האפליקציה קורסת: סופו של שוק היישומונים קרוב מתמיד
האפליקציה קורסת: סופו של שוק היישומונים קרוב מתמיד
בשנת 2022, לראשונה אי פעם, ירדו הוצאות המשתמשים על אפליקציות. אנחנו עדיין מורידים אותן בהמוניהן, ועדיין מבלים איתן שעות רבות ביממה, אבל משהו מתחיל לזוז שם, על מסך הבית שלנו, שעשוי להפוך בהמשך לנקי, מסודר ויפה. גם החיים שלנו, כנראה, יהיו טובים יותר ביום שאחריהן
נפתח בתיקון לתנ"ך: התוהו ובוהו שמתואר בספר בראשית הגיע לסיומו הרבה אחרי יום הבריאה הראשון. זה קרה רק ביולי 2007 (לספירה), כשפתאום, בתוך הכאוס הדיגיטלי שסבב אותנו, החלו לצוץ איים קטנים ומרובעים של יציבות. הדואר, השעון המעורר, התמונות, הסרטונים, המוזיקה - כל תחום קיבל קופסה קטנה משלו על מסך הטלפון, שניתן להיכנס אליה באמצעות נגיעה קלה. את המהפכה הזאת בתפקוד ובהתנהלות המין האנושי הובילה חברת אפל, שהציגה אז לעולם את פורמט האפליקציות כשנה לאחר השקת מכשיר האייפון הראשון - ואפל, נוכח מדיניותה בשוק המדובר, היא גם אחת הסיבות המרכזיות לשיח ההולך ומתפתח סביב האפשרות שבקרוב הוא יסיים את תפקידו בחיינו ויובא למנוחות.
הדיבור על תום עידן החברות הכי טובות שלנו בעולם - האפליקציות - קיבל השבוע חיזוק אמפירי בדמות הדו"ח השנתי על "מצב המובייל" של חברת ניתוח הנתונים data.ai בנוגע לתנודות השוק בתחום, שחשף נתון מאוד חד-משמעי: בשנת 2022, לראשונה מאז 2007, פחתו הוצאות המשתמשים על אפליקציות ב-2%. זאת לאחר עלייה של 19% ב-2021. מה זה אומר? מעבר לירידה בהכנסות, שגם אחריה היקפן הגיע לסכום מרשים של 167 מיליארד דולר, מדובר בעיקר ברמז לבאות. כרגע התמתנות השוק עדיין לא באה לידי ביטוי בהיקף השימוש באפליקציות: משך הזמן הממוצע שאדם מקדיש לשימוש באפליקציות אנדרואיד עלה ב-2022 ב-9% לעומת ל-2021 ועמד על 4.1 טריליון שעות בסך הכל ועל 5 שעות ביממה בממוצע לאדם. זה גם לא משתקף במספר ההורדות, שצמח בשנה שעברה - באפסטור ובגוגל בפליי יחד - בעוד 11% ועמד על 255 מיליארד דולר. ובכל זאת, משהו קרה.
"בפעם הראשונה נראה שנתונים מאקרו-כלכליים משפיעים על הצמיחה של ההוצאות על מובייל", הסביר השבוע מנכ"ל data.ai ת'אודור קרנץ בהצהרה שמסר לאור הממצאים החדשים, מהם עולה גם שינוי בהעדפות המשתמשים. בעוד בעבר משחקים משכו את רוב ההוצאות, המעבר של חברות מובייל רבות למודל של מינויים, בשילוב עם האינפלציה הגואה, הביא לכך שדווקא האפליקציות הלא-משחקיות הציגו עמידות במהלך שנת המהפך, 2022: ההוצאות על אפליקציות שאינן משחקים, לרבות אפליקציות דייטינג וסרטוני וידאו קצרים, עלו במהלך השנה החולפת ב-6% ל-58 מיליארד דולר - ככל הנראה מפני שהן נתפסות בעיני לקוחות כנחוצות. ההוצאות על משחקים, מאידך, ירדו ב-5% ל-110 מיליארד דולר.
