ניתוחהדרך של אנבידיה לשווי של טריליון דולר עברה בצומת יקנעם
ניתוח
הדרך של אנבידיה לשווי של טריליון דולר עברה בצומת יקנעם
ב-2019 רכשה ענקית השבבים האמריקאית את מלאנוקס מיקנעם בכ־7 מיליארד דולר. להצלחה אבות רבים, אבל אי אפשר להכחיש את התרומה הישראלית למיזוג, שהיה במקום הנכון ובזמן הנכון לקראת מהפכת ה־AI
כיצד 93+7 הפכו ל־1,000? המשוואה המוזרה הזו היא תמצית הישראליות של אנבידיה, אחת מחמש החברות הבודדות בעולם שנסחרות בשווי של יותר מטריליון דולר. בעוד שבאופן מסורתי כשמדברים על עולמות של שבבים ומעבדים בישראל חושבים מיד על אינטל, שמעסיקה כאן מעל 10,000 עובדים, אנבידיה חמקה לכולם בקורונה. עסקת הרכישה של מלאנוקס עבור 6.9 מיליארד דולר, שנחתמה במרץ 2019, עשתה הרבה רעש בגלל הסכום הגבוה, אבל אנבידיה היתה אז חברה די עלומה עבור רוב הישראלים.
השלמת העסקה ותחילת המיזוג עצמו בין החברות כבר קרו עמוק לתוך מגפת הקורונה, כשכולם התעסקו בעיקר במסכות ובחיסונים והרבה פחות בשבבים. אלא שגם עבור אנבידיה וגם עבור עובדי מלאנוקס, היה מדובר באירוע מכונן. לכך בדיוק מתכוונים במסדרונות אנבידיה כששואלים את המועמדים לעבודה – ואת האורחים המזדמנים – כיצד ייתכן ש־7 ועוד 93 שווים ל־1,000? התשובה טמונה בשווי של מלאנוקס ברכישה והשווי של 93 מיליארד דולר שבו נסחרה אנבידיה ב־2019. איכשהו בתוך שלוש שנים בלבד, הן הגיעו יחד למועדון המצומצם מאוד של טריליון דולר. אינטל, אגב, נסחרת היום בשווי שוק של 150 מיליארד דולר בלבד.
אתמול הודיעה אנבידיה כי ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל החברה שנהפך בשנים האחרונות לאחת הדמויות הנערצות בהייטק בשעה שאנבידיה מזנבת בחברות הביג־טק, יגיע לישראל באוקטובר. הביקור יתקיים לרגל כנס NVIDIA AI SUMMIT, שבו תנסה החברה לקבע את מעמדה כשחקנית החומרה המרכזית לעידן ה־AI. הואנג כבר ביקר בישראל מוקדם יותר השנה, בביקור עבודה שקט רגע לפני שאנבידיה הדהימה את האקו־סיסטם המקומי בהכרזה כי תקים את 1־ISRAEL, שאמור להיות אחד ממחשבי העל החזקים בעולם לחישובים עבור יישומים של בינה מלאכותית.
המחשב פותח בישראל ב־18 החודשים האחרונים ופיזית הוא כאן. מדובר באחת ההשקעות המשמעותיות והמרכזיות של אנבידיה בשנים האחרונות, גם במונחים כספיים וגם במונחי יוקרה. במלים אחרות וטכנולוגיות פחות, זו תהיה התשתית לדאטה סנטרים חכמים, שיוכלו לנצל באופן מיטבי את יכולות הבינה המלאכותית היצרנית (Gen AI). כדי ליהנות מהיכולות החדשות שמספקים פתרונות כמו ChatGPT או בארד של גוגל ברמה המסחרית ולא רק בקרב ציבורי המשתמשים הרחב שהפך לתחביב, קיים צורך בתשתית החישובית שתאפשר זאת.
מהפכת ה־AI היא שזו שהזניקה את שווי השוק של אנבידיה פי עשרה בשלוש השנים האחרונות, כאשר היא הופכת מעוד חברת הייטק שהייתה מוכרת בעיקר לגיימרים בזכות המעבדים הגרפיים שלה, לאחת החברות עם שווי השוק הגבוה בעולם. כמובן שמלאנוקס היא לא הדבר היחיד שהוביל את אנבידיה להצלחה החריגה, אך היא בהחלט בין הגורמים המרכזיים שתרמו לה ובכך מודים היום גם באנבידיה.
רכישות ומיזוגים תמיד נשמעים מצוין על הנייר, כאשר שני הצדדים המחוייכים מביטים למצלמות לקראת יציאה לדרך משותפת. אלא שברובם המכריע של המקרים, המציאות בפועל עגומה וחלק לא קטן מהרכישות מסתכמות בכך שהן מביאות כוח אדם איכותי לחברה הרוכשת. המקרה של אנבידיה ומלאנוקס הוא אחד מהיוצאים מן הכלל, שלא מעידים על הכלל.
