דוח טכנולוגי אפקט פסיקת ההפלות: ענקיות הטק מתחילות להפנים את הבעייתיות שבאיסוף מידע על משתמשים
דוח טכנולוגי
אפקט פסיקת ההפלות: ענקיות הטק מתחילות להפנים את הבעייתיות שבאיסוף מידע על משתמשים
גוגל עשתה צעד משמעותי לכיוון המדיניות הקשוחה של אפל בנוגע לשימוש במידע אישי כשהחליטה בסופ"ש האחרון למחוק את כל זכר למידע שעשוי להסגיר לרשויות נשים שעברו, או מתכוונות לעבור, הפלה. ייתכן שזו סנונית המבשרת שינוי יסודי בפרקטיקה הבעייתית
שירותים ואפליקציות שאוספים עלינו מידע תמיד מסבירים שזה לטובתנו. "אנחנו רוצים להתאים את השירות לצרכים שלך", הם אומרים במילים אלה או אחרות, "להציג לך המלצות שמתאימות לך, יכולות שלומדות ממך ומקלות על החיים שלך". אפילו כשמדובר באיסוף מידע לצורך הצגת פרסומות מותאמות אישית נאמר לנו שזה בעצם לטובתנו (ולא, למשל, כדי להגדיל את הרווחים של השירות והמפרסם): "כדי שנוכל להציג לך רק פרסומות שרלוונטיות לך".
ואף שדברים אלה נכונים במידה מסוימת – איסוף מידע מאפשר לשפר שירותים בהתאם לצרכים הפרטניים של כל משתמש, אפילו פרסומות רלוונטיות יכולות להיות דבר חיובי כל עוד הן לא מקריפות מדי – ככל שעובר הזמן מתברר שגם במידה שמידע שנאסף עלינו יכול לשמש לטובתנו, במידה רבה יותר הוא יכול להיות מופנה כנגדנו.
הדוגמה העדכנית הבולטת ביותר היא ההשלכות של ביטול פסיקת רו נגד ווייד על ידי בית המשפט העליון של ארה"ב, שכבר מתחילות להיות מורגשות במדינות שונות שם. בלפחות 16 מדינות נכנסו לתוקפם איסורים מחמירים מאוד נגד הפלות ועוד מדינות עתידות להצטרף עליהן בשבועות הקרובים. בינתיים, יש מדינות ששוקלות גם איסורים על תושבות מדינתן לבצע הפלות במדינות אחרות שבהן ההליך חוקי – מהלך שמנוגד לכל מה שעומד בבסיס מהותה של ארה"ב. לא שזה יפריע להרכב הנוכחי של בית המשפט העליון להכשיר אותו.
ובכל העולם החדש הזה, מידע דיגיטלי, כפי שכבר כתבתי, עתיד לשחק תפקיד מרכזי. אפליקציות מעקב אחרי היריון, חברות לסחר במידע אישי, ענקיות טכנולוגיה ואחרים - כולם מחזיקים או מנגישים מידע שיכול לסייע לזיהוי מבקשות ומבצעות הפלות, ושרשויות החוק יכולות לקבל בחקיקה מתאימה או בכיפוף של החוקים הקיימים.
המידע הזה יכול להגיע ממגוון מקורות בלתי צפויים. בשבוע שעבר, למשל, נחשף שארגון משפחה מתוכננת - גוף מוביל בביצוע הפלות בארה"ב - השאיר כלי מעקב פרסומי פעיל בעמודי החיפוש וקביעת התתורים שלו, שיכול לחשוף זהות מבקשות הפלות לחברות כמו גוגל ומטא.
לאור זאת, החלו להתגבש מיני פתרונות ודרכים להתמודדות עם איסוף המידע. סוג אחד של פתרונות מטיל את האחריות על המשתמשות וכולל מגוון טיפים שחלק ניכר מהם כלל לא ישים. למשל, למחוק אפליקציה קיימת (פעולה לא אפקטיבית אם המידע כבר בענן), לבחור אפליקציה ששומרת מידע על המכשיר או לא דורשת חשבון (לא תמיד ניתן לדעת שהמידע אכן נשמר על המכשיר, ובנוסף לכך ניתן לזהות משתמשות גם אם אין להן חשבון) או לקרוא את מדיניות הפרטיות (פעילות בלתי-אפשרית עבור האדם הממוצע).
