האם פגישות וידאו מנציחות פערים מגדריים במקום העבודה
האם פגישות וידאו מנציחות פערים מגדריים במקום העבודה
העבודה ההיברידית שמאפשרת יותר גמישות ואיזון בין בית לעבודה, שיחות הווידאו בהן כל המשתתפים נמצאים באותה 'משבצת', והמעבר למדידת תפוקות על פני שעות עבודה היו אמורים להיות בשורה עבור נשים בעולם העבודה. אחרי חודשים רבים של עבודה מרחוק מסתבר שזה ממש לא המצב
העבודה מרחוק, והעבודה ההיברידית נראו בהתחלה כמו אחת ההבטחות הגדולות עבור נשים והקריירה שלהן. גמישות בשעות, אפשרות לעבוד מהבית תוך כדי טיפול בילדים וכללי משחק שווים יותר שכן כולם נמצאים באותה המשבצת בזום. אבל לאט לאט מתגלים גם צדדים פחות מבטיחים בשוק העבודה החדש, כאלה שמאיימים להנציח בדיוק את אותם פערים וחוסר שיוויון של שוק העבודה הישן.
מחקר חדש של אונ' סטנפורד מגלה כי נשים חוות עייפות זום (zoom fatigue) יותר מגברים. מתברר שההופעה היומיומית בזום הפכה עבור נשים לנטל, יותר מלגברים.
"מתברר שנשים מרגישות צורך לעמוד בדרישות של מראה ואסתטיקה יותר מגברים, ומשקיעות יותר בהופעתן החיצונית ובסידור סביבתן המופיעה ברקע כשהן עולות לשיחות וידאו, יותר מגברים", אומרת עדי באריל, יועצת שיווק ותקשורת, מומחית להופעה אפקטיבית בזום. הבדל נוסף שהיא מציינת, הוא בשיחות וישיבות רבות משתתפים, "קשה להן יותר להשתלב בדיונים שונים ובישיבות רבות משתתפים, בעיקר כי הן נוטות להופיע עם מצלמה סגורה. יש ביניהן כאלה שחשות פגיעה בפרטיות ובחשיפת הבית הפרטי שלהן, ולכך מצטרפים גם דיווחים על זן חדש של הטרדות מיניות, אונליין".
במחקר, שערכו חוקרים מאונ' סטנפורד, אחת מכל שבע נשים לעומת אחד מכל 20 גברים, דיווחו על "עייפות זום" (zoom fatigue) רבה בעקבות שיחות וידאו. עוד מצא המחקר שנשים מקיימות פגישות וידאו ארוכות יותר, עם פחות הפסקות, ושההבדלים בין המגדרים נובעים ממה שנקרא mirror anxiety. נשים, יותר מגברים מוטרדות מהמראה החיצוני שלהן, והעובדה שבשיחות וידאו הן רואות את עצמן לכל אורך הפגישה, הופכת למקור דאגה ומועקה.
נשים חשות לחץ להיראות טוב בשיחות וידאו. מאז מרץ 2020, בוצעו כמה מחקרים בנושא. הן נוטות יותר מגברים לסגור מצלמה. רק 55% מהנשים לעומת 65% מהגברים פותחות מצלמה במסגרת שיחות זום בענייני עבודה, לפי סקר של Fast Company שפורסם ביוני 2020. 39% מהנשים יסגרו את המצלמה כי הן חושבות שהן לא נראות מספיק טוב, לעומת 25% מהגברים. 85% מהנשים לעומת 74% מהגברים יסדרו את השיער לפני עלייה לשיחת וידאו, ו-80% יחליפו בגדים, לעומת 71% מהגברים. 83% יסדרו את סביבת העבודה שלהן שנראית במצלמה, לעומת 77% מהגברים.
לנשים קשה יותר לבטא עצמן בישיבות רבות משתתפים. 45% מנשים מנהלות שהשתתפו במחקר של אונ' בירגהאם האמריקאית שהוצג בדאבוס, דיווחו שהתקשו להתבטא בישיבות זום. 20% אמרו שפשוט התעלמו מהן.
לדברי באריל, "העולם הולך לכיוון של עבודה וישיבות צוות היברידיות. ניתן להעריך שיותר נשים מגברים יעבדו מהבית וכתוצאה, ימצאו עצמן בפגישות בהן במשרד יושבת קבוצת גברים בשעה שהנשים מדברות מרחוק מהבית ומתקשות אפילו יותר מהרגיל להשמיע את קולן, לעשות נטוורקינג ו"להיות בחבר'ה". מצב בו נשים יותר מגברים סוגרות מצלמה, וכתוצאה נוכחותן מצטמצמת בפגישות, יפגע בהן עוד יותר".
העבודה ההיברידית עלולה ליצור שני מעמדות של עובדים - כאלה שנמצאים במשרד וזוכים לייתרונות של פגישות פנים מול פנים, קידום והכרה ואלה שנמצאים בבית שנאבקים להשחיל מילה בפגישת זום. החשש הוא שהעובדים מהבית יהיו לרוב הנשים ולכן יהיה להן קשה אף יותר להתקדם בעבודה. כמו כן, בשלבים מוקדמים יותר בקריירה, בהם הפידבק המיידי מצד קולגות וממונים הוא קריטי ללמידה והתפתחות העבודה, העבודה מהבית עלולה ממש לקטוע את התהליך.
