מגידול בשר ועד בחינת טיפולים לאלצהיימר: נחשפו הניסויים שיבצע סטיבה בחלל
מגידול בשר ועד בחינת טיפולים לאלצהיימר: נחשפו הניסויים שיבצע סטיבה בחלל
איש העסקים הישראלי איתן סטיבה צפוי להיות משוגר לחלל ב-31 במרץ ולבצע שורת ניסויים בתחנת החלל הבינלאומית, במסגרת משימת רקיע של קרן רמון. הניסויים הם בתחומים רבים, ובהם רפואה, תקשורת וחקלאות. סטיבה: "הניסויים יאפשרו להזניק את תעשיית החלל הישראלית קדימה"
משימת רקיע, שבמסגרתה איתן סטיבה ישוגר לחלל ויבצע ניסויים מדעיים בתחנת החלל הבינלאומית, מתקדמת כמתוכנן. שלשום (שני) אישרה משלחת רקיע את 35 הניסויים המדעיים שסטיבה אמור לבצע בתחנת החלל הבינלאומית, שבה ישהה עשרה ימים. הניסויים עברו בהצלחה את כל הקריטריונים של נאס"א, SpaceX, סוכנות החלל הישראלית וקרן רמון - העומדת בראש המשימה.
סטיבה אמר כי הניסויים המדעיים שיבצע בחלל "יסייעו לעשרות חוקרים ישראליים לקדם את העשייה החשובה שלהם, יעסקו בקיימות לטובת החיים בכדור הארץ, יסייעו לתעשיית החלל הישראלית להשתלב בתעשייה הבינלאומית, הציבורית והמסחרית ויאפשרו להזניק אותה קדימה".
ההמראה לחלל של איש העסקים וטייס הקרב לשעברי, שצפוי להיות הישראלי השנ בחלל אחרי אילן רמון, צפויה ב-31 במרץ בחללית של חברת SpaceX של היזם אילון מאסק.
המימון המלא על השיגור לחלל, בעלות של כ-50 מיליון דולר, יוצא מכיסו של סטיבה עצמו. הוא מוגדר "אסטרונאוט עצמאי", אך באמצעות החיבור לקרן רמון ולנאס"א יקבל גישה למערכות רבות של תחנת החלל לצורך ביצוע הניסויים - כמו הזרוע הרובוטית של התחנה, שנועדה לפעילות מחוץ לה.
במקביל להגשמת חלומו של סטיבה לטוס לחלל, הוא צריך להתמודד עם צרות בכדור הארץ. לפי חשיפה של "כלכליסט" בחודש שעבר, שותפיו לשעבר לקבוצת לומינר, שפעלה באפריקה, דורשים ממנו פיצוי של יותר ממיליארד שקל. "איתן הציג להם מצגי שווא בנוגע למצבה העסקי והכלכלי של לומינר, תוך ריקון קופתה של לומינר והתעשרותו על חשבונם", כך טענו השותפים לשעבר בבקשה למינוי בורר, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. מנגד, סטיבה טען כי בקשת שותפיו לשעבר הוגשה "ממניעים זרים" ומתוך תחושת מרמור על כך שעסקיו שגשגו.
הניסויים שמתוכננים להתבצע בתחנת החלל הם מגוונים ומתפרסים על כמה תחומים: רפואה, אופטיקה, תקשורת, אסטרופיזיקה וחקלאות.
זיהוי מצוקה רגשית מרחוק וטיפול באלצהיימר ולוקמיה
משימת רקיע כוללת ביצוע של 23 ניסויים רפואיים בתחום החלל, שאותם אפשר לחלק לשני נושאים מרכזיים – ניסויים שנועדו לשפר את בריאות האוכלוסייה הכללית, וכאלה שנועדו לשפר את בריאותם של האסטרונאוטים שיוצאים למשימות חלל.
ניסויים עבור האוכלוסייה הכללית:
1. פיתוח טיפולים חדשניים ללוקמיה בילדים, באמצעות אפיון השינויים החלים בתאים סרטניים בתנאי מיקרו-כבידה בחלל. הניסוי יתבצע בהובלת המחלקה האונקולוגית של מרכז שניידר לרפואת ילדים.
