ניתוחשיעור התעסוקה בהייטק צנח עוד לפני גל הפיטורים
ניתוח
שיעור התעסוקה בהייטק צנח עוד לפני גל הפיטורים
2023 היתה שנה של עליות וירידות קיצוניות בתעסוקה שהסתיימה עם מספר עובדי הייטק שקרוב לממוצע של 2022. בין אוקטובר לדצמבר ירד מספר השכירים בענף ב־15 אלף, בגלל הירידה בהשקעות והמלחמה
הודעות סיכום השנה בתעסוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הביאה חדשות מאוד לא מעודדות. אם באוקטובר נראה היה שההייטק לא מושפע מהמלחמה, הרי שמאז מספר המועסקים בו הולך ומתכווץ. מספר השכירים בענף הייטק ירד מאז חודש אפריל 2023 ב־10% מ־474 אלף ל־427 אלף בדצמבר. בכך הוא חזר לרמה הממוצעת של 2022. מדובר בנתוני דצמבר, שאינם מושפעים מגל הפיטורים של ענקיות ההייטק בינואר. כלומר, בהחלט יכול להיות שבינואר נראה התכווצות נוספת.
בחודש האחרון נרשמה ירידה קלה מ־429 אלף בנובמבר ל־427 אלף בדצמבר. בחישוב שנתי מספר השכירים והמועסקים בענף ההייטק דווקא עלה ב־3.2% מ־427 אלף בממוצע של 12 החודשים ב־2022 ל־441 אלף ב־2023. אבל חישובים שנתיים טובים להיסטוריה. בטווח הקרוב הם קצת מזכירים את האדם שטבע בבריכה שהעומק הממוצע שלה 20 ס"מ.
ב־2023, שהפכה לשנת רכבת הרים, מספר העובדים טיפס בתחילת השנה והגיע בחודשים מרץ ואפריל לשיאים של כל הזמנים. אחר כך נרשמה ירידה בשל ההפיכה המשטרית והמיתון העולמי עם שפל של 411 אלף באוגוסט, התאוששות חלקית ל־442 אלף באוקטובר ואז ירידה מחודשת בגלל המלחמה.
2023 היתה שנה קשה לישראל וקשה להייטק הישראלי. על פי נתוני מכון המחקר והמדיניות SNPI, בשנת 2023 גייסו חברות 7.3 מיליארד דולר, הנתון הנמוך מאז 2018. נכון, בכל העולם נרשמה ירידה משמעותית בגיוסי ההון לעומת 2022, אבל בישראל נרשמה ירידה של 60% לעומת 30% בארצות הברית ן־44% באירופה. גם העובדה שמאז הקיץ היתה עליה בגיוסי כוח אדם מקלה כמובן על צמצומים במלחמה. השאלה הגדולה שאין לה תשובה בנתונים היא גם איזה כוח אדם עוזב, האם עובדים חדשים ופחות טובים או שיש גם בריחה של טלנטים.
מייסד חברת ייעוץ משאבי האנוש AKT דרור גורביץ' רואה את הדברים אחרת לגמרי ומייחס את רוב ההשפעה לתהליכים פנימיים בעולם ההייטק. "בשנים עברו היתה התנהלות לא נכונה. חברות ההייטק, בתדלוק של כסף זול, התרחבו יתר על המידה השווקים לא מגיבים כמו שציפו". זאת לדעתו הסיבה המרכזית לצמצומים, לצד הירידה בהשקעות וחוסר הרצון לגייס עוד כספים בשוויי שוק נמוכים. "אני לא רואה קשר לדרמה שקרתה בישראל".
עובדה מעניינת היא שהתנודות במספר עובדי ההייטק משפיעות הרבה יותר על העסקת גברים מנשים, כך שבעוד שמספר העובדים הגברים בהייטק הגיע לשיא של 325 אלף באפריל וירד מאז (עד נובמבר) ב־20% ל־270 אלף בדצמבר, מספר הנשים המועסקות עמד בדצמבר על 157 אלף, נתון שיא, כמו ביוני. התוצאה היא שכאשר מספר העובדים בהייטק עולה ומגויסים בעיקר גברים, אחוז הנשים יורד (שפל של 31.5% באפריל). כשיש קיצוצים, שעור הנשים עולה בלי שמספרן יעלה בהכרח וכך הוא הגיע בדצמבר ל־37%.
שיעור האבטלה במובן הקלאסי (בלתי מועסקים שמחפשים עבודה) ירד מ־3.8% ב־2022 ל־3.4% ב־2023, שיעור נמוך מאוד. אלא שמדובר בנתונים שהם ממוצעים שנתיים, כך שגם הרלבנטיות שלהם בשנה עם אירועים חריגים מוגבלת. לאבטלה במובן הקלאסי היה מעט מאוד חשיבות בסוף השנה, כשהחל גל החל"ת. בדצמבר עמד שיעור האבטלה הקלאסי על 3.1%. באוצר סבורים שזה בכל זאת נתון חיובי משום שהוא מעיד שרוב המעסיקים לא פיטרו את עובדיהם אלא הסתפקו בהוצאתם לחל"ת.
שיעור האבטלה המורחב ביותר, הכולל גם חל"ת ומתייאשים מחיפוש עבודה, עלה מ־5.3% ב־2022 ל־5.7% ב־2023. אך הנתון הזה בעייתי משום שהוא ממוצע שכולל את רוב השנה שבה היתה אבטלה נמוכה מאוד ואת תקופת המלחמה שבה האבטלה המורחבת עברה את ה־10%. שיעור האבטלה המורחב ירד מ־10% שהם 448 אלף איש בנובמבר ל־7.5% שהם 341 אלף בדצמבר. הוא צפוי לירידה נוספת בינואר בעקבות הפסקת הקלות החל"ת.
