ניתוחאחרי שהעמיס עליה חובות, אדם נוימן רוצה לרכוש את WeWork ב־1.5% משווייה בשיא
ניתוח
אחרי שהעמיס עליה חובות, אדם נוימן רוצה לרכוש את WeWork ב־1.5% משווייה בשיא
מייסד חברת שיתוף המשרדים שהודח ב־2019 מנסה לרכוש אותה חזרה אך זוכה לכתף קרה. בסיבוב הנוכחי הוא הציע כ־500 מיליון דולר. החברה שנמצאת בהליכי פשיטת רגל צברה חובות בהיקף 19 מיליארד דולר
אדם נוימן מפגין ביצועי שיא בקפיטליזם. המייסד המודח של WeWork הגיש הצעת רכישה עבור חברת הנדל"ן שייסד, המצויה בימים אלו בהליכי פשיטת רגל. לפי "הוול סטריט ג'ורנל", נוימן הציע כ־500 מיליון דולר עבור החברה — כשליש משווי חבילת ההון והמניות שקיבל תמורת עזיבתו ב־2019. הסכום משקף גם 1.5% בלבד משווי השיא של WeWork, רגע לפני שהועזב מהחברה, אז היתה הסטארט־אפ היקר בעולם.
בה בעת, השווי שניתן ל־WeWork לפני חמש שנים לא גילם כראוי את עסקיה, אלא את ההייפ שידע נוימן לייצר סביב פעילותה. משקיעים מתוחכמים כמו סופטבנק היפנית ראו אז ב־WeWork חברה שתשנה את שוק הנדל"ן המסחרי ואת האופן שבו אנשים עובדים. אמונה זו הביאה את סופטבנק להזרים לה לאורך השנים כ־18 מיליארד דולר. בפועל, החברה נקברה תחת הררי חובות, תרבות תאגידית לקויה ועסקאות בעלי עניין שרקם נוימן מול החברה ולטובתו. כך, למשל, הוא רכש בניין והשכירו ל־WeWork ושינה את שם החברה ל"We", מותג שאותו העניק לחברה עצמה ברישיון תמורת 5.9 מיליון דולר במניות (אותן החזיר אחרי ביקורת ציבורית).
מאז 2022 נוימן מנסה לרכוש בחזרה את WeWork, או לכל הפחות לשוב כמשקיע דומיננטי, אך זוכה ממנה לכתף קרה. שיא הדיאלוג החד־צדדי היה בפברואר האחרון, אז הודלף מכתב שבו באי כוחו של נוימן דוחקים ב־WeWork לשמוע את הצעותיו בעסקה שלטענתו היא "מגדילת ערך עבור כל בעלי העניין". במכתב צוין, כי מאז אוקטובר 2022 מנסה נוימן להיכנס בחזרה כמשקיע, אז פנה עם הצעה ראשונה שכללה הזרמת מיליארד דולר לפעילותה. במסגרת מאמצים אלה קבע נוימן פגישה עם החברה, אך זו בוטלה ברגע האחרון ולא נקבעה מחדש. באותו המכתב הוסיף, כי המשבר שבו מצויה החברה נובע מחוסר יכולתה של ההנהלה לחפש אפשרויות פיננסיות מגוונות, וציין כי עליה להציג בפניו מידע רלבנטי כדי שיוכל להגיש הצעה.
נוימן לא מנסה לבצע את המהלכים הללו לבדו, אלא בעיקר באמצעות ובהובלת Flow שהקים לפני כשנתיים. חברת הנדל"ן למגורים, אשר לה כבר אלפי יחידות דיור שאותן רכש בעצמו, קיבלה באוגוסט 2022 השקעת עתק מחברת ההון סיכון אנדריסן הורוביץ בהיקף של 350 מיליון דולר ולפי שווי של מיליארד דולר, זאת, עוד לפני שהתחילה לפעול. במכתבו מפברואר ל־WeWork נקב נוימן בשמה של קרן הגידור Third Point של דן לואב כשותפה בקבוצת המימון לביצוע רכישת WeWork, אך עם פרסום הידיעה נסוג לואב וציין כי הקרן קיימה רק שיחות ראשוניות בנושא. לפי הדיווחים, לואב והקרן אינם מעורבים במימון ההצעה הנוכחית.
"לפני שבועיים, קואליציה של חצי תריסר שותפי מימון, שזהותם ידועה ל־WeWork ויועציה, הגישה הצעה פוטנציאלית מהותית יותר ממה שדווח ב'וול סטריט ג'ורנל'", אמרו Flow בהצהרה. ההצעה הוגשה לבית המשפט שבו מתקיים הליך פשיטת הרגל של WeWork מאז נובמבר.
"כפי שאמרנו בעבר, WeWork היא חברה יוצאת דופן ואין זה מפתיע שפונים אלינו צדדים שלישיים על בסיס קבוע", מסרה החברה פושטת הרגל בתגובה לדיווחים. "מועצת המנהלים והיועצים שלנו בוחנים את הגישות השונות בהליכים רגילים כדי להבטיח שאנו תמיד פועלים לטובת האינטרסים ארוכי הטווח של החברה". ב־WeWork מקווים לסיים את הליך פשיטת הרגל במהלך הרבעון השני של השנה.
נוימן הודח מ־WeWork אחרי שהעמיס עליה חובות וכשל בהנפקתה, לפי שווי של 47 מיליארד דולר. במהלך תשקיף לפני הנפקה נחשפו הביצועיים הבעייתיים, שריפת המזומנים הנרחבת ותרבות תאגידית שהיא פחות מרצויה. החברה יצאה לבסוף לציבור באמצעות מיזוג ספאק ולפי שווי של 9 מיליארד דולר. המפסידה הגדולה בדרמה היתה חברת ההשקעות סופטבנק. נוימן, לעומת זאת, יצא עם חבילת פיצויים שהיתה מורכבת ממניות ומזומן והוערכה אז ב־1.7 מיליארד דולר.
מפסידה גדולה נוספת היא WeWork עצמה. לא רק שהחברה נאלצה לפטר אלפי עובדים ששילמו את מחיר המודל העסקי הרעוע שהנהיג נוימן ובו תמכה סופטבנק, אלא שהיום היא סוחבת 16 מיליארד דולר בחוזים ארוכי טווח של משרדים וחובות בהיקף 19 מיליארד דולר לעומת 15 מיליארד דולר בנכסים.