2. איתור שבץ מוחי מרחוק, באמצעות חיישן של חברת הסטארט-אפ הישראלית StrokeAlert LTD, המצויד בכלי למידת מכונה, שינטר אסטרונאוטים לפני, במהלך ואחרי החזרה ממשימתם.
3. בחינת השפעות המיקרו-כבידה על מחלת האלצהיימר ועל הזדקנות מערכת החיסון. הניסוי יבוצע בידי מכון ויצמן למדע.
4. פיתוח טיפול במחלת האלצהיימר, באמצעות בדיקת השפעות מיקרו-כבידה על מחסום הדם-מוח (BBB).
5. בדיקת התפרקות פלסטיק בחלל על ידי החיידק Sakaiensis Ideonella. את הניסוי יבצע תיכון שמעון בן צבי בגבעתיים, כחלק מתוכנית ספייס-לייב.
6. הערכה מרחוק של מצוקה רגשית, באמצעות ניתוח סימנים חיוניים, פיזיולוגיה של שינה, תפקוד קוגניטיבי, ביצועים חזותיים ושמיעתיים ומיומנויות רגשיות. בנוסף, ייבדק כיצד האסטרונאוטים מנהלים אירועים מלחיצים בחלל. הניסוי נערך בהובלת שיבא תל השומר, בתי החולים של אוניברסיטת תומס ג'פרסון ואוניברסיטת פנסילבניה, והסטארט-אפים הישראליים X-trodes ו-StrokeAlert LTD.
7. ניתוח מרחוק של מתח רגשי, באמצעות ערכת ניטור בשינה של חברת X-trodes, המכילה חיישני עור מלאכותיים.
8. בדיקת הופעה מוקדמת של תסמונת נוירו-עינית (SANS), שמקושרת להשמנה או לירידה בראייה לטווח הקרוב, באמצעות בדיקת עיניים רפלקטיבית. את הניסוי מובילים חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן והמכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה, והוא יחקור את ההשפעות של מיקרו-כבידה על תפקוד הראייה, באמצעות הערכת כושר העין לפני, במהלך ואחרי משימת החלל.
9. בחינת משקפיים חדשניים לבעלי ראיית מונוויז'ן עם עדשה שפותחה בידי שמיר תעשייה אופטית, המאפשרת ראייה ברורה יותר בטווח קרוב.
10. בדיקת השפעת האנטיביוטיקה בחלל והשפעת המיקרו-כבידה על חיידקים הנמצאים במעיים. הניסוי יבוצע בידי תיכון חדש בתל אביב, במסגרת התוכנית ספייס-לייב.
11. בחינת ייצור חיידקים בחלל. מחקרים קודמים הראו שגידול חיידקים בחלל משפר משמעותית את התפתחותם. במהלך הניסוי, שאותו יובילו חוקרים משיבא תל השומר, יגדלו תרבויות חיידקים בחלל וישוו אותן לאלה שגדלו בדרכים דומות על פני כדור הארץ.
12.בדיקת תאי גזע בגודל ננו-מטר, שנקראים "ננו-רוחות", וייעטפו בפולימר. התאים ממברנות תאי גזע, והם יכולים לשמש לריפוי איברים פצועים ולעצור התפשטות של זיהומים. הניסוי נוצר בידי תלמידי תיכון דקל וילנאי במעלה אדומים, כחלק מתוכנית ספייס לייב של קרן רמון.
ניסויים עבור אסטרונאוטים:
1. בחינת ההשפעה של טיסה לחלל על בריאות הלב וכלי הדם של אסטרונאוטים. תנאי מיקרו-כבידה יכולים לשנות את מבנה הלב, וחשיפה לקרינה בחלל עלולה לגרום להסתיידויות בכלי הדם. המחקר יבדוק דגימות ביולוגיות של אסטרונאוטים ויבוצע בידי מומחים מאוניברסיטת ת"א.
2. שיפור הפעילות המוחית של אסטרונאוטים, באמצעות מדידת פעילות מוחית וקביעת מצבו הנפשי של המטופל. המדידה מתבצעת תוך שימוש בחיישני EEG בזמן הצגת משחקים וסרטונים, המושפעים מפעילות מוחית בזמן-אמת. הניסוי עוצב בידי הסטארט-אפ הישראלי brain.space וחוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון.