קשה לשים את האצבע על כל הגורמים להצלחה, בעיקר כשעושים זאת בדיעבד, אבל יש ביניהם שניים בולטים שגם הם לכאורה הולכים נגד האינטואיציה של רוב המיזוגים. ההחלטה של אנבידיה לרכוש את מלאנוקס הפתיעה מאוד את השוק בזמנו, משום שאנבידיה הייתה לקוח של מלאנוקס וכלל לא היה לה קו מוצרים שקרוב לחברה הישראלית. הם היו כמעט כמו קווים מקבילים, ורק לאחר הרכישה הצמיחה אנבידיה רגל של רשתות תקשורת שמבוססת על מלאנוקס. הפתרונות של מלאנוקס שימשו למעשה כמעין "כבישים" שמובילים לשבבים ודאטה סנטרים, שאנבידיה בונה, והם גם אלה שידעו להפוך אותם ליעילים במיוחד מול המתחרים בניהול עומסים וגישה.
גורם ההצלחה השני קשור דווקא בהחלטתו של אייל ולדמן, המייסד והמנכ"ל הדומיננטי מאוד של מלאנוקס, לעזוב זמן קצר לאחר השלמת המיזוג. ולדמן, שמוכר בהופעותיו הטלוויזיוניות התכופות בעיקר במסגרת מחאת ההייטק נגד ההפיכה המשטרית, אבל גם בתקופת הקורונה, הוא טיפוס דעתן, שלו היה נשאר באנבידיה, ייתכן והיה מקשה על לא מעט מתהליכי המיזוג.
מה שיכול להעיד עד כמה מלאנוקס נכנסה עמוק לתוך קרביה של החברה הרוכשת היא גם העובדה שהיום, ולמרות שוולדמן עצמו כבר לא שם, חמישה ישראלים מדווחים ישירות להואנג. ביניהם עמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח הישראלי, שהצטרף למלאנוקס כעובד מספר 40 בשנת 2000, כשהוא עוזב עבורה את אינטל. מיכאל כגן, שהקים את מלאנוקס יחד עם איל ולדמן, הוא היום סמנכ"ל הטכנולוגיות העולמי של אנבידיה. בעת הרכישה של מלאנוקס, החברה העסיקה 2,000 עובדים ובשלוש השנים שחלפו מאז השלמת המיזוג מספרם זינק ב־50% ל־3,000. כיום אנבידיה מגייסת 250 מהנדסים נוספים וזאת בניגוד למגמת הפיטורים שמאפיינת עדיין את ענף ההייטק. אמנם אנבידיה כולה מעסיקה היום כבר 26 אלף עובדים, אך המרכז הישראלי הוא השני בגודלו מחוץ ארה"ב.
היום, באופן נדיר ובדומה רק לאינטל, הפעילות בישראל מהווה שיקוף כמעט מלא שכל מה שנעשה בחברה עצמה בארה"ב. אין כמעט פעילות באנבידיה שאין לה זרוע פיתוחית כאן. ישראל משתתפת בצורה מהותית בפיתוח שניים מתוך שלושת השבבים העיקריים של אנבידיה : GPU הגרפי המסורתי, המעבד המרכזי CPU, ו־DPU המיועד לדאטה סנטרס. מעבר לכך יש בישראל גם קבוצות פיתוח לפרויקטים העתידניים והמשוגעים ביותר של אנבידיה, החל ממעבדות על־שבב ועד תוכנות לרכב אוטונומי.
לאורך כל הדרך ממאלנוקס, שהוקמה ב־1999 (אותה שנה שבה הוקמה גם אנבידיה) ביקנעם, עוד כשהיא הייתה רק צומת עבור החיפאים, ועד לשווי של טריליון דולר, ישנם הרבה מהנדסים ומהנדסות ישראלים, שנהפכו לאנשים אמידים מאוד. "המון שנים סבלנו מכך שאף אחד, אפילו המשפחות שלנו, לא הבינו מה אנחנו עושים וגם אנחנו בעצמנו קראנו למלאנוקס 'המפעל'. היום כולם יודעים מה זה אנבידיה ואפשר לדבר על זה ברחוב. אנשים אמנם לא מגיעים עם פרארי לעבודה, אבל רואים את החיוכים במסדרונות", אומרים היום בכירים באנבידיה ישראל. עכשיו נותר רק שלקראת הביקור של הואנג באוקטובר בישראל, גם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ילמד איך מבטאים נכון את השם אנבידיה.