פתרונות אחרים, כמו לקנות טלפון שני שלא ניתן לקשור לזהות, יכולים להיות יקרים ובכל מקרה דורשים תכנון קפדני מראש. וגם אם פתרונות אלה היו עובדים, רק משתמשות בעלות אוריינות טכנולוגית גבוהה היו מודעות לצורך להשתמש בהן ויודעות גם באילו צעדים לנקוט. ורוב המשתמשות (והמשתמשים) חסרי אוריינות זו.
סוג פתרונות אחר, רלוונטי יותר, מגיע מצד ספקי השירותים ומפתחי האפליקציות. וחלקם באמת החלו לשנות את אופן פעילותם. אפליקציית מעקב המחזור המובילה Flo תשיק יכולת שמכונה מוד אנונומיות, במסגרתה תינתן למשתמשת אפשרות להסיר את זהותה מהחשבון. אפליקצייה אחרת, Clue, הבטיחה שלא לשתף מידע רגיש עם הרשויות. אבל גם מידע אנונימי לכאורה יכול להוביל לחשיפת זהות המשתמש, והבטחה שלא לשתף מידע רגיש לא תהיה שווה הרבה במקרה של חקיקה שמחייבת לעשות זאת.
הפתרון הטוב ביותר הגיע מכיוון בלתי צפוי: גוגל. החברה לא הבטיחה שלא לשתף מידע או להעביר אותו הליך אנונימיזציה, אלא הלכה צעד אחד רחוק יותר, כזה שבאמת מבטיח שמידע של משתמשת לא יוכל לעולם להיות מנוצל לרעתה – מחיקה מוחלטת שלו. בסוף השבוע הודיעה החברה שתמחוק מידע מהיסטוריית המיקומים של משתמשים שיכול להצביע על ביקור במרפאת הפלות, וכן במקומות רגישים אחרים כמו מקלטים לנשים מוכות, מרפאות פוריות ומרכזי גמילה.
זה פתרון מצוין. מידע לא קיים לא יכול לעבור הליך חשיפה, לא ניתן לספק לרשויות אפילו בצו מחייב ולעולם לא יוכל לשמש לרעת אדם כלשהו – פשוט כי הוא לא שם. מכל הרעיונות והפתרונות זה הדבר היחיד שבאמת יעבוד. ולא רק בכל הנוגע להשלכות של פסיקת רו נגד ווייד, אלא בכלל.
מידע שנאסף עלינו יכול, בהווה או בעתיד, לשמש כנגדנו. זו יכול להיות מידע על פעולה שהיום היא חוקית לחלוטין, אבל שחקיקה דורסנית הפכה רטרואקטיבית לאסור. זה יכול גם להיות תיעוד של מעשה כמו השתתפות בהפגנה שהשלטון מסיבה זו או אחרת מבקש לנקום במשתתפיה. ברגע שקיים מידע - והוא לא בשליטתנו המלאה - לא חסרים תרחישים שבהם הוא יופנה נגדנו.
הדרך היחידה למנוע את זה בוודאות היא לא לאסוף מידע כלל בתור ברירת מחדל וכשבאמת יש צורך במידע לצמצם את איסופו לכדי המינימום ההכרחי. האם אנחנו באמת צריכים שירות שישמור ברשת את כל היסטוריית המיקומים שלנו? איזה תועלת יש בכך מלבד בכמה תרחישי קיצון זניחים? יש חברות, אפל היא כנראה הבולטת מבין הגדולות, שזו הפרקטיקה המנחה שלהן (ובמקרה של אפל, היא פועלת לא רק לצמצום איסוף המידע מצדה, אלא גם לצמצום איסופו על ידי שחקניות אחרות בפלטפורמה שלה). גוגל מתחילה להבין את זה עכשיו בעקבות פסיקת רו נגד ווייד.
השלב הבא, בגוגל ובאחרות, צריך להיות בחינה מחודשת של כל מערך איסוף המידע שלהן. לא רק בהקשר של ביטול רו נגד ווייד אלא בכלל. ניתוח מעמיק ובנייה מחדש של מערך איסוף המידע שלהן בראייה מוכוונת פרטיות של צמצום האיסוף למינימום ההכרחי. כי היום זה מידע על הפלות, מחר זה מידע על רכישת אמצעי מניעה (כן, יש כבר גופים בארה"ב שסימנו את זכות הגישה לאמצעי מניעה כיעד הבא) ואחר כך הכל אפשרי. הדרך היחידה להבטיח שלא יהיה שימוש לרעה במידע היא לא לאסוף אותו כלל. כל פתרון אחר לא יעמוד במבחן המציאות.