3. בדיקת היכולת לשפר את תפקוד העצמות והשרירים של האסטרונאוטים, העומדים בפני ניוון במהלך משימות חלל למרחקים ארוכים, באמצעות סידן פחמתי אמורפי מסרטנים כחולים. חברת הסטארט-אפ הישראלית Amorphical אחראית לפיתוח המוצר, והניסוי ייבדק בפלטפורמת המעבדה הממוזערת הניידת של החברה הישראלית SpacePharma.
4. ניסוי בביצוע בדיקות דם ללא מחט באמצעות מכשיר Veya. הישארות במיקרו-כבידה יכולה לגרום לשינויים בדם של אסטרונאוטים, ולהשפיע על ייצור תאי דם אדומים ולבנים. כדי לאפשר בדיקות דם רציפות לאסטרונאוטים, המכשיר מצלם חלק קטן מהעין, ובאמצעות עיבוד תמונה מתקדם ואלגוריתמים של בינה מלאכותית, מנתח את רמות הדם. המחקר מבוצע בידי שיבא תל השומר ואוניברסיטת ת"א.
5. בחינת התגובות הפיזיולוגיות לתנאים קיצוניים של חלל, במטרה לסייע בשימור ושיקום תפקודי החיסון של אסטרונאוטים, שמובילים משימות ארוכות טווח. את המחקר מובילים המרכז הרפואי שיבא תל השומר, אוניברסיטת תומס ג'פרסון בפנסילבניה, וסטארט-אפ הביוטק הישראלי OncoHost.
6. זיהוי גנטי של פתוגנים, העלולים לגרום לאסטרונאוטים לחלות, באמצעות מערכת Crispr, שמאפשרת עריכה גנטית. הניסוי נבנה בידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומכון וולקני.
7. סריקת רשתית וניטור עיניים, באמצעות המכשיר iCapture, כדי לבדוק כיצד צורת העין יכולה להשתנות בתנאי מיקרו-כבידה. המכשיר, שפיתחו אנשי מקצוע בשיבא תל השומר, לצד החברה הישראלית Spring Vision, בית החולים לעיניים סנט ג'ון שבירושלים והמרכז לחדשנות דיגיטלית של שיבא תל השומר, מספק סריקות ברזולוציה גבוהה של קרקעית העין.
8. ריפוי דלקות בדרכי השתן, המשפיעות רבות על אסטרונאוטים, באמצעות הערכת נוכחות מיקרוביוטיקה בשתן בשיטות מודרניות של ריצוף גנטי. הניסוי הוא שיתוף פעולה בין שיבא תל השומר, האוניברסיטה הטכנולוגית של טקסס, בתי החולים של אוניברסיטת תומס ג'פרסון ואוניברסיטת פנסילבניה, והסטארט-אפ MicrogenDX מטקסס.
9. בחינת שינויים בתפקוד הראייה במהלך טיסה לחלל, כדי להבין אם וכיצד חוסר בכוח משיכה משפיע על הראייה. במהלך הניסוי ייבחנו האסטרונאוטים על ראיית הצבע שלהם, הראייה התלת-מימדית, שדה הראייה ועוד. הניסוי מתבצע בהנחיית אוניברסיטת ת"א
10. בחינת שינויים אנטומיים ותפקודיים של עיני האסטרונאוטים בחלל, באמצעות טכנולוגיה שפותחה במרכז הרפואי רבין, ויכולה לזהות שינויים מיקרו-וסקולריים ברשתית.
11. ניסוי לבדיקת שתן בחלל, בהובלת Healthy.io, סטארט-אפ ישראלי שפיתח ערכה ביתית לבדיקת שתן ותפקודי הכליות.
חקלאות – בשר וחומוס בחלל
1. גידול תאי פרה לבשר מתורבת בתנאי מיקרו-כבידה. הטכנולוגיה שנבחנת בניסוי פותחה בידי הסטארט-אפ הישראלי Aleph farms, בשיתוף פעולה עם SpacePharma ומרכז יישומי החלל.