נושא נוסף איתו נאלצות נשים להתמודד גם בעולם העבודה ההיברידי הוא הטרדות מיניות. נשים באנגליה חוות גידול בהטרדות מיניות אונליין: 42% מהמשיבות בסקר באנגליה דיווחו שסבלו מהטרדה מינית אונליין מקולגות ויותר מ- 70% חושבות שהמעסיק שלהן לא עושה מספיק כדי להגן עליהן. נשים שעולות מהבית מדווחות על הערות אישיות, מעסיקים שעולים שיכורים, או קולגות שמצלמים אותן מפיצים או מעלים תמונות שנועדו להביך אותן.
"הרבה דפוסים שקיימים בעולם האמיתי משכפלים עצמם לעולם הווירטואלי, ובחלק מהם אף מעצימים קשיים שהיו קיימים בעולם הפיסי. מי שהתקשו להשתלב בשיחות ולהביע עצמם/ן בישיבות רבות משתתפים במשרד בעבר, לרוב יתקשו יותר בשיחות וידאו, בהן עדיין לא ברורים כללי המשחק של הדיון הוירטואלי. זה נכון לגבי אנשים שהם יותר מופנמים וביישנים, זה נכון לגבי נשים, שמוצאות עצמן לעתים קרובות נאבקות על מקומן בדיון", אומרת באריל.
"לכך מצטרפת המודעות הגבוהה ל"איך אני נראית", שמזינה את תופעת ה-mirror anxiety (חרדת מראה). זה קיים אצל גברים, אבל נשים חשות ברמות לחץ גבוהות יותר. כתוצאה, הן יותר מוטרדות ולפעמים אפילו חרדות מהמראה שלהן ואיך הן וסביבתן נתפסות בעיני המשתתפים האחרים בשיחות הוידאו. הן גם משקיעות יותר זמן בהכנה לישיבות אלה – השקעה במראה האישי, ביגוד, סביבה. רעה חולה קשה היא הטרדות מיניות והערות אישיות פוגעניות. נשים חשופות לכך יותר מיתר הקהלים, וחשוב שמנהלים ומנהלות ייתנו לכך את הדעת".
מה אפשר לעשות? להלן כמה טיפים עבור מנהלים ועבור נשים שמציעה באריל:
1. לא הכל צריך להיות בווידאו. ליזום שיחות וידאו רק כשיש להן ערך מוסף ברור.
2. להסתיר בתצוגה שלנו את הריבוע בו אנחנו רואות את עצמנו, וכך להיות פחות מודעות למראה
3. כשעולים לשיחת וידאו להקפיד שאצל כולם המצלמה תהיה פתוחה, כך שייווצר איזון בין המשתתפים/ות. לדאוג שאיכות הניראות והסאונד טובים
4. למנות מנהל/ת לשיחה שיגדיר מראש סבב תגובות לפי תור וזמן מוגדר, בו כל הנוכחים והנוכחות מביעים את עמדתם ולא צריכים להיאבק על מנת להשמיע את קולם.
5. הביעו את דעתכן בדיון בקול, גם הסכמה עם הנוכחים והנוכחות האחרים. תשאלו שאלות והביעו דעה
6. בפגישה בין אנשים שלא מכירים זה את זה. להתעקש שכולם יוצגו או יציגו את עצמם. להציג בצורה מכבדת את הנשים (שם מלא, ולא רק פרטי, שם תפקיד ותיאור-מה אני/היא עושה במסגרת עבודתה)
7. לוודא שהשם בפינת המסך יהיה שם מלא ואולי גם תפקיד. לשים לב שלא נשאר שם של אחד הילדים או בן משפחה אחר שהשתמש במחשב לפניכם
8. כדאי ליידע את מנהל/ת הדיון בנתונים על הקושי של נשים להביע עצמן בישיבות ולבקש תינתן עדיפות או קשב מיוחד לנשים בפגישה
9. להסכים מראש בין המשתתפים בישיבה על דרך בה מקבלים את זכות הדיבור. למשל באמצעות הרמת יד וירטואלית עם אייקון מתאים, כתיבת הודעה למנהל הדיון וכיוב'.
10. על מנת להימנע מאי נוחות, אפשר להשתמש ברקע וירטואלי או באפשרות של Blur (טשטוש הרקע) במקום לחשוף את החדר הפרטי שלנו.
למניעת הטרדות מיניות: להגדיר כללים ברורים במקום העבודה:
1. להבהיר שהכללים הנוגעים למניעת הטרדה מינית במקום העבודה חלים גם במרחב הוירטואלי.
2. להתאים את תקנון מניעת הטרדה מינית למרחב הדיגיטלי ומפיצים לכלל העובדים והמנהלים.
3. לא לצלם את הנוכחים ובוודאי שלא להפיץ תמונות מתוך פגישות או הקלטות של פגישות ללא אישור מראש.
4. להגדיר קוד לבוש לגברים ונשים כאחד (מגיעים בלבוש מלא, לא מוותרים על מכנסיים או חולצה, למשל).
5. להמנע מהצגת תמונות או חומרים בעלי מסרים מיניים במסך/ברקע.