רמז נוסף לכיוון הכללי שאליו פוסעות האפליקציות אפשר למצוא בסעיף ההוצאות של מפרסמים: על פי הדו"ח של data.ai היקף ההוצאות על פרסום באפליקציות צמח ב-2022 ב-14%, אבל מדובר בגידול שהולך וקטן משנה לשנה - ב-2021, היקף הפרסום באפליקציות צמח ב-22.9% וב-2020 הוא עלה ב-26.3% - כשהצפי של אנליסטים הוא לירידה משמעותית נוספת ב-2023, עד לגידול של 7.5% בלבד. מכאן ועד תום עידן האפליקציות הדרך עוד ארוכה, אבל בימים בהירים, כאמור, אפשר כבר לראות את סופה ואפילו קצת ממה שבא אחריה.
השיח הזה - צריך לומר - לא חדש. לא מעט מאמרי דעה, כתבות רוחב, פוסטים וציוצים צפו את מות האפליקציה בעשור האחרון, אבל הפעם באמת נראה שהחזון של סטיב ג'ובס משנת 1983 הולך וממצה את עצמו. ג'ובס דמיין אז מקום שבו ניתן להעביר תוכנות באמצעות קווי טלפון - תיאור בסיסי ביותר של אפליקציה שהחל לקרום עור וגידים כמעט 20 שנה מאוחר יותר, באוקטובר 2001, עם המצאת האייפוד, שלצדו הושקה גם ספריית וחנות המוזיקה הדיגיטלית אייטיונס - אבן דרך מרכזית במעבר לעידן האפליקציות שבו אנחנו חיים בחדווה עד עצם היום הזה. יש הסבורים, אגב, כי הקרדיט על השקת האפליקציה הראשונה אי פעם נזקף דווקא לחברת נוקיה, שבשנת 1997 צירפה למכשיריה לראשונה את המשחק "סנייק", שהוא, לטענת רבים, סוג של אפליקציה פרימיטיבית.
מכל מקום, חנות האפליקציות הראשונה אי פעם - האפסטור של אפל - נפתחה ב-10 ביולי 2008 כשהיא מציעה כ-200 אפליקציות, כך שאין ממש אפליקציה אחת שניתן לזקוף לזכותה ראשוניות. שלושה חודשים אחר כך, ב-22 באוקטובר 2008, השיקה אנדרואיד את חנות האפליקציות שלה, שנקראה בתחילה "אנדרואיד מרקט" (והפכה לגוגל פליי ב-2012). ב-2010 "אפליקציה" כבר היתה "מילת השנה" של ארגון הדיאלקט בארה"ב - בין השאר נוכח הצלחתו הכבירה של המשחק החינמי אנגרי בירדס, שהושק בדצמבר 2009 ועד 2015 צבר יותר מ-3 מיליארד הורדות - מה שהפך אותו למשחק ה-Freemium (הלחם של חינמי ופרימיום, שהוטבע בידי חנויות האפליקציות בתחילת הדרך) המצליח ביותר בכל הזמנים.
שנת מפתח נוספת באבולוציה של שוק האפליקציות היתה 2014, אז תועד מעבר של המשתמשים מהתמקדות באפליקציות משחקים ורשתות חברתיות לאפליקציות של סגנון חיים, עבודה ותקשורת - הן במסרונים והן בתמונות ובסרטונים. אפליקציית סנאפצ'ט, לצורך העניין, דיווחה כי באותה שנה שותפו 700 מיליון תמונות בכל יום דרך הפלטפורמה שלה, שכבר הספיקה לדעוך מאז. פחות או יותר באותו זמן גם החלה הספקנות בנוגע לעתיד האפליקציות. "החוויה של המסך הראשי בסמארטפון כבנק של אייקונים שמובילים למקומות שונים גוססת", קבע ב-2014 בלוגר הטכנולוגיה פול אדמס מאתר אינטרקום. "הדבר הזה ישנה את כל מה שאנחנו צריכים לבנות ולעצב. סופן של האפליקציות כפי שאנחנו מכירים אותן קרוב".
לדבריו, הרבה יותר הגיוני יהיה להציב את האפליקציות מאחור, תוך שהן מספקות תכנים לתוך מה שהוא מגדיר "חוויה מרכזית". "החוויה הזאת יכולה להיות משהו שנראה היום כמו מרכז התראות, או משהו דומה לגוגל NOW. בכל אופן העיצוב ישתנה לפורמט של קלפים שבהם יוצג מידע שמגיע מאפליקציות שונות. השינוי הזה אולי ייראה עדין מאוד במבט ראשון, אבל זה רחוק מכך". כבר אז, לפני שש שנים, הוא זיהה שינוי שמעיד על הכחדה קרובה של האפליקציות, בדמות האופן שבו מוצגות התראות, לרבות העובדה שהן כבר לא מעבירות את המשתמש אוטומטית לתוך אפליקציה מסוימת אלא מהוות "יעד סופי" שניתן לתקשר איתו ולהכניס בו טקסטים ללא פתיחה של האפליקציה.