2. ניסוי בביולוגיה סינתטית לגידול צמחי חומוס בחלל, באמצעות אור וחיישנים, במטרה לאפשר לאסטרונאוטים לגדל סוגים שונים של צמחים בחלל, אולי ביישוב ירח עתידי. את הניסוי מוביל מייסד SpaceIL, יונתן וינטרוב מאוניברסיטת סטנפורד, שמכשיר תלמידות אולפנה הלומדות במרכז המדע בירוחם לתכנת את החיישנים, שיכולים לשלוט בקצב הגדילה.
3. ניסוי לגידול בחלל של ירקות-על, שמלאים בערכים תזונתיים לדוגמה, צמח עדשים על בסיס מים, שניתן לגדל בתנאי מיקרו-כבידה במתקן גידול אוטונומי. הניסוי תוכנן בידי הסטארט-אפ הישראלי GreenOnyx Ltd.
4. בחינת שימוש באבקת זרעי מורינגה כדי להרוג חיידקים ולנקות את תחנת החלל. זו אמורה להיות דרך פשוטה וזולה לחיטוי אזורים, וניתן להשתמש בה למשימות חלל ארוכות טווח. את הניסוי תכננו תלמידים בישיבה התיכונית אמי"ת בצפת, כחלק מתוכנית ספייס-לייב.
ניסויים באופטיקה, תקשורת ואסטרו-פיזיקה
1. בחינת ייצור עדשה באמצעות נוזל צמיגי, במטרה לאפשר לאסטרונאוטים ליצור רכיבים אופטיים ללא צורך בליטוש מכני, ולסלול את הדרך לייצור רכיבים אופטיים מתקדמים בחלל. הניסוי בהובלת המכון הטכנולוגי של הטכניון, מרכז המחקר איימס של נאס"א ו-MIT.
2. פריסת אנטנה שמסוגלת להיפתח בחלל ולספק תקשורת ברוחב פס גבוה. האנטנה, שנקראת NISSAN nano-ISS, נבנתה בידי סטארט-אפ החלל הישראלי NSLComm.
3. ניסוי אלקטרומגנטיות, שיחקור כיצד השדה המגנטי של כדור הארץ מגן עלינו מפני חלקיקים טעונים וקרינה קוסמית, ויחפש שיטות לשיפור מערכות הניווט בחלל. הניסוי יבחן טכנולוגיה המאפשרת פריסה עתידית של חיישנים מגנטיים בלוויינים קטנים, באמצעות "שרביט קסמים", שעשוי מפולימר עמיד לסביבה הקשה בחלל. הניסוי פותח בידי קבוצת חוקרים במרכז למחקר גרעיני שורק.
4. הסבר נוכחותן של תופעות חשמליות באטמוספירה, באמצעות צפייה בברקים באטמוספירה העליונה, המכונים "גמדוני ברק". הניסוי ILAN-ES, שיבוצע בידי אוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ת"א, נקרא על שם אילן רמון, והוא מהווה המשך לניסוי של רמון עצמו.
5. בחינת שימוש באלקטרוניקה מסחרית בחלל, באמצעות המכשיר COTS Capsule, שמגן על מוצרי האלקטרוניקה מפני קרינה קוסמית. את המכשיר בנו מהנדסים מאוניברסיטת ת"א, התעשייה האווירית, מכללת אפקה להנדסה, ומרכז המדע בהרצליה.
6. בחינת הגנה על אסטרונאוטים מפני קרינה קוסמית בחלל, באמצעות האפוד AstroRad, םרי פיתוח של סטארט-אפ החלל הישראלי StemRad.
7. בדיקת היכולת להנעה באמצעות טכנולוגיית ואקום, על ידי רישום תנועות, באמצעות מדידות טמפרטורה וצריכת אנרגיה, במטרה לעזור למדענים ללמוד כיצד לתמרן טוב יותר לוויינים קטנים. הניסיון תוכנן בטכניון ובסטארט-אפ הישראלי Space Plasmatics.
8. מעקב אחר התפרצויות קרני גמא, שהם פיצוצים אלקטרומגנטיים אנרגטיים עזים, שנצפו בגלקסיות רחוקות, ומדענים מאמינים שהם נפלטים על ידי סופרנובות וחורים שחורים. הניסוי, שנבנה בטכניון, כולל חיישן שיוצב מחוץ לתחנה, כדי לנטר את ההתפרצויות הללו. השותפים בפרויקט כוללים את הסטארט-אפ הישראלי Microgic Electronics והתעשייה האווירית.
