות קרבות יקרים ועזים ביניהן על השליטה בשוק הבינה המלאכותית. הדרך לשם עוברת במסדרונות השלטון, והיקף ההשקעות בשדלנות ("לובינג") בנושא בינה מלאכותית גדל בקצב מסחרר. כך, חברות טכנולוגיה, ארגוני זכויות אדם, קבוצות אינטרס וגורמים ממשלתיים משקיעים מיליארדי דולרים בשנה בניסיון להשפיע על קובעי המדיניות.
זהו כוח עצום. לוביסטים משכנעים חברי קונגרס, רגולטורים ושופטים לתמוך בעמדותיהם, ומנסים לעצב את החקיקה והתקנות בתחום הבינה המלאכותית. לפי נתונים שפורסמו על ידי ארגון OpenSecrets העוקב אחר היקף המימון של קמפיינים פוליטיים ולובינג בארה"ב, מספר הארגונים ששכרו את שירותיהם של לוביסטים בנוגע לנושאים הקשורים ל-AI הוכפל בשנת 2023 לעומת שנת 2022 עם כ-460 ארגונים שונים. בהתאם לכך, נתונים מעידים על כ-3,400 לוביסטים שנשכרו לפעול במסדרונות הבית הלבן, גבעת הקפיטול ועוד. אלו הביאו לכך שהוצאות על לובינג ככלל ושל חברות הטכנולוגיה הגדולות בפרט, בנושא רגולציה של בינה מלאכותית, ממשיכות לשבור שיאים חדשים ועומדות על מיליארדי דולרים בכל שנה.
אך ארה"ב אינה לבדה במרוץ. ה-AI Act האירופאי, שעבר ונכנס לרשומות בשבוע שעבר, עם לא מעט ביקורת מוצדקת, כולל סט של כללים מחמירים לשימוש בבינה מלאכותית, לרבות איסור על שימוש בטכנולוגיות מסוימות שנחשבות מסוכנות. החקיקה האירופית מחדדת את ההבדלים מול ארה"ב, שעדיין נוקטת בגישה המבוססת על עקרונות כלליים בשלב זה, תוך הסתמכות על שיתוף פעולה בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה. הפער הזה מעלה חשש כי ארה"ב עלולה למצוא את עצמה רודפת אחר מסגרת רגולטורית שתאפשר לחברות הטכנולוגיה הגדולות לפעול בסביבה גלובלית אחת, ולשמר את המובילות הטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית.
המאבק הרב-מימדי צפוי להמשיך לפחות ביתר שאת עד הבחירות הקרובות, שתוצאותיו יהדהדו לא רק בארה"ב, אלא בכל העולם. כך או אחרת, זו צפויה להיות מערכת הבחירות הראשונה בארה"ב שבה יידרשו הנבחרים לתחום שיעצב את עתיד האנושות.
רוני שליט הוא סמנכ"ל אכיפה ואתיקה (VP Compliance and Ethics) בחברת ברייט דאטה