העובדה שהמסך נראה כמו "בנק של אייקונים" היא לא הסיבה היחידה, כמובן, לשיח בנושא. גם התחרות הכמעט בלתי אפשרית בשוק האפליקציות תורמת לו. נכון ל-2020, 87% מזמן השימוש של האדם הממוצע בסמארטפון מוקדש לאפליקציות, בעוד שרק 13% מוקדש לגלישה ברשת. כלומר כדי להגיע לקהל, מפתחים חייבים לפנות לשוק האפליקציות, רק ששם המצב היום צפוף הרבה יותר מדי. בנוסף לכך, משתמשים נוטין להקדיש 49% מזמנם לאפליקציה אחת בלבד, ו-28% אחוז מזמנם לעוד שתי אפליקציות בלבד, כך שהמשחק כאן הוא על השאריות של תשומת הלב שלנו בלבד - וזה לא בהכרח משתלם, בטח לא כשאפל גובה 30% עמלה מהמפתחים (לאחרונה החברה שינתה מעט את מדיניותה בנושא, אבל העמלות עדיין גבוהות).
זאת ועוד, רוב האנשים בעולם מקדישים את זמן הסמארטפון שלהם ל-10 אפליקציות בלבד, שכולן שייכות למה שנהוג לכנות בתעשייה FAANG - פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליס וגוגל. בקיצור, אין ממש מקום לשחקנים חדשים, שכן השוק הגיע לרוויה ובנוסף לכך נשלט בידי חברות ענק. גם העובדה שיש גבול לכמות האפליקציות שניתן להוריד למכשיר שאינו סופר חדש ומתקדם בלי להאט אותו מהווה חיסרון מובהק של הפורמט, וגם, כמובן, הצורך של המפתחים בעדכון שוטף ויקר שלהן ובהתאמה לגרסאות שונות של מערכות הפעלה. העניין הזה מעיק במיוחד באפליקציות שמספקות תוכן בלבד: במקרים רבים אין בהן צורך - במיוחד אם יש לגוף התוכן אתר שמותאם למובייל.
בהקשר זה אפליקציות קטנות יכולות בעתיד להיות חלק מאקוסיסטם של ארנק דיגיטלי, למשל, או מרשת חברתית מורחבת, כמו אפליקציית הלהיט הסינית WeChat. נכון להיום, בכל אופן, השוק עדיין נע - בעיקר בזכות אפליקציות הדייטינג והווידאו שעדיין מכניסות כסף ממשתמשים וממפרסמים, לרבות טיקטוק, דיסני+ וטינדר, כשטיקטוק מובילה את שוק הלא-משחקים עם הכנסות של יותר מ-3 מיליארד דולר ב-2022. ובכל זאת, קרוב לוודאי שהסנטימנט הנוכחי יגיע בסופו של דבר גם לאפליקציות הגדולות והחזקות, ושבשלב זה או אחר הן תוטמענה בפורמט העתידי שבו נבצע פעולות, נתקשר ונצרוך מידע.
ייתכן שהמטאוורס של מארק צוקרברג יהיה זה שיהרוג את האפליקציות כפי שאנחנו מכירים אותן, אם כי כרגע האפשרות הזאת לא נראית מי יודע מה מבטיחה. אולי ידידנו המלומד ChatGPT יידע לדאוג בשלב מסוים לכל צורכינו. בינתיים עושה רושם שדווקא דפדפני המובייל, שמתקדמים במהירות רבה מבחינה טכנולוגית ועיצובית, הם אלה שייקחו את המושכות ויצעידו אותנו אל העידן הבא בחיינו הסלולריים שיהפכו לקצת פחות צבעוניים ומבולגנים כדי שנוכל להפיק מהם את המיטב. עד אז מומלץ להשאיר בטלפון, לכל הפחות, את האפליקציה של "כלכליסט".
