TechTalkהצילו: למה הטלפונים במוקדי החירום בישראל עדיין "טיפשים"?
TechTalk
הצילו: למה הטלפונים במוקדי החירום בישראל עדיין "טיפשים"?
כלים דיגיטליים פשוטים יכולים לאפשר טיפול מהיר ויעיל הרבה יותר של מוקדי החירום השונים בארץ בזמן אמת. שני קשת, מנהלת מוצר בכירה ב-Carbyne, מנסה להבין מדוע באומת הסטראט-אפ יצירת קשר מיידי עם כוחות ההצלה יכולה להיעשות רק באמצעות שיחת טלפון רגילה
מדי יום מתקבלות במוקדי חירום ברחבי הארץ אינספור שיחות שמדווחות על מקרי חירום - החל מתאונות ופציעות, דרך מקרי אלימות ועד אירועי טרור. לעתים נדמה כי מוקדי החירום בישראל - בין אם של משטרת ישראל, מכבי אש או גופי הצלה אחרים - עמוסים עד כדי כך שהם עלולים לקרוס מכמות הפניות אליהם.
ככל שהפניות רבות יותר, כך נשמעות יותר תלונות של אזרחים על כך שהטיפול בפנייתם לא היה יעיל ומהיר דיו. אם זו ניידת משטרה שלקח לה זמן רב להגיע לזירה, אמבולנס או רכב כיבוי אש שהתעכבו בדרכם למקום האירוע, צוות שהגיע לשטח ללא הציוד המתאים לאופי ולגודל האירוע - האצבע המאשימה לרוב תופנה לכוחות ההצלה.
אבל בואו נחשוב רגע על עבודת המוקדנים במוקדי החירום השונים. ביום עבודה שגרתי הם מספקים מענה לאלפי אזרחים שמדווחים על מקרי חירום. במקרים רבים מגיעות כמה פניות לגבי אותו אירוע וכל פנייה מספקת תמונת מצב שונה על המתרחש בשטח. כדי לנהל אירוע בצורה נכונה ויעילה, המשימה המיידית של המוקדן היא להבין היכן מתנהל האירוע ומה בדיוק מתרחש שם.
כדי לעשות זאת, המוקדן נאלץ להסתמך על התיאורים שמספק לו המתקשר, בין אם מדובר בעד ראייה לסיטואציה או באדם שחווה אותה בעצמו. אלא שאנשים שחווים אירוע חירום או עדים לו נמצאים לרוב במצב של בלבול, לחץ וחרדה, ועלולים להתקשות לספק פרטים בצורה מדויקת. לכך עשויה להיות השפעה מכרעת על אופן ועל מהירות התגובה של כוחות ההצלה.
הרוב הכמעט מוחלט של הפניות למוקדי חירום מתבצע באמצעות טלפונים חכמים ובכל זאת השיחות עם המתקשרים מתנהלות כאילו חויגו מקו נייח. היתרונות הגלומים ביכולות הטכנולוגיות של הטלפון חכם לא באים לידי ביטוי. הטכנולוגיה מאפשרת כיום להעביר ולקבל את המידע הקריטי הנדרש למוקדן מבלי להסתמך רק על תיאור מילולי, שפעמים רבות אינו מדויק או מבוסס על פרשנות של המתקשר למוקד.
דמיינו סיטואציה שבה אזרח מתקשר למוקד משטרתי - בין אם הוא עד ראייה או הנפגע באירוע - ומייד עם פתיחת השיחה, ללא צורך באפליקציה ייעודית, נשלח אליו קישור. כשהוא מקליק על הקישור נפתח ערוץ תקשורת ישיר עם המוקדן שיכול לדעת מהו מיקומו המדויק של המתקשר - בין אם הוא נמצא על כביש או באזור לא מיושב, על חוף הים או במסלול בטבע. אין צורך לבקש ממנו תיאורים בניסיון להבין היכן הוא נמצא כי הטכנולוגיה מזהה את מיקומו בדיוק של מטרים ספורים.
לאחר איתור המיקום של האירוע, קבלת מידע מדויק לגבי הנעשה בשטח חשובה במיוחד לצורך קבלת ההחלטה אילו כוחות חירום יוזנקו למקום ובאיזה היקף. צפייה בווידאו מזירת האירוע בזמן אמת משפרת מאוד את היכולת לשלוח את הכוחות הרלוונטיים ביותר ולהוריד את רמת הסיכון לביטחונם האישי של אנשי ההצלה.
כשהם מגיבים לקריאות עזרה במקרי חירום, הם צריכים לקבל בשבריר שנייה החלטות לגבי הסבירות שיצטרכו להשתמש בכוח ולגבי רמת הסיכון שהם נוטלים על עצמם. חשבו על שוטר שמקבל סרטון מהזירה בשידור חי לטלפון שלו. הוא יכול לראות את פניו של התוקף או את המקום שבו הוא מתבצר. הוא יכול גם לראות אם התוקף מחזיק כלי נשק ולהעריך את מידת הסכנה שנשקפת למי שיגיע לזירה. המידע מהסרטון מגדיל את סיכויו להתמודד עם הסיטואציה ביעילות, תוך שמירה על ביטחונו.
גם לוחמי אש יכולים להפיק רבות מטכנולוגיה כזאת. ההבדל בין קבלת עדות על אירוע שריפה שמתרחש במקום כלשהו ליכולת לצפות בזמן אמת במתרחש – יכול להיות ההבדל בין חיים למוות. כשמוקד כיבוי אש מקבל סרטון מהזירה הוא יכול לדייק בבחירת הציודובכמות הכבאיות שתישלחנה לזירה. הטכנולוגיה במקרה זה מבטיחה גם את שלומם של לוחמי האש וגם את שלומם של אלה שנתונים במצב חירום.
מי שעוד יכולים ליהנות משימוש בטכנולוגיה כזאת הם פרמדיקים, שמספקים מענה ראשוני לאנשים החווים אירוע רפואי או לאנשים שמישהו בסביבתם זקוק לטיפול מיידי. תקשורת רב-ערוצית המאפשרת צפייה באירוע תסייע לפרמדיק לתת הנחיות מדויקות להענקת עזרה ראשונה ולהעריך טוב יותר איזה ציוד צריך לשלוח בניידת הטיפול הנמרץ כדי לספק טיפול רפואי טוב יותר, ואף להציל חיים.
במדינה כמו ישראל, שתעשיית הטכנולוגיה שלה היא מקור לגאווה לאומית, ראוי ליישם חידושים טכנולוגיים גם במוקדי החירום למיניהם ולרתום את החדשנות הישראלית הידועה לצורך הצלת חיי אדם.
שני קשת היא מנהלת מוצר בכירה בחברת Carbyne